כל המתחייב בנפשו, אינו משלם ממון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''כל המתחייב בנפשו, אינו משלם ממון''' הוא כלל הנובע מהכלל [[קים ליה בדרבה מיניה]] ופירושו שאדם שעשה מעשה אחד, שחייבים עליו גם מיתה וגם תשלום ממוני, הרי זה פטור מן התשלום הממוני. | '''כל המתחייב בנפשו, אינו משלם ממון''' הוא כלל הנובע מהכלל [[קים ליה בדרבה מיניה]] ופירושו שאדם שעשה מעשה אחד, שחייבים עליו גם מיתה וגם תשלום ממוני, הרי זה פטור מן התשלום הממוני. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
נאמר בתורה {{מקור| | נאמר בתורה {{מקור|שמות כא, כב|כן}}: "וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון - ענוש יענש". פסוק זה בא ללמדנו, שאין אדם מתחייב בתשלומי ממון אלא במקרה שלא היה אסון בנפש, כלומר, שלא הרג אדם, אבל במקרה שהרג אדם, שאז הוא מתחייב במיתת בית דין, אין לחייבו אף בתשלומי ממון. | ||
גרסה מ־10:41, 5 בספטמבר 2012
|
|
כל המתחייב בנפשו, אינו משלם ממון הוא כלל הנובע מהכלל קים ליה בדרבה מיניה ופירושו שאדם שעשה מעשה אחד, שחייבים עליו גם מיתה וגם תשלום ממוני, הרי זה פטור מן התשלום הממוני.
לדוגמא: אדם שאנס נערה בתולה. אם נערה זו היא אחת מן העריות שהבא עליהן חייב מיתת בית דין, הרי שהאונס פטור מלשלם לאביה קנס "חמשים כסף" (ראה: אונס), ש"כל המתחייב בנפשו, אינו משלם ממון".
נאמר בתורה (שמות כא, כב): "וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון - ענוש יענש". פסוק זה בא ללמדנו, שאין אדם מתחייב בתשלומי ממון אלא במקרה שלא היה אסון בנפש, כלומר, שלא הרג אדם, אבל במקרה שהרג אדם, שאז הוא מתחייב במיתת בית דין, אין לחייבו אף בתשלומי ממון.
יתר על כן אמרו בגמרא, שכל עבירה שחייבים עליה מיתת בית דין, אף אם עשאה בשוגג ואינו חייב מיתה, הרי זה פטור מתשלומי ממון.