הרב אריה צבי פרומר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 33: שורה 33:
*[http://zachor.michlala.edu/manhigim/manhigim_t.asp?num=39&chug=manhigim&color=144B5B על הרב פרומר באתר "זכור"]
*[http://zachor.michlala.edu/manhigim/manhigim_t.asp?num=39&chug=manhigim&color=144B5B על הרב פרומר באתר "זכור"]
{{מיון רגיל:פרומר אריה צבי}}
{{מיון רגיל:פרומר אריה צבי}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:רבנים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:רבנים שנספו בשואה]]

גרסה מ־21:57, 17 באוגוסט 2011

הרב אריה צבי פרומר
תאריך לידה תרמ"ד
תאריך פטירה כ"ז בניסן תש"ג
השתייכות חסידות סוכטשוב
נושאים שבהם עסק תלמוד, הלכה, חסידות, מוסר
רבותיו רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
חיבוריו שו"ת "ארץ צבי", "ארץ צבי" על התורה, "שיח השדה" על דיני ברכות ותפילה

הרב אריה צבי פרומר (מכונה הרב מקוז'יגלוב) היה מרבני יהדות פולין בתקופה שלפני השואה. עמד בראש ישיבת סוכאטשוב וישיבת חכמי לובלין. יוזם לימוד המשנה יומית. נרצח בשואה.

ביוגרפיה

נולד בעיירה צ'לדז בדרום מערב פולין, לר' חנוך הענדל שהיה חייט. בגיל 3 התייתם מאמו וגדל אצל קרובי משפחתו בוולברום. בגיל 12 התחיל ללמוד בישיבה באמסטוב ובהמשך עבר ללמוד אצל האדמו"ר מסוכאטשוב, רבי רבי אברהם בורנשטיין, שם שהה חמש שנים. בהיותו בן 18 נישא לאסתר, בת דודו ר' יהודה שרגר שוויצר, שהיה מעשירי מילוביץ ועבר לגור בבית חותנו. לבני הזוג נולדו ארבעה בנים ושתי בנות. נהג לנסוע לרבי אברהם בורנשטיין, בעיקר בחגים ובמועדים.

לאחר פטירת רבי אברהם בורנשטיין, קרא לו בנו, רבי שמואל בורנשטיין, לעמוד בראש הישיבה בסוכוטשוב. בתחילת מלחמת העולם הראשונה חרבו העיר והישיבה, ורבי אריה צבי עבר להתגורר בורשה. עם סיום המלחמה החל לכהן כרב העיירה קוז'יגלוב והקים בביתו ישיבה. בהמשך שימש כרב בזביירצ'ה ובסוסנוביץ. בשנת תרצ"ד, בעקבות מותו הפתאומי של רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין, מייסד ישיבת חכמי לובלין, נתמנה הרב פרומר לראש הישיבה, וכיהן בתפקיד זה עד לפיזורה בידי הנאצים בשנת תרצ"ט. בשנת 1938 יזם את לימוד המשנה היומית כהמשך ללימוד הדף היומי, שאותו יזם קודמו בתפקיד הרב שפירא. בחורף תרצ"ה ביקר למשך ארבעה חודשים בארץ ישראל עם האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין מסוכאטשוב.

בתקופת השואה עבר הרב פרומר לגטו ורשה. יחד עם הרב אברהם וינברג הקים ישיבה שהתקיימה בבונקר ברחוב מילא 14 והשתתף בארגון שיעורים לבני הישיבות ולרבנים שהגיעו אל הגטו מן העיירות הסמוכות. בגטו עבד כפועל ב"שוסטער שאפ" של החברה הגרמנית "שולץ", לצידם של אדמו"רים ורבנים נוספים. בשנת תרצ"ג, לאחר דיכוי מרד גטו ורשה, הובל עם שרידי היהודים למחנה ההשמדה מאידנק, ושם נרצח בכ"ז בניסן תש"ג בתאי הגזים. גם ששת ילדיו נספו בשואה.

ספרו "ארץ הצבי" הודפס אחר השואה על ידי אחיינו דוב פרומר, שהיה ממייסדי שכונת קריית שמואל בחיפה. על שמו של הרב פרומר קרוי רחוב "ארץ צבי" בשכונה זו.

ספריו

קישורים חיצוניים