אחשביה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
* המוציא בשבת מרשות לרשות, אינו חייב אלא אם כן הוציא כשיעור שקבעו חכמים לכל דבר ודבר לפי חשיבותו. ברם, אם הוציא, למשל, מין ממיני הזרעים שהצניעו קודם השבת לשם זריעה, או שהוציא דבר שהצניעו כדי להראותו כדוגמא, או לרפואה - חייב אפילו אם אין בו כשיעור שקבעו חכמים, מפני שהחשיבו. | * המוציא בשבת מרשות לרשות, אינו חייב אלא אם כן הוציא כשיעור שקבעו חכמים לכל דבר ודבר לפי חשיבותו. ברם, אם הוציא, למשל, מין ממיני הזרעים שהצניעו קודם השבת לשם זריעה, או שהוציא דבר שהצניעו כדי להראותו כדוגמא, או לרפואה - חייב אפילו אם אין בו כשיעור שקבעו חכמים, מפני שהחשיבו. | ||
* דם שנקפא מאליו - אין חייבים על אכילתו, משום שאכילה שלא כדרכה היא, שהרי דם אינו עומד לאכילה אלא לשתיה, אבל אם הוא הקפיא את הדם, החשיבו, וחייב על אכילתו. | * דם שנקפא מאליו - אין חייבים על אכילתו, משום שאכילה שלא כדרכה היא, שהרי דם אינו עומד לאכילה אלא לשתיה, אבל אם הוא הקפיא את הדם, החשיבו, וחייב על אכילתו. | ||
*אוכל שאינו ראוי לאכילה ואכלו {{מקור|בבלי שבועות כד א}} | |||
גרסה מ־06:26, 3 במאי 2012
|
|
אחשביה הוא דבר שאין לו חשיבות עצמית, ומקבל חשיבות על ידי מעשה האדם או מחשבתו.
דוגמאות
- המוציא בשבת מרשות לרשות, אינו חייב אלא אם כן הוציא כשיעור שקבעו חכמים לכל דבר ודבר לפי חשיבותו. ברם, אם הוציא, למשל, מין ממיני הזרעים שהצניעו קודם השבת לשם זריעה, או שהוציא דבר שהצניעו כדי להראותו כדוגמא, או לרפואה - חייב אפילו אם אין בו כשיעור שקבעו חכמים, מפני שהחשיבו.
- דם שנקפא מאליו - אין חייבים על אכילתו, משום שאכילה שלא כדרכה היא, שהרי דם אינו עומד לאכילה אלא לשתיה, אבל אם הוא הקפיא את הדם, החשיבו, וחייב על אכילתו.
- אוכל שאינו ראוי לאכילה ואכלו בבלי שבועות כד א