רבי אליעזר בן הורקנוס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''רבי אליעזר''' היה תנא מבית שמאי  ("שמותי" ). לכן הוא מחמיר, פוסק רק ע"פ הסברא, מעדיף את האיכות, את הבכח , מרחיק גרים, ואינו מעביר על מידותיו.
'''רבי אליעזר''' היה תנא מבית שמאי  ("שמותי" ). לכן הוא מחמיר, פוסק רק ע"פ הסברא, מעדיף את האיכות, את הבכח , מרחיק גרים, ואינו מעביר על מידותיו.
 
==תורתו==
מתרחק מהגויים  {{מקור|א. ארזי בספר שנה בשנה תשמ"ו}}
* וחסד לאומים חטאת - כל צדקה וחסד שעושים אומות העולם חטא הוא להם, שאינם עושים אלא להתגדל בו {{מקור|בבא בתרא י:}}.
* כל הגויים אין להם חלק לעולם הבא {{מקור|סנהדרין קה.}}.
* טוב עשו בית שמאי שגזרו י"ח דבר, שחלק מהם הוא התרחקות מהגויים {{מקור|שבת קנג:}}.
* פרת חטאת אינה נלקחת מן הגויים, וכן היה פוסל בכל הקורבנות {{מקור|פרה - פרה ב-א, שאר קורבנות - עבודה זרה כג.}}.
* ספר תורה שכתבו נכרי ישרף {{מקור|גיטין מה.}}.
* קנסו את מי שנעשה אריס לגוי, שיתחייב במעשרות ובשביעית {{מקור|ירושלמי חלה ד-ד}} .
מעניש, מדבר בלשון תקיפה
כבית שמאי, שהרי הוא מתלמידיהם {{מקור|"שמותי"}} . ודומה לסעיף הקודם, שהיה תקיף.
* אמר לרבי עקיבא משחיטה הקשית, בשחיטה תהא מיתתך {{מקור|פסחים סט.}}.
* נפל על פניו אחרי שנידוהו ורבן גמליאל מת {{מקור|בבא מציעא נט:}}.
* הוי זהיר בגחלתן {{מקור|של חכמים}} שלא תיכווה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב וכל דבריהם כגחלי אש {{מקור|אבות ב-טו}}.
* אמר לפני מותו לתלמידיו שימותו מיתה משונה משום שלא למדו ממנו {{מקור|סנהדרין סח.}}.
* לא מעביר על מידותיו {{מקור|תענית כה:}}.
* הללו בעלי מארה {{מקור|ביצה טו:}}.
* צא ובדוק בתועבות אימך {{מקור|מגילה כה:}}.
* אמרו לו והלא אנשי כפר תמרתא שביהודה היו אוכלין אותן {{מקור|את הזרזיר}}. אמר להם אף הן עתידין ליתן את הדין וכו'. אמרו לו והלא אנשי גליל העליון אוכלין אותו {{מקור|את סנונית לבנה}}. אמר להם אף הן עתידין ליתן את הדין {{מקור|חולין סב.}}.
* יקוב הדין את ההר ותביא חטאת שמינה {{מקור|אשה שניסת ע"פ בית דין}} {{מקור|יבמות צב.}}.
* ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים {{מקור|ירושלמי סוטה ג-ד}}.
מכשירי הדבר {{מקור|האמצעים}} נחשבים כמו הדבר בעצמו
* מכשירי מילה דוחים את השבת {{מקור|שבת קל.}}.
* מכשירי לולב, שופר וכו' דוחים את השבת {{מקור|שבת קלב.}}.
* מכשירי קורבן דוחים את השבת {{מקור|פסחים סט.}}.
* מכשירי אוכל נפש נעשים ביום טוב {{מקור|שבת קלז:}}.
חשיבות הלימוד מרב
* מעולם לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו, כרבו רבן יוחנן בן זכאי {{מקור|סוכה כז: כח.}} .
* חייב אדם לשנות לתלמידו ארבע פעמים {{מקור|ערובין נד:}}.
* "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם" צא ואמור להם אל תחושו למניינכם מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני וכו' {{מקור|ידיים ד-ג}}.
* אמר ליה לא שמעתי. אמר ליה וכו'. אמר ליה ברית הן הן הדברים שניתנו מסיני {{מקור|לאחת הגרסאות}} {{מקור|פסחים לח:}}.
* לא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת {{מקור|סנהדרין סח.}}.
* אמר לרבי עקיבא: שלך קשה משלהן {{מקור|המיתה שלך תהיה קשה משל חברך}}, מפני שלבך פתוח כאולם ואילו שימשתני היית למד תורה הרבה {{מקור|סנהדרין סח. ורש"י}}.
* הוי מתחמם כנגד אורן של תלמידי חכמים {{מקור|אבות ב-טו}}.
מפרש פסוקים כפשוטם
ודומה לסעיף הקודם, שמחשיב את הלימוד מהרב, ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם {{מקור|פרקי דרבי אליעזר עם פירוש הרד"ל, קונטרס מבוא לפרקי דרבי אליעזר, אות ד}}.
* אביה ואמה ממש {{מקור|יבמות מח.}}.
* זונה כשמה {{מקור|יבמות סא:}}.
* כסותה כמשמע {{מקור|כתובות מג.}}.
* רפידים כשמה {{מקור|סנהדרין קו.}}.
* ראשו יהיה פרוע - כפשוטו, גידול שער {{מקור|מועד קטן טו.}}.
* ועשתה את ציפורניה - תקוץ, כמשמעו {{מקור|יבמות מח.}}.
* דברה תורה כלשון בני אדם {{מקור|יבמות עא.}}.
עונה בלשון חיובית במקום שלילית
* פלוני מהו לעוה"ב. שמא לא שאלתוני אלא על וכו' {{מקור|יומא סו:}}.
* מהו שאפרוש סדין. אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד וכו' {{מקור|סוכה כז:}}.
* שמא לא שמעת אלא לעניין שבת {{מקור|שבת נב:}}.
עיין עוד בשיטתו של רבי אליעזר במחלוקותיו על רבי יהושע בחלק א אות {{מקור|‎ב}}
===שיטתו כבית שמאי בניגוד ל[[רבי יהושע]] שהיה כדעת בית הלל===
'''רבי אליעזר''' פוסק ע"פ הסברא ולא אחר המציאות הפשוטה, כבית שמאי  
'''רבי אליעזר''' פוסק ע"פ הסברא ולא אחר המציאות הפשוטה, כבית שמאי  
* בו ביום גדשו סאה - יפה עשו בית שמאי שגזרו י"ח דבר, שפוסקים גם ע"פ חששות שיקרו בעתיד {{מקור|שבת קנג:}}.
* בו ביום גדשו סאה - יפה עשו בית שמאי שגזרו י"ח דבר, שפוסקים גם ע"פ חששות שיקרו בעתיד {{מקור|שבת קנג:}}.

גרסה מ־06:37, 28 באוקטובר 2011

רבי אליעזר היה תנא מבית שמאי ("שמותי" ). לכן הוא מחמיר, פוסק רק ע"פ הסברא, מעדיף את האיכות, את הבכח , מרחיק גרים, ואינו מעביר על מידותיו.

תורתו

מתרחק מהגויים א. ארזי בספר שנה בשנה תשמ"ו

  • וחסד לאומים חטאת - כל צדקה וחסד שעושים אומות העולם חטא הוא להם, שאינם עושים אלא להתגדל בו בבא בתרא י:.
  • כל הגויים אין להם חלק לעולם הבא סנהדרין קה..
  • טוב עשו בית שמאי שגזרו י"ח דבר, שחלק מהם הוא התרחקות מהגויים שבת קנג:.
  • פרת חטאת אינה נלקחת מן הגויים, וכן היה פוסל בכל הקורבנות פרה - פרה ב-א, שאר קורבנות - עבודה זרה כג..
  • ספר תורה שכתבו נכרי ישרף גיטין מה..
  • קנסו את מי שנעשה אריס לגוי, שיתחייב במעשרות ובשביעית ירושלמי חלה ד-ד .

מעניש, מדבר בלשון תקיפה כבית שמאי, שהרי הוא מתלמידיהם "שמותי" . ודומה לסעיף הקודם, שהיה תקיף.

  • אמר לרבי עקיבא משחיטה הקשית, בשחיטה תהא מיתתך פסחים סט..
  • נפל על פניו אחרי שנידוהו ורבן גמליאל מת בבא מציעא נט:.
  • הוי זהיר בגחלתן של חכמים שלא תיכווה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב וכל דבריהם כגחלי אש אבות ב-טו.
  • אמר לפני מותו לתלמידיו שימותו מיתה משונה משום שלא למדו ממנו סנהדרין סח..
  • לא מעביר על מידותיו תענית כה:.
  • הללו בעלי מארה ביצה טו:.
  • צא ובדוק בתועבות אימך מגילה כה:.
  • אמרו לו והלא אנשי כפר תמרתא שביהודה היו אוכלין אותן את הזרזיר. אמר להם אף הן עתידין ליתן את הדין וכו'. אמרו לו והלא אנשי גליל העליון אוכלין אותו את סנונית לבנה. אמר להם אף הן עתידין ליתן את הדין חולין סב..
  • יקוב הדין את ההר ותביא חטאת שמינה אשה שניסת ע"פ בית דין יבמות צב..
  • ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים ירושלמי סוטה ג-ד.

מכשירי הדבר האמצעים נחשבים כמו הדבר בעצמו

  • מכשירי מילה דוחים את השבת שבת קל..
  • מכשירי לולב, שופר וכו' דוחים את השבת שבת קלב..
  • מכשירי קורבן דוחים את השבת פסחים סט..
  • מכשירי אוכל נפש נעשים ביום טוב שבת קלז:.

חשיבות הלימוד מרב

  • מעולם לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו, כרבו רבן יוחנן בן זכאי סוכה כז: כח. .
  • חייב אדם לשנות לתלמידו ארבע פעמים ערובין נד:.
  • "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם" צא ואמור להם אל תחושו למניינכם מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני וכו' ידיים ד-ג.
  • אמר ליה לא שמעתי. אמר ליה וכו'. אמר ליה ברית הן הן הדברים שניתנו מסיני לאחת הגרסאות פסחים לח:.
  • לא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת סנהדרין סח..
  • אמר לרבי עקיבא: שלך קשה משלהן המיתה שלך תהיה קשה משל חברך, מפני שלבך פתוח כאולם ואילו שימשתני היית למד תורה הרבה סנהדרין סח. ורש"י.
  • הוי מתחמם כנגד אורן של תלמידי חכמים אבות ב-טו.

מפרש פסוקים כפשוטם ודומה לסעיף הקודם, שמחשיב את הלימוד מהרב, ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם פרקי דרבי אליעזר עם פירוש הרד"ל, קונטרס מבוא לפרקי דרבי אליעזר, אות ד.

עונה בלשון חיובית במקום שלילית

  • פלוני מהו לעוה"ב. שמא לא שאלתוני אלא על וכו' יומא סו:.
  • מהו שאפרוש סדין. אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד וכו' סוכה כז:.
  • שמא לא שמעת אלא לעניין שבת שבת נב:.

עיין עוד בשיטתו של רבי אליעזר במחלוקותיו על רבי יהושע בחלק א אות ‎ב

שיטתו כבית שמאי בניגוד לרבי יהושע שהיה כדעת בית הלל

רבי אליעזר פוסק ע"פ הסברא ולא אחר המציאות הפשוטה, כבית שמאי

  • בו ביום גדשו סאה - יפה עשו בית שמאי שגזרו י"ח דבר, שפוסקים גם ע"פ חששות שיקרו בעתיד שבת קנג:.
  • חלק על כולם בתנורו של עכנאי, ולא התחשב בכמות הדעות, אלא באיכות של עצמו כבית שמאי בבא מציעא נט:.
  • משגיחים בבת קול - פוסקים ע"פ השמיים בבא מציעא נט:.
  • הערמה אסורה, כי התכוון לאיסור שבת קיז:.
  • בלילה החמה למעלה בבא בתרא כה:.
  • העננים באים מהאוקיינוס תענית ט:.
  • מה ראתה אסתר שקראה להמן אל המשתה - פחים טמנה לו - רצתה להכשילו מגילה טו:.
  • מה זה עקיבא, אין דנים כאן קל וחומר. וכוונתו כרבי יהושע, אלא בלשון תקיפה יותר נזיר ז-ד ורע"ב.
  • אומרים הואיל, ולא מסתכלים על המציאות העכשווית - בכח פסחים מו:.
  • העולם נברא בתשרי. דהיינו שדנים לפי הבכח, שעלה במחשבה ליבראות בתשרי ראש השנה יא. ותוס' שם כז. ד"ה כמאן.
  • אינו מעביר על מידותיו, כבית שמאי תענית כה:.

מרחיק גרים, כשמאי א. ארזי בספר שנה בשנה תשמ"ו

  • נזף באישה שבאה להתגייר, משום שהיא היתה חוטאת קהלת רבה א-כה.
  • נזף בעקילס שבא להתגייר בראשית רבה ע-ה.
  • מפני מה גרים בזמן הזה מעונים, לפי שאין עושים מאהבה אלא מיראה יבמות מח:.
  • רבי אליעזר הגדול אומר מפני מה הזהירה תורה בגרים, מפני שסורו יצר ליבו רע בבא מציעא נט..

לא מחלק השווה את מידותיו אוצר כתבי האדר"ת בקונטרס ענייני ביקורת לסדרי הדורות

  • זכרים ימכרו לצרכי עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים וכו' אמר רבי עקיבא רבי אליעזר השווה את מידותיו שקלים יב. במשנה.
  • אמר רבי: רבי אליעזר השווה את מידותיו לגבי קטנה שנישאה יבמות קח..
  • ארבע נשים דיין שעתן: בתולה, מעוברת, מניקה וזקנה נידה ז. במשנה.

הדברים נוצרים מהמרכז משך חכמה בראשית א-ה

עיין עוד בשיטתו של רבי אליעזר בחלק ב אות ‎ד


מחלק אוצר כתבי האדר"ת בקונטרס ענייני ביקורת לסדרי הדורות

  • זכרים עצמם יקרבו עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים וכו' אמר רבי עקיבא רבי יהושע חילק שקלים יב.

במשנה.

הדברים נוצרים מהצד משך חכמה בראשית א-ה

עיין עוד בשיטתו של רבי יהושע