הרב משה אריה פריינד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב משה אריה פריינד''' (נפטר בכ' ב[[אלול]] תשנ"ו) היה גאב"ד [[העדה החרדית]]. | '''הרב משה אריה פריינד''' (נפטר בכ' ב[[אלול]] תשנ"ו) היה גאב"ד [[העדה החרדית]]. | ||
נולד בהונגריה לרבי ישראל פריינד. בזמן ה[[שואה]] איבד את רעייתו ועשרת בניו. לאחר המלחמה שימש זמן קצר [[רב]] העיר סאטמאר, ואחריה עלה ל[[ארץ ישראל]] ומונה ל[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "ייטב לב" ב[[ירושלים]] המשתייכת ל[[חסידות סאטמאר]]. לאחר פטירת [[רבי יואל טייטלבוים]], ה[[אדמו"ר]] מסאטמאר, בכ"ו ב[[אב]] תשל"ט, התמנה לשמש [[אב בית דין|ראב"ד]] של העדה החרדית כנציג החסידות סאטמאר. ב[[סיוון]] תשמ"ט התמנה לגאב"ד העדה החרדית בעקבות פטירתו של [[הרב יצחק יעקב וייס]], בעל [[שו"ת]] "מנחת יצחק". | נולד בהונגריה לרבי ישראל פריינד, חסיד [[חסידות סאטמר|סאטמר]]. בזמן ה[[שואה]] איבד את רעייתו ועשרת בניו. לאחר המלחמה שימש זמן קצר [[רב]] העיר סאטמאר, ואחריה עלה ל[[ארץ ישראל]] ומונה ל[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "ייטב לב" ב[[ירושלים]] המשתייכת ל[[חסידות סאטמאר]]. לאחר פטירת [[רבי יואל טייטלבוים]], ה[[אדמו"ר]] מסאטמאר, בכ"ו ב[[אב]] תשל"ט, התמנה לשמש [[אב בית דין|ראב"ד]] של העדה החרדית כנציג החסידות סאטמאר. ב[[סיוון]] תשמ"ט התמנה לגאב"ד העדה החרדית בעקבות פטירתו של [[הרב יצחק יעקב וייס]], בעל [[שו"ת]] "מנחת יצחק". | ||
כשבוע לפני פטירתו התקיים מעמד חנוכת הבית למוסדות רמ"א שבנשיאותו, והם קיימים עד היום. המוסדות כוללים [[ישיבה]], [[תלמוד תורה]] ו[[בית מדרש]]. | כשבוע לפני פטירתו התקיים מעמד חנוכת הבית למוסדות רמ"א שבנשיאותו, והם קיימים עד היום. המוסדות כוללים [[ישיבה]], [[תלמוד תורה]] ו[[בית מדרש]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | [[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | ||
[[קטגוריה:רבנים חסידים]] | |||
[[קטגוריה:רבני הונגריה]] | [[קטגוריה:רבני הונגריה]] | ||
גרסה מ־09:19, 18 באוגוסט 2011
|
|
הרב משה אריה פריינד (נפטר בכ' באלול תשנ"ו) היה גאב"ד העדה החרדית.
נולד בהונגריה לרבי ישראל פריינד, חסיד סאטמר. בזמן השואה איבד את רעייתו ועשרת בניו. לאחר המלחמה שימש זמן קצר רב העיר סאטמאר, ואחריה עלה לארץ ישראל ומונה לראש ישיבת "ייטב לב" בירושלים המשתייכת לחסידות סאטמאר. לאחר פטירת רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמאר, בכ"ו באב תשל"ט, התמנה לשמש ראב"ד של העדה החרדית כנציג החסידות סאטמאר. בסיוון תשמ"ט התמנה לגאב"ד העדה החרדית בעקבות פטירתו של הרב יצחק יעקב וייס, בעל שו"ת "מנחת יצחק".
כשבוע לפני פטירתו התקיים מעמד חנוכת הבית למוסדות רמ"א שבנשיאותו, והם קיימים עד היום. המוסדות כוללים ישיבה, תלמוד תורה ובית מדרש.