בחירה חופשית: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←שאלת ידיעה ובחירה: - שיניתי בהתאם לשינוי שעשו) |
מ (←יוצאי מן הכלל) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
#הרמב"ם בהלכות יסודי התורה מבאר שישנם מקרים שכאשר אדם חוטא וחוזר ומשריש את עצמו בחטא, האלוקים מעניש אותו על ידי שמוציא ממנו את האפשרות לבחירה, שנאמר<ref>שמות פרק ט</ref> "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם". | #הרמב"ם בהלכות יסודי התורה מבאר שישנם מקרים שכאשר אדם חוטא וחוזר ומשריש את עצמו בחטא, האלוקים מעניש אותו על ידי שמוציא ממנו את האפשרות לבחירה, שנאמר<ref>שמות פרק ט</ref> "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם". | ||
#מובא בשם האריז"ל שגם בחירת [[אדם הראשון]] על עוון [[עץ הדעת]] היתה כל כך קשה, שהיה כמעט מן הנמנע שלא יחטא. | #מובא בשם האריז"ל שגם בחירת [[אדם הראשון]] על עוון [[עץ הדעת]] היתה כל כך קשה, שהיה כמעט מן הנמנע שלא יחטא. | ||
#ויש מי שנראה מדבריו שלכל אדם הבחירה החופשית הינה מוגבלת מאוד (ראה [[תבנית:הידעת?/י"א כסלו ה'תשס"ט]]), אבל הדעת הרווחת שיש לאדם בחירה מלאה. | #ויש מי שנראה מדבריו (לכאורה) שלכל אדם הבחירה החופשית הינה מוגבלת מאוד (ראה [[תבנית:הידעת?/י"א כסלו ה'תשס"ט]]), אבל הדעת הרווחת שיש לאדם בחירה מלאה, כי אחרת לא היה האלוקים מעניש לחוטאים ונותן שכר לעושים רצונו. | ||
#[[מלאכים]] אין להם בחירה ומוכרחים לעשות רצון ה'. ואולם מצינו בדברי חז"ל שלפעמים פעלו שלא כהוגן, ולדוגמא המלאכים שבאו לסדום התבטאו<ref>בראשית פרק יט</ref> "כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה", ומביא רש"י בבראשית פרק יט כב שאמירה זו היתה שלא כהוגן כיון שנראה כאילו המלאכים משחיתים ולא הבורא. ומבאר הרמח"ל<ref>ספר דרך ה'</ref>, שפעולות אלו שעשו המלאכים שלא כרצון האלוקים, אינו מחמת בחירה, אלא משום שהיה חסר להם יידע מסויים. | #[[מלאכים]] אין להם בחירה ומוכרחים לעשות רצון ה'. ואולם מצינו בדברי חז"ל שלפעמים פעלו שלא כהוגן, ולדוגמא המלאכים שבאו לסדום התבטאו<ref>בראשית פרק יט</ref> "כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה", ומביא רש"י בבראשית פרק יט כב שאמירה זו היתה שלא כהוגן כיון שנראה כאילו המלאכים משחיתים ולא הבורא. ומבאר הרמח"ל<ref>ספר דרך ה'</ref>, שפעולות אלו שעשו המלאכים שלא כרצון האלוקים, אינו מחמת בחירה, אלא משום שהיה חסר להם יידע מסויים. | ||
#מושלים ומלכים, בעניינים הקשורים להנהגת העם, מאבדים את הבחירה החופשית, שנאמר<ref>משלי פרק כא</ref>: "לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה' עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ". וישנם דוגמאות אקטואליות שמצביעים על כך<ref>[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=12038 דוגמא]- בדקה 49 של הסרטון</ref> | #מושלים ומלכים, בעניינים הקשורים להנהגת העם, מאבדים את הבחירה החופשית, שנאמר<ref>משלי פרק כא</ref>: "לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה' עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ". וישנם דוגמאות אקטואליות שמצביעים על כך<ref>[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=12038 דוגמא]- בדקה 49 של הסרטון</ref> | ||
גרסה מ־22:19, 29 באוגוסט 2011
|
|
יסוד התורה הוא הבחירה החופשית (רמב"ם פ"ה מהל' תשובה ועוד).
ביאור המושג
בחירה חופשית פירושו שבורא עולם נתן את האפשרות למין האנושי לבחור באיזה דרך ילך, בדרך טובה או חלילה להיפך. "אפשרות" זו היא מבחינה מעשית ("טכנית"), אבל נצטווינו מאת הבורא לבחור בדרך הטובה, שנאמר[1] "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ."
סיבת הבחירה החופשית
מסביר הרמח"ל[2] שהאלוקים מרוב טובו, עלה ברצונו לברוא ברואיים כדי שיוכל להטיב עמם (לא שיש לאלוקים "צורך" להטיב, כי אין לו יתברך שום "צורך", אך יש לו יתברך "רצון" להטיב). אך אילו היה האלוקים בורא יצורים ומעניק להם טוב בלי שיהיו ראויים לכך, אין בזה "טובה" בשלמות, כיון שאין מן הראוי להנות חינם מבלי להיות ראויים. הטובה היא הרבה יותר גבוהה ואיכותית, כאשר "מגיע" למוטב את אותה הטבה. לשם כך ברא האלוקים את העולם הגשמי, והכניס בו את האדם ונתן לו נסיונות לעמוד בהם, ונתן לו בחירה החופשית, ואם יבחר בטוב למרות שיש בידו את האפשרות לבחור ברע, אז יהיה ראוי שהאלוקים יטיב עמו בעולם הבא.
יוצאי מן הכלל
נביא כמה מקרים/דמויות שאין בחירה חופשית:
- הרמב"ם בהלכות יסודי התורה מבאר שישנם מקרים שכאשר אדם חוטא וחוזר ומשריש את עצמו בחטא, האלוקים מעניש אותו על ידי שמוציא ממנו את האפשרות לבחירה, שנאמר[3] "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם".
- מובא בשם האריז"ל שגם בחירת אדם הראשון על עוון עץ הדעת היתה כל כך קשה, שהיה כמעט מן הנמנע שלא יחטא.
- ויש מי שנראה מדבריו (לכאורה) שלכל אדם הבחירה החופשית הינה מוגבלת מאוד (ראה תבנית:הידעת?/י"א כסלו ה'תשס"ט), אבל הדעת הרווחת שיש לאדם בחירה מלאה, כי אחרת לא היה האלוקים מעניש לחוטאים ונותן שכר לעושים רצונו.
- מלאכים אין להם בחירה ומוכרחים לעשות רצון ה'. ואולם מצינו בדברי חז"ל שלפעמים פעלו שלא כהוגן, ולדוגמא המלאכים שבאו לסדום התבטאו[4] "כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה", ומביא רש"י בבראשית פרק יט כב שאמירה זו היתה שלא כהוגן כיון שנראה כאילו המלאכים משחיתים ולא הבורא. ומבאר הרמח"ל[5], שפעולות אלו שעשו המלאכים שלא כרצון האלוקים, אינו מחמת בחירה, אלא משום שהיה חסר להם יידע מסויים.
- מושלים ומלכים, בעניינים הקשורים להנהגת העם, מאבדים את הבחירה החופשית, שנאמר[6]: "לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה' עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ". וישנם דוגמאות אקטואליות שמצביעים על כך[7]
תוצאות מהבחירה החופשית
כדי שתתקיים בחירה חופשית בעולם, ובני אדם לא יהיו מוכרחים לעשות כרצון ה' מכח הנסיבות, האלוקים מסתיר את השגחתו על העולם הגשמי, ולא מעניש מיד לכל עוברי עבירה וגם לא נותן שכר מיד לכל עושי מצוה, ושומר את עיקר השכר ועונש לעולם הבא (רמח"ל[8]). ומסיבה זו ההנהגה הכללית של בורא עולם היא לא לחולל ניסים גלויים כל הזמן, כי אם לעיתים רחוקות.
שאלת ידיעה ובחירה
- ערך מורחב - הידיעה והבחירה
שאלת השגחה ובחירה
- ערך מורחב - השגחה ובחירה
קישורים חיצוניים
- הרב יצחק פנגר, בחירה חופשית חלק א, באתר הידברות.
- הרב יצחק פנגר, בחירה חופשית חלק ב, באתר הידברות.