תשעה באב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
שורה 1: שורה 1:
יום [[צום]] לזכר חורבן [[בית המקדש הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], החל בט' ב[[אב]].
היום המר והנמהר, יום שריפת בית מאויינו, שכל חורבן, כל מאפל וכל הרס ודלדול קשור עמו [אג' ג מה].
==מאורעות היום ומשמעותן==
חוץ מהחורבן, ארעו ביום זה מאורעות קשים נוספים, וכך שנינו ב[[משנה]] {{מקור|תענית ד, ו|כן}}: "חמשה דברים ארעו את אבותינו בתשעה באב: נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ; וחרב הבית בראשונה ובשניה; ונלכדה ביתר; ונחרשה העיר". כלומר:


1.'''נגזר על אבותינו של יכנסו לארץ''': לאחר [[חטא המרגלים]], נגזר על בני ישראל שלא יכנסו ל[[ארץ ישראל]], והיה זה בתשעה באב, כפי שדורשים חז"ל ({{מקור|תענית כט ע"א}} ועוד<ref>({{מקור|סוטה לה ע"א}}, {{מקור|סנהדרין קב ע"ב}}, {{מקור|במדבר רבה שלח טז}}, {{מקור|איכה רבה פרשה א}}, {{מקור|מדרש תנחומא פרשת שלח סימן י"ב}}, {{מקור|מדרש ילמדנו, ילקוט תלמוד תורה - פרשת שלח}}, {{מקור|ילקוט שמעוני פרשת שלח רמז תשמ"ג, ישעיהו רמז תיט ותהילים רמז תתסה}}). </ref>): "תשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא. אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותה לילה ליל תשעה באב היה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם בכיתם בכיה של חנם - ואני קובע לכם בכיה לדורות" <ref>על פי גרסת מסורת הש"ס, ובגרסת וילנא במקום המילים "אותו לילה ליל" מופיעות המילים "אותו היום ערב" </ref> .
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מועדים וחגים|תשעה]]
2.'''וחרב הבית בראשונה'''- חורבן בית המקדש הראשון.
 
3. '''ובשניה'''- חורבן בית המקדש השני.
 
4. '''ונלכדה ביתר'''- העיר [[ביתר]] היתה המעוז האחרון של [[מרד בר כוכבא]], והיא נפלה בגבורה בתשעה באב, ואנדרינוס קיסר התעלל בגופותיהם של אנשיה, וכאשר הובאו לקבורה הרוגי ביתר תקנו ב[[ברכת המזון]] את ברכת [[הטוב והמטיב]]- הטוב- שלא הסריחו והמטיב- שהובאו לקבורה ({{מקור|ברכות מח ע"ב}} ועוד).
 
5. '''ונחרשה העיר'''- לאחר חורבן ירושלים, "שנתחרשה כולה ונעשית כשדה חרושה" {{מקור|רש"י ותוספות יום טוב|כן}}. 
 
למאורעות אלו קיימת השלכה רבה על כל הדורות. בחורבנו של בית המקדש איבדנו שפע רוחני רב ביותר. דיני האבל שאנו מקיימים בתשעה באב, מלווים בצפיה לבניינו המחודש של בית המקדש ולבוא הגאולה השלמה במהרה בימינו.
==דיני תשעה באב==
===בין המיצרים===
{{ערך מורחב|ערך=[[ימי בין המיצרים]]}}
===דברים האסורים בתשעה באב===
צום תשעה באב מתחיל כבר בלילה הקודם לו, כמו ב[[יום כיפור]], החל מ[[שקיעת החמה]] בליל תשעה באב ועד ל[[צאת הכוכבים]] למחרת. בתשעה באב חלים כל חמשת העינויים הנוהגים ביום הכיפורים: איסור אכילה ושתיה, איסור רחיצה, איסור סיכה, איסור נעילת הסנדל ואיסור תשמיש המיטה.
 
החל מליל תשעה באב ועד ל[[חצות היום]], אין יושבים על כסא או ספסל וכדומה, אלא על מקום נמוך. נוהגים שלא לעשות מלאכה בתשעה באב עד חצות היום, כדי לא להסיח את הדעת מהאבלות על החורבן. אין אדם מברך את חברו בשלום בתשעה באב.
 
מכיוון שלימוד התורה משמח את הלב (כפי שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" {{מקור|תהילים יט ט|כן}}, ובתשעה באב אסורה השמחה, אסור ללמוד תורה, אלא רק בנושאים הקשורים לחורבן ולאבלות ובנושאים עצובים, כגון: דיני תשעה באב, [[ספר איוב]], [[מגילת איכה]], פרקי החורבן ב[[ספר ירמיהו]]<ref> על פסוקי הנחמה יש לדלג</ref>, פרק שלישי מ[[מסכת מועד קטן]]- אלו מגלחין (העוסק בדיני אבלות) ו[[אגדות החורבן]] ב[[מסכת גיטין]] ({{מקור|גיטין נה ע"ב}}-{{מקור|גיטין נח ע"א}}).
===התפילות וסדר היום===
בליל תשעה באב קוראים במגילת איכה, שהיא דברי קינה על חורבן הבית הראשון שכתב [[ירמיהו]]<ref>{{מקור|בבא בתרא טו ע"א|כן}}</ref>, על נפילת ירושלים ועל יהודה שגלתה ל[[גלות בבל|בבל]].
 
ישנן קהילות בהן מסירים את הפרוכת מ[[ארון קודש|ארון הקודש]] בתשעה באב, או שהופכים את הפרוכת מן הצד הפנימי לחוץ, כדי להראות שאנו שרוים באבלות.
 
בקהילות ספרדיות מסויימות נהוג שהחזן בליל תשעה באב זורק אפר ואומר: "אפר תחת פאר". אחד מזקני תלמידי החכמים עולה במדרגות ההיכל ומכריז: "כך וכך שנים עברו לחורבן בית ראשון, כך וכך שנים עברו לחורבן בית שני, ואנחנו לא זכינו לגאולה. כל מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו ({{מקור|ירושלמי יומא א לח}} ועוד)".
 
ב[[תפילת שחרית]], ברוב קהילות ישראל, אין מתעטפים ב[[טלית]] ואין מניחים [[תפילין]]. לאחר התפילה מאריכים עד סמוך לחצות היום בקריאת מגילת איכה ובאמירת הקינות. הקינות הן סדר תפילות ו[[פיוט]]ים, שבהם מקוננים על חורבן ירושלים ועל מאורעות איומים אחרים שקרו לישראל במהלך ההיסטוריה, כגון [[פרעות תתנ"ו]], [[מסעות הצלב]], [[גירוש ספרד]], [[פרעות ת"ח ות"ט]], [[השואה]], [[חורבן גוש קטיף וצפון השומרון]] וכד', כל עדה על הצרות שארעו לה.
 
ב[[תפילת מנחה]] (ולחלק מהקהילות גם ב[[תפילת שחרית]] ו[[תפילת ערבית]]) מוסיפים ב[[ברכת בונה ירושלים]] את תפלית [[נחם]].
 
מכיוון ששריפת בית המקדש החלה בט' באב, אך נמשכה גם בי' באב, בו ארעה עיקר השריפה, גם בעשירי באב עד חצות היום נוהגים בחלק מדיני האבילות.
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:צומות]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה מ־14:09, 26 באוגוסט 2012

היום המר והנמהר, יום שריפת בית מאויינו, שכל חורבן, כל מאפל וכל הרס ודלדול קשור עמו [אג' ג מה].