רבי פנחס מנחם אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף

(חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך חב"דפדיה)

רבי פנחס מנחם אלתר היה האדמו"ר השישי לבית גור וראש ישיבת "שפת אמת" של גור.

תולדות חייו

נולד בכ"א בתמוז תרפ"ו לאביו רבי אברהם מרדכי אלתר לעת זקנותו מזיווג שני. כבר מצעירותו נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים נועצו בו. נודע בכח זכרונו, והיה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש. נמלט יחד עם אביו מאירופה בימי השואה, ויחד עלו לארץ ישראל והתגוררו בירושלים.
לאחר נישואיו התגורר בירושלים, סמוך לבית אביו. עם פטירת אביו, קיבל בירושה את הדירה בה התגורר אביו, וגר שם עד סוף ימיו. בצעירותו מונה לראשות ישיבת שפת אמת, על ידי אחיו רבי ישראל אלתר, בעל ה"בית ישראל" שכיהן אז כאדמו"ר, שאף הגיע במיוחד לשיעור הראשון אותו מסר בפני הבחורים. המינוי היה הפתעה כיון שהאברך הצעיר היה צנוע ביותר, ולא הוכר לציבור כתלמיד חכם, בעקבות ענוותנותו. בשיעורו הראשון, שנכחו בו גם למדנים וגאונים, הפתיע ראש הישיבה החדש את השומעים בגאונותו ובקיאותו.
אחיו ר' ישראל היה שואל לעיתים את הפונים אליו מה אמר ראש הישיבה. בתקופת כהונתו כראש הישיבה, הישיבה שברה שיאים והגיעה לפסגות חדשות. הבחורים העריצוהו עד מאוד, הן בגלל גאונותו העצומה בכל התורה,והן בשל חוכמתו המופלגת, והידיעה הרבה בכל תחומי החיים, והתייעצו עמו בכל פרט בחייהם, ברוחניות ובגשמיות. היה חבר נשיאות מועצת גדולי התורה ויו"ר אגודת ישראל. אף עמד בראשות ונשיאות החינוך העצמאי ומפעל הש"ס. בבחירות שנערכו בשנת תשמ"ט, עודד את החסידים לפרוש מהליטאים ולהקים מחדש את מפלגת "אגדות ישראל", לאחר שגורמים שונים סרבו לרוץ לבחירות יחד עם חב"ד.

לאחר פטירת אחיו הבכור ר' ישראל, בשנת תשל"ז, מונה אחיו השני רבי שמחה בונים אלתר, בעל "לב שמחה", לאדמו"ר. גם ר' שמחה התייעץ פעמים רבות עם ר' פנחס מנחם, ושלח אליו בחורים וחסידים להתייעצות.

בשנת תשנ"ב, נפטר ר' שמחה בונים, ור' פנחס מנחם נתמנה לתפקיד האדמו"ר. הנהגתו באדמורו"ת התאפיינה הנהגה בחסד וברחמים, החסידים היו קשורים אליו בעבותות של אהבה, נועצו בו בכל דבר, והתברכו מפיו. היה ידוע כאדמו"ר בעל הארת פנים מיוחדת, וסבלנות גדולה. נוגע גם בקרבתו לכל זרמי היהדות הדתית, והיה מקורב לרבני ישיבת מרכז הרב.

נפטר בפתאומיות לאחר שערך את שולחנו במוצאי פורים, ליל ט"ז באדר תשנ"ו. למרות הדין כי לא משהים את המת בירושלים, הורה הרב אברהם שפירא לקברו למחרת בבוקר, משום כבוד תלמיד חכם שיגיעו להלוויתו אנשים רבים. נטמן על יד אביו, בחצר ישיבת שפת אמת ברחוב יוסף בן מתתיהו בירושלים.

לאחר פטירתו, מכהן כאדמו"ר אחיינו, רבי יעקב ארה אלתר, בנו של ר' שמחה בונים.

בנו, רבי שאול אלתר, מכהן כראש הישיבה.
בתו נישאה לבנו של הרב מנשה קליין- אב"ד אונגוואר בעל שו"ת "משנה הלכות".

תלמידיו

• רבי יצחק מנחם ויינברג- האדמו"ר מטולנא (האדמו"ר מגור קרבו, ובהמשך מינהו לר"מ בישיבת שפת אמת)

ספריו

רבים מחידושיו בכתב יד עדיין לא הודפסו.

• פני מנחם- דרשותיו על פרשיות התורה והמועדים. יצא לאור בחמישה כרכים, לאחר פטירתו.
• פני מנחם- הגדה של פסח
• פני מנחם- הגהות על ספר הלבוש
• תורתך שעשעי- פלפולים קצרים על פרשיות השבוע, תש"ן.
• מפחד אויב תצור חיי- מאמר שפרסם בכתב העת "הפרדס" על ההתמודדות עם הפחד מפני הסקאדים בעת מלחמת המפרץ הראשונה.
• פנינים נחמדים בענייני פורים- נלקט ויצא לאור על ידי אחיינו הרב משה בצלאל ורדיגר מניו-יורק, תשנ"ז.
• משפתי ישנים- מאמר בעניין "כאשר זמם לעשות לאחיו"
• אוצר מכתבים- חלק ממכתביו, תש"ע
• אוצר דרשות ומאמרים ח"א- לקט מדרשותיו בעל פה ובכתב בענייני המועדים אלול-שבט, תש"ע
• מצותיך שעשעי- ענייני בר מצווה
• פני מלך- ענייני נישואין
• פני שבת- ענייני שבת

הערות שוליים