ספק קידושין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(שימוש בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ספק קידושין''' הוא כל מקרה בו אנו מסתפקים האם הקידושין תפסו, אשה שנתקדשה ספק קידושין צריכה [[גט]] כדי להתחתן עם אחר או לקבל קידושין מחדש מהמקדש הראשון. | '''ספק קידושין''' הוא כל מקרה בו אנו מסתפקים האם הקידושין תפסו, אשה שנתקדשה ספק קידושין צריכה [[גט]] כדי להתחתן עם אחר או לקבל קידושין מחדש מהמקדש הראשון. | ||
כאשר למשל נתן הוא ואמרה היא, דהיינו שהאיש נתן לה שווה פרוטה לקידושין, אך היא אמרה "הרי אני מקודשת לך", שזוהי בעיא דלא איפשיטא בגמרא האם מקודשת {{מקור| | כאשר למשל נתן הוא ואמרה היא, דהיינו שהאיש נתן לה שווה פרוטה לקידושין, אך היא אמרה "הרי אני מקודשת לך", שזוהי בעיא דלא איפשיטא בגמרא האם מקודשת {{מקור|קידושין ה:|כן}} - נחלקו בו הרי"ף והר"ן: | ||
@ הרי"ף מחמיר כשאר ספיקא דאורייתא, שהרי זהו ספק האם חל עליה איסור אשת איש {{מקור|(רי"ף שם, וכן הוכיח בצפנת פענח (כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה קידושי ספק) מכתובות עג:)}}. | @ הרי"ף מחמיר כשאר ספיקא דאורייתא, שהרי זהו ספק האם חל עליה איסור אשת איש {{מקור|(רי"ף שם, וכן הוכיח בצפנת פענח (כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה קידושי ספק) מכתובות עג:)}}. | ||
@ הר"ן מקל כספק ממון, שאנו מעמידים אותה על חזקתה שהיתה פנויה {{מקור| | @ הר"ן מקל כספק ממון, שאנו מעמידים אותה על חזקתה שהיתה פנויה {{מקור|ר"ן שם סוף ד"ה תנו רבנן|כן}}. | ||
ומחלוקתם מבוארת ע"פ החקירה<ref>הובאה בערך [[קידושין#קניין ואיסור|קידושין, בפסקה "קניין ואיסור"]].</ref> האם קידושי אשה הם מדיני איסורים, שהאיש אוסר את האשה על שאר העולם - וא"כ הוא כספיקא דאורייתא, או מדיני ממונות, שהאיש קונה אותה לעצמו - והוא כספק ממון. | ומחלוקתם מבוארת ע"פ החקירה<ref>הובאה בערך [[קידושין#קניין ואיסור|קידושין, בפסקה "קניין ואיסור"]].</ref> האם קידושי אשה הם מדיני איסורים, שהאיש אוסר את האשה על שאר העולם - וא"כ הוא כספיקא דאורייתא, או מדיני ממונות, שהאיש קונה אותה לעצמו - והוא כספק ממון. | ||
גרסה מ־09:24, 5 בספטמבר 2012
|
|
ספק קידושין הוא כל מקרה בו אנו מסתפקים האם הקידושין תפסו, אשה שנתקדשה ספק קידושין צריכה גט כדי להתחתן עם אחר או לקבל קידושין מחדש מהמקדש הראשון.
כאשר למשל נתן הוא ואמרה היא, דהיינו שהאיש נתן לה שווה פרוטה לקידושין, אך היא אמרה "הרי אני מקודשת לך", שזוהי בעיא דלא איפשיטא בגמרא האם מקודשת (קידושין ה:) - נחלקו בו הרי"ף והר"ן:
- הרי"ף מחמיר כשאר ספיקא דאורייתא, שהרי זהו ספק האם חל עליה איסור אשת איש (רי"ף שם, וכן הוכיח בצפנת פענח (כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה קידושי ספק) מכתובות עג:).
- הר"ן מקל כספק ממון, שאנו מעמידים אותה על חזקתה שהיתה פנויה (ר"ן שם סוף ד"ה תנו רבנן).
ומחלוקתם מבוארת ע"פ החקירה[1] האם קידושי אשה הם מדיני איסורים, שהאיש אוסר את האשה על שאר העולם - וא"כ הוא כספיקא דאורייתא, או מדיני ממונות, שהאיש קונה אותה לעצמו - והוא כספק ממון.
הערות שוליים
- ↑ הובאה בערך קידושין, בפסקה "קניין ואיסור".