רבי מנחם עזריה מפאנו: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי מנחם עזריה מפאנו - הרמ"ע (ה'ש"ח (1548) פאנו, איטליה - ה'שס"א (1620) מנטובה, איטליה) היה רב, פוסק ומקובל ידוע. נחשב לגדול המקובלים באיטליה . הוא נולד למשפחה מיוחסת בעיירה פאנו (איטליה). נשא לאישה את בתו של ר' יצחק פואה ממנטובה אשר כיהן כראש לרבני איטליה. לאחר שסיים ללמוד תלמוד וספרי הלכות שקד על לימוד הקבלה.

תולדות חייו

ר' מנחם עזריה מפאנו נולד בעיר פאנו - עיר קטנה ליד פיזארי, שישבו שם יהודים כבר במאה ה- 14, ובשנת 1542 נהרו אליה כמה יהודים מסיציליה. בהקדמת שו"ת הרמ"ע שהו"ל ר' יצחק ב"ר מרדכי איש פולניה בויניציא, כתוב כי שם אביו ר' יצחק ברכיה. גם בנו של הרמ"ע שמו יצחק ברכיה (נזכר באגרת ר' ישראל ספורנו לבנו ר' עובדיה).

רבותיו

ר' משה מקורדובירו היה רבו, ושלח לו למנחה את ספרו פרדס רימונים (1570), ובמות רבו בזבז אלף סקיני שנתן לאלמנתו בעד כתבי יד בעלה להעתיקם.

רבו השני היה ר' ישראל סרוק שלמד ממנו קבלת האריז"ל, וכתב:

"כך הוא קבלת האריז"ל מפי מורי הה"ר ישראל נר"ו אחד מגדולי תלמידיו שזיכני להרבה גופי תורה" (מאמר אם כל חי ח"א סי' י"ד).

רבו השלישי, היה ר' ישמעאל חנינא ב"ר מרדכי וואל-מונטיני (שו"ת הרמ"ע סי' ל. ב, מ"ג, ק"ב, קכ"ג).

על גדולתו

רמ"ע היה כנראה איש אמיד: השתתף בהוצאת הספר "כסף משנה" לרמב"ם שחבר מרן הב"י ושלח להדפיסו במנטובה. רמ"ע היה ראש ישיבה בעיר ריגיו באיטליה ואליו נהרו תלמידים רבים. היה רב במנטובה והשיב שאלות רבות שנשלחו לו ממדינות שונות. היה ענו מאד ולא חש לדברי מבקריו. וכאשר השיג עליו הר"י סאמיגה על חיבורו "ימין ה' רוממה" בדין הקפת הלולב, ונשאל מדוע לא יענה לו על דבריו הקשים, השיב בלשון הזה:

"שאלת מה אני משיב על לשון מדברת גדולות וצפצופי עופות כנגד מה שנתפרסם בשמי על הקפת הלולב, תשובתי: אני אני הוא החתום כי רבנן מנחם עזריה זה שמי מעביר עון וכו' וזה זכרי מוחל עלבון. וזו תשובה ניצחת לכל מה שעתיד לכתוב נגד ימין רוממה דידן. כי לא מראש לכבודי דברתי ובמקום קנטוריא עת לחשות, כי האמת יודה דרכו ליראי ה' ולחושבי שמו. אני שלום וכי אדבר לעשות רצון אבינו שבשמים כל הנשמה תהלל יה הללויה" (מצרף לחכמה דף פ"ד:).

מספריו

פוסק, מחבר ומתקן תפלות. הרמ"ע כתב הרבה תשובות בהלכה. נדפסו ממנו:

• שו"ת ר' מנחם עזריה מפאנו (ויניציא 1600) דיהרפירט 1788 סינעט 1894);
• קיצור מספר האלפסי שנקרא "אלפסי זוטא" (נדפס מסכת ברכות והלכות קטנות ירושלים 1885).
• הרב חיד"א מונה כ"ד ספרי קבלה שחבר הרמ"ע ועשרה מהם נכללים בספרו "עשרה מאמרות", מאמרים שונים ופשוטים ע"פ קבלת האריז"ל והם:

א') חקור דין מענייני ר"ה ויו"כ, ב') אם כל חי על פרשת וה' פקד את שרה, ג') המדות על י"ג מדות, ד') יונת אלם על חכמת הקבלה. ה') עולם קטן, ו') צבאות ה', ז') העתיק על תמורת העתים בקהלת, ח') המלואים על מלואי שם הוי"ה וצירופיו והוא חלק מספרו כנפי יונה. ט') הרקיעים, י') מאה קשיטה ובו מאה פרקים. וכתב עוד המאמרים: י"א) הנפש, י"ב) שברי לוחות, י"ג) יונת אלם ח"ב, י"ד) היסודות, ט"ו מעין גנים, ט"ז) הטוטפות, י"ז) שבתות ה', י"ח) גור אריה, י"ט) מאורות הגדולים, שנדפסו במהדורות שונות ועם פירושים. כ') כנפי יונה כוונות התפילות וכללי קבלה מילקוטים מכתבי האר"י ד' חלקים קאריץ 1786. ועוד, כ"א) יין הרקח בקבלה כ"י כ"ב) ימין ה' רוממה, כ"ג) ימין ה' עושה חיל, על הקפת הלולב כנ"ל, כ"ד) עסיס רמונים פי' על פרדס רמונים, כ"ה) פלח הרמון בקבלה, כ"ו) שפת אחת ח"ב מספר פלח הרמון, כ"ז) סדר עבודה, כ"ח) תקוני תשובה. נדפס בצירוף ראשית חכמה לר' יוסף פוינטי (ויניציא 1600); כ"ט) שו"ת. ל') אלפסי זוטא.

בס"ה שלושים ספרים.

• סדר העבודה עשה למועדים ע"ד שיסד מהר"ם לונזאנו לשבת וחול (נדפסים בספר אוצרות חיים סי' 3150,3149).
• חיבר את הפיוט: אדון לכל פועל בית אראל תברך, בסדר א"ב, וחתום מנחם עזריה עמנואל.
• הרמ"ע תיקן תקנות במקומו לקהלת איטליני בענייני התפילות ונוסחיהן (עי' שו"ת סי' כ"ה וסי' ע"ט). ועל ידו נתפשט המנהג לקום באשמורות בכל יום ויום ולהתפלל סליחות ותחינות, כעדות ר' אהרן ברכיה ממודינא במעירי שחר (ויניציא 1720). וזה לשונו שם (דף רכ"ו)
• "והראשון לדבר שבקדושה זו היה מורי הגאון מפאנו זצוק"ל שהוא בבחרותו התחיל להנהיג בויניציא בק"ק איטליאני יצ"ו לקום באשמורות ואחריהם החזיקו הרבה יחידים מקהלות איטליה ישמרם ה' ותקבל תפילתם ברחמים".
• ר' יוסף ידידיה קרמי בספרו כנף רננים (ויניציא שפ"ז דף ק"ה:) קונן עליו קינה:
• וי וי בבני תורין, וי וי בין גוריא וכו' אוי על שתא די ש"ף די שף מר מדוכתיה.

רומז בזה יום ושנת מותו.

מקור

• אנציקלופדיה אוצר ישראל