רבי שמשון רפאל הירש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־19:21, 1 בדצמבר 2011

הרב שמשון בן רפאל הירש (כ"ד בסיוון ה'תקס"ח - כ"ז בטבת ה'תרמ"ט; 20 ביוני 1808 - 31 בדצמבר 1888) (המכונה בקיצור "רש"ר הירש") היה מנהיגה החשוב של היהדות האורתודוקסית בגרמניה במאה ה-19 ואבי שיטת "תורה עם דרך ארץ". ביוגרפיה

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:Raghar.png|ימין|ממוזער|250px|הרב שמשון רפאל הירש]]
+הרב שמשון בן רפאל הירש (כ"ד בסיוון ה'תקס"ח - כ"ז בטבת ה'תרמ"ט; 20 ביוני 1808 - 31 בדצמבר 1888) (המכונה בקיצור "רש"ר הירש") היה מנהיגה החשוב של היהדות האורתודוקסית בגרמניה במאה ה-19 ואבי שיטת "תורה עם דרך ארץ".
-'''הרב שמשון רפאל הירש ''' ('''רש"ר הירש''') ראש ה[[רב]]נים האורתודוכסיים  ומנהיגה הרוחני של [[יהדות גרמניה]], ומגדולי מפרשי ה[[תנ"ך]] המסורתיים המודרניים.
+'''ביוגרפיה'''
-==תולדות חייו==
-== תורה עם דרך ארץ ==
-שיטת הרש"ר הירש היתה שאין להגביל את האדם ללימוד תורה בלבד אלא יש ללמוד ולעסוק גם במקצועות אחרים חוליים על טהרת הקודש. שיטה זו התקבלה מאוד ביהדות גרמניה ה"ייקית" - שכה נפצו בה ה"רב דוקטור"ים. הרש"ר הירש נאבק רבות נגד הרפורמות בדת שהחלו להנהיג בגרמניה (בעיקר בברלין). "תורה עם דרך ארץ" היא התמודדות אחת נגד ה[[רפורמים]].
-==כתביו==
-===פירושו לתורה===
-[[הרב מרדכי ברויאר]] במאמרו על הפירוש פורסם במחניים, גיליון 4 (ב') תשנ"ג וגם נמצא בקישור [http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/mahanaim/rashar.htm באתר דעת] מציג את המיוחד שבפירוש. וכך הוא מתאר את סגולתו:"רש"ר הירש ביקש להבין את פשוטו של המקרא רק כדי לעמוד מתוך כך על משמעותו של המקרא. הפשט היה בעיניו טפל, ואילו המשמעות היתה עיקר. הוא לא ביקש לדעת רק מה כתוב כאן, אלא הוא שאל גם למה הוא כתוב, מה הוא מוסיף לנשמה, כיצד הוא מחנך את האישיות, במה הוא מחשל את האופי ומקרב את האדם אל בוראו. ואלו הם דברים שכל אדם הלומד תורה ומקיים מצוות זקוק להם ומרגיש בחסרונם. וזו היא אפוא הסיבה לכך, שפירוש רש"ר הירש היה פירוש עממי, שנתקבל בהערצה על ידי כל שכבות הציבור - גדולים וקטנים כאחד".
-הוא מגדיר את כל פירוש בתור "יפה", כך הוא בעיני הלומד, ודעתו מתיישבת בו - מאליו הוא מכוון לאמיתה של התורה, כפי שהיא יוצאת לו מתוך האות המיוחדת לו בתורה. משום כך פירושי רש"ר הירש אינם ניתנים לא להוכחה ולא לסתירה; אי אפשר לומר עליהם שהם "נכונים" או "לא נכונים", אלא אפשר רק לומר שהם "יפים"; כי הם מבטאים אותה משמעות של התורה, המתאימה לשורש נשמתו של הלומד.
-המתח הזה שבין הפירוש "הנכון", המשכנע את השכל, ובין המשמעות "היפה", המושכת את הלב, יודגם במקרא הבא:
-"ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען" (בראשית ט, יח)
-פסוק זה פותח את פרשת שכרותו של נח. והואיל ורק שם, חם ויפת היו מעורבים באותו מעשה. לכאורה  לא היה כל מקום להזכיר כאן את בנו של חם את כנען. משום כך אומר רש"י, שהמשפט "וחם הוא אבי כנען" איננו אלא הערה פרשנית למה שייאמר בהמשך שחם החוטא היה אביו של כנען שנתקלל.
-רש"ר הירש, שביקש את משמעותו של המקרא מחפש את המשמעות של  המשפט "וחם הוא אבי כנען".  ובמקום הפירוש "הנכון", המכוון לפשוטו של המקרא, אמר פירוש "יפה", הנותן למקרא זה משמעות גדולה. וכך הוא כותב:" לדעתו, רומז לנו הכתוב: עתיד הכנעני להגיע לשיא ההשחתה המוסרית, עד שהארץ תקיאנו מתוכה, וישראל יבואו במקומו. אולם שורש ההשחתה של עמי כנען נעוץ באופיו של חם. שכן כיבוד ומורא של אב ואם הוא היסוד לכל התפתחות האדם. אם הבנים רואים בהוריהם שומרי משמרת של תפקיד אלוהי והם מכבדים את מהותם הרוחנית - כי אז תגדל האנושות כעץ רענן. כנגד זה אם בן מסוגל להתענג על מהותו הגשמית של אביו, כבר נכרת הגזע, ועתיד חדש לא יצמח על יסוד העבר. כל דור מתחיל את לימודיו מחדש, אין הצעירים לומדים מן העבר, אלא דורות מתחלפים עלי אדמות - והעתיד עודנו מהם והלאה. אכן חם שזלזל בכבוד אביו הוא "אבי" ההשחתה המוסרית של כנען."
-והוא מסכם: "בפירוש זה כבר הגיע המתח שבין "נכון" ובין "יפה" לשיאו; ואפשר אפילו לומר, שהפירוש היפה איננו נכון. אולם לא תמיד היחס הוא כך; אלא בדרך כלל הפירוש היפה משתלב עם הפירוש הנכון ורק - מוסיף לו משמעות. ולא עוד, אלא יש שרש"ר הירש מתגלה כמי שמוכתר בשני הכתרים האלה כאחד: הוא גילה פירוש מבריק, המכוון לעומק פשוטו של המקרא; ואף על פי כן לא הסתפק בכך, אלא טרח להוסיף לו משמעות, שיש בה כדי להשיב את הנפש".
-בפירוש עוסק הרש"ר גם כן פעמים רבות בדקדוק ובהבנת מילים כאשר הוא מחדש בתחום זה רבות, בהקישו מילים דומות והסקת משמעויות חדשות למילים ולשורשים שונים.
-פירושו לתורה נחשב למקובל בקרב יהודי גרמניה,  עד כדי כך שנהגו לומר שכאשר לומדים תורה עם פירוש, הכוונה עם פירוש הרב שמשון רפאל הירש, זאת לעומת המקובל בשאר תפוצות ישראל שהכוונה  ללימוד עם פירוש היתה לפירוש [[רש"י]]. תרומה לכך הייתה העובדה שהוא נכתב בשפה הגרמנית, ולאחר מכן תורגם גם ל[[עברית]]. כמו כן היה לפירוש יתרון נוסף,  לעומת הפירוש האחר לתורה של [[הרב דוד צבי הופמן]], שגם הוא היה בשפה הגרמנית, פירושו של הרב שמשון רפאל הירש נחשב לפירוש עממי אשר נלמד על כל שכבות הציבור.
-{{מיון רגיל:הירש שמשון רפאל}}
-[[קטגוריה:אחרונים]]
-[[קטגוריה:פרשני המקרא]]
-[[קטגוריה:רבנים גרמנים]]

רבי שמשון רפאל הירש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־19:21, 1 בדצמבר 2011

תפריט ניווט

חיפוש