כיסוי ראש לנשים: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 9: | שורה 9: | ||
==פאה נכרית== | ==פאה נכרית== | ||
למיעוט מהפוסקים, פאה נכרית נחשבת ככיסוי מספיק לשיער האשה, (בתנאי שהפאה מכסה היטב את כל שערותיה, כמובן). ואף אם הפאה יותר יפה כשיער ממש ויותר, אין בזה איסור, מכיון שהפאה היא דבר זר, ולא שיער עצמה. | |||
אולם רבים מהפוסקים אוסרים פאה נכרית ברשות הרבים, שכן מה לאשה נשואה לכסות ראשה בשער אשה אחרת, הרי התורה רסרה לגלות שערה, אז מה הועילו חכמים בתקנתן לכסות שער בשער? אלא חייב להגיד שהפאה מכוסה המטפחת וכדומה, ורק אשה שהיה לה מום בשערה חבשה פאה, אולם אשה שלא היה מום בשערה לא חבשה פאה נוכרית. | אולם רבים מהפוסקים אוסרים פאה נכרית ברשות הרבים, שכן מה לאשה נשואה לכסות ראשה בשער אשה אחרת, הרי התורה רסרה לגלות שערה, אז מה הועילו חכמים בתקנתן לכסות שער בשער? אלא חייב להגיד שהפאה מכוסה המטפחת וכדומה, ורק אשה שהיה לה מום בשערה חבשה פאה, אולם אשה שלא היה מום בשערה לא חבשה פאה נוכרית. |
גרסה מ־16:12, 28 באפריל 2011
|
כיסוי ראש לנשים הוא חיוב ההלכה לאשה נשואה. להלן קטעים מתוך הספר "כבודה בת מלך", להגאון רבי משה ווינער שליט"א, מרבני ארצות הברית.
פריעת ראש במקצת
כשם שאסור לאשה נשואה לגלות את כל שיער הראש, כך אסור לה בהחלט לגלות מקצת מן השערות. ובכלל אזהרה זו, אסור לגלות חלק קטן משיער הראש (כמו מקום התחלת גידול השערות בראש המצח, וכדו') אפילו במשהו. כמו כן, אסור לה לגלות שערות קצרות שחוץ לצמתה, דהיינו מטפחת הראש. ואסור לה לגלות שערות הצדעים, דהיינו ליד האזנים.
אין שום צד היתר להקל בגילוי שערות הראש מפני "מנהג המקום", כי בדיני התורה, הדרישה המינימלית היא ההלכה, הקובעת כי חל איסור מוחלט לגלות אפי' חלק משערות הראש כנ"ל. ואף שבהלכות צניעות יש פרטים המשתנים לפי מנהג המקום, היינו כשהמנהג מחמיר יותר מן ההלכה. אבל מובן ופשוט שאין בכחו של המנהג להתיר איסור מפורש בהלכה. ולכן, אפי' במקרה שרוב נשי המקום אינן נזהרות בגילוי שיער חוץ למטפחת הראש וכדו', אין בזה שום היתר או הצטדקות לנוהגות כן. ועל מנהג כזה נאמר "מנהג אותיות גהנם".
פאה נכרית
למיעוט מהפוסקים, פאה נכרית נחשבת ככיסוי מספיק לשיער האשה, (בתנאי שהפאה מכסה היטב את כל שערותיה, כמובן). ואף אם הפאה יותר יפה כשיער ממש ויותר, אין בזה איסור, מכיון שהפאה היא דבר זר, ולא שיער עצמה.
אולם רבים מהפוסקים אוסרים פאה נכרית ברשות הרבים, שכן מה לאשה נשואה לכסות ראשה בשער אשה אחרת, הרי התורה רסרה לגלות שערה, אז מה הועילו חכמים בתקנתן לכסות שער בשער? אלא חייב להגיד שהפאה מכוסה המטפחת וכדומה, ורק אשה שהיה לה מום בשערה חבשה פאה, אולם אשה שלא היה מום בשערה לא חבשה פאה נוכרית.
חלק מהמתירים פאה נוכרית
א. הגאון הספרדי רבי יהושע בועז זצ"ל, בעל "עין משפט" על הש"ס, ב"שלטי הגבורים" על הרי"ף (שבת כ"ט ע"ב מדפי הרי"ף. נדפס בשנת שי"ד) התיר לבישת פאה נכרית לנשים נשואות, וכתב ששיער תלוש אינו ערוה, ואין בו משום פריעת ראש. וכתב: "ומשמע להדיא שמותרות בנות ישראל להתקשט בהן, דשיער באשה ערוה דקאמר לא הוי אלא בשיער הדבוק לבשרה ממש ונראה גם בשרה עם השיער, אבל שיער המכסה שערה אין כאן משום שיער באשה ערוה וגם לא משום פרועת ראש".
ב. הגאון רבי משה אסרליש (רמ"א) זצ"ל.
ג. הגאון רבי אברהם אבלי זצ"ל, בספרו "מגן אברהם".
ד. הגאון רבי שמואל הלוי קעלין זצ"ל, בספרו "מחצית השקל" (על המג"א סי' ע"ה ס"ק ה').
ה. הגאון רבי יוסף תאומים זצ"ל, אב"ד פרנקפורט, בספרו "פרי מגדים".
ו. הגאון רבי יהודה אשכנזי זצ"ל, בספרו "באר היטב" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה ס"ק ח'.
ז. הגאון רבי מרדכי יפה זצ"ל, תלמידו המובהק של הרמ"א, בספרו "לבוש התכלת" (או"ח סי' ע"ה סעיף ב').
ח. הגאון רבי אליהו שפירא זצ"ל, בספרו "אליה רבה" (על הלבוש או"ח סי' ש"ג ס"ק י"ח).
ט. הגאון רבי אליהו מווילנא זצ"ל, בחיבורו ביאור הגר"א (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'.
אולם יש חולקים ודוחים את הראיות מהרמ"א ומהגר"א ...