רב נטרונאי גאון: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
הוא דואג לשרש כל מנהג שיש בו חשש כלשהו להדבקות ב[[קראים]], למשל המנהג לקרוא ב[[ליל הסדר]] רק את פסוקי התורה ללא מדרשי חז"ל. עם זאת, את צאצאי הקראים שחזרו בתשובה הוא מורה לקרב ולא חושש ל[[ממזר]]ות. | הוא דואג לשרש כל מנהג שיש בו חשש כלשהו להדבקות ב[[קראים]], למשל המנהג לקרוא ב[[ליל הסדר]] רק את פסוקי התורה ללא מדרשי חז"ל. עם זאת, את צאצאי הקראים שחזרו בתשובה הוא מורה לקרב ולא חושש ל[[ממזר]]ות. | ||
חלק מתשובותיו הן פירושים ל[[מסכת]]ות שונות בש"ס. | |||
מיוחס אליו קובץ הלכות מקוצרות, אולם כפי הנראה מדובר בקיצור וסיכום של תשובותיו. ישנם חוקרים הסבורים כי חלק מתשובותיו שייכות לגאון [[פומבדיתא]] [[רב נטרונאי בר רב נחמיה גאון]]. | |||
בקרב [[יהדות ספרד|יהודי ספרד]] היתה רווחת אגדה לפיה רב נטרונאי בא לספרד ב[[קפיצת הדרך]] ולימדם תורה. ישנן כמה השערות לגבי הסבר האגדה, אולם היא מעידה על טיב הקשרים של רב נטרונאי עם הקהילה היהודית בספרד, שעמה התכתב והיה מקורב אליה ביותר. | |||
{{מיון רגיל:נטרונאי גאון}} | {{מיון רגיל:נטרונאי גאון}} | ||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | [[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | ||
[[קטגוריה:גאונים]] | [[קטגוריה:גאונים]] |
גרסה מ־16:14, 16 באוגוסט 2011
|
רב נטרונאי בר רב הילאי גאון היה גאון סורא בין השנים ד'תרי"ג- ד'תרי"ט. בו של רב הילאי בר רב מארי גאון, שהיה גאון סורא חמישים ושש שנה לפניו. למרות שהגיע לגאונות בגיל מבוגר, השאיר אחריו יבול תורני רב ונחשב לאחד הגאונים הפורים ביותר.
תשובותיו ההלכתיות קובצו על ידי פרופ' ירחמיאל ברודי ויצאו לאור במהדורה מדעית. בין תשובותיו ניתן למצוא תשובות רבות בנושא תפילה, שעשרות מהן הוכנסו לסידור רב עמרם שכתב רב עמרם גאון.
הוא דואג לשרש כל מנהג שיש בו חשש כלשהו להדבקות בקראים, למשל המנהג לקרוא בליל הסדר רק את פסוקי התורה ללא מדרשי חז"ל. עם זאת, את צאצאי הקראים שחזרו בתשובה הוא מורה לקרב ולא חושש לממזרות.
חלק מתשובותיו הן פירושים למסכתות שונות בש"ס.
מיוחס אליו קובץ הלכות מקוצרות, אולם כפי הנראה מדובר בקיצור וסיכום של תשובותיו. ישנם חוקרים הסבורים כי חלק מתשובותיו שייכות לגאון פומבדיתא רב נטרונאי בר רב נחמיה גאון.
בקרב יהודי ספרד היתה רווחת אגדה לפיה רב נטרונאי בא לספרד בקפיצת הדרך ולימדם תורה. ישנן כמה השערות לגבי הסבר האגדה, אולם היא מעידה על טיב הקשרים של רב נטרונאי עם הקהילה היהודית בספרד, שעמה התכתב והיה מקורב אליה ביותר.