הוחזק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעמה''' יש מחלוקת בין האחרונים: | '''בטעמה''' יש מחלוקת בין האחרונים: | ||
@ רובא דליתא קמן שדבר שידוע הוא נכון {{מקור|(בית מאיר אה"ע יט.}} {{מקור|ואפשר לומר שהוא אומדנא. וכן נחלקו לגבי כל האומדנות האם הם מבוססות בעצם על דין רוב}}<ref>ע"ע חזקת אומדנא בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמה.</ref>{{מקור|)}}. | |||
@ יש אומרים חזקה דמעיקרא, והקשו עליהם שאינו דומה לזה, שבדמעיקרא ודאי לנו מה היה בעבר ויש רק ספק על ההווה, אך כאן אנו מסופקים בין על העבר ובין על ההווה {{מקור|(קרית ספר איסורי ביאה א)}}. | |||
@ הרוגאצ'ובר כתב שהוא הנהגה {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה חזקה (אות כא))}}, שדיני התורה לא נקבעים על פי המציאות האמיתית, אלא על פי הראיות שנראות לעינינו, וכיוון שכך נראה לנו (כגון שהוא בנה) - כך אנו פוסקים (וכן שיטתו גם בחזקת אומדנא) {{מקור|(וכמו שמצאנו שקשקשים של דג שאינם נראים לעין לא נחשבים לקשקשים, שפוסקים רק ע"פ מה שנראה לעינינו (תפארת ישראל עבודה זרה ב-ו בועז ג). סברתו מבוארת יותר בצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ח"א ד"ה חזקה אות יט) לעניין חזקת אומדנא)}}. | |||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
| שורה 24: | שורה 21: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:סדרי הדיון]] | * [[קטגוריה:סדרי הדיון]] | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה מ־17:15, 4 באוגוסט 2008
|
|
הגדרה
סומכים על מה שידוע לכולם (הסוגיא בקידושין פ.).
לדוגמא, מעשה באשה אחת שבאה לירושלים ובנה מורכב לה על כתפה והגדילתו ובא עליה והביאום לבית דין וסקלום (קידושין פ.).
דינים דומים: בחלוקת החזקות לסוגים השונים ע"ע חזקות שונות.
מקור וטעם
בטעמה יש מחלוקת בין האחרונים:
- רובא דליתא קמן שדבר שידוע הוא נכון (בית מאיר אה"ע יט. ואפשר לומר שהוא אומדנא. וכן נחלקו לגבי כל האומדנות האם הם מבוססות בעצם על דין רוב[1]).
- יש אומרים חזקה דמעיקרא, והקשו עליהם שאינו דומה לזה, שבדמעיקרא ודאי לנו מה היה בעבר ויש רק ספק על ההווה, אך כאן אנו מסופקים בין על העבר ובין על ההווה (קרית ספר איסורי ביאה א).
- הרוגאצ'ובר כתב שהוא הנהגה (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה חזקה (אות כא)), שדיני התורה לא נקבעים על פי המציאות האמיתית, אלא על פי הראיות שנראות לעינינו, וכיוון שכך נראה לנו (כגון שהוא בנה) - כך אנו פוסקים (וכן שיטתו גם בחזקת אומדנא) (וכמו שמצאנו שקשקשים של דג שאינם נראים לעין לא נחשבים לקשקשים, שפוסקים רק ע"פ מה שנראה לעינינו (תפארת ישראל עבודה זרה ב-ו בועז ג). סברתו מבוארת יותר בצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ח"א ד"ה חזקה אות יט) לעניין חזקת אומדנא).
חוזק
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[2].
רובא דליתא קמן - קונטרס החזקות (סוף סימן א אות ג) הסתפק האם הוא עדיף מהוחזק, אך כתב שבוודאי שהוחזק לא עדיף מרובא דליתא קמן.