רבי ישראל איסרלין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''רבי ישראל איסרלין<ref>איסרלין הוא כינוי לשמו הפרטי ישראל (בדומה ל"יצחק אייזיק" וכד')</ref> ב"ר פתחיה''' (נוד...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | |||
'''רבי ישראל איסרלין<ref>איסרלין הוא כינוי לשמו הפרטי ישראל (בדומה ל"יצחק אייזיק" וכד')</ref> ב"ר פתחיה''' (נודע גם בשם '''מהרא"י''' או '''מהרי"א''') היה מגדולי ה[[ראשונים]] באשכנז, מחבר הספר "'''[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]'''". | '''רבי ישראל איסרלין<ref>איסרלין הוא כינוי לשמו הפרטי ישראל (בדומה ל"יצחק אייזיק" וכד')</ref> ב"ר פתחיה''' (נודע גם בשם '''מהרא"י''' או '''מהרי"א''') היה מגדולי ה[[ראשונים]] באשכנז, מחבר הספר "'''[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]'''". | ||
==חייו== | ==חייו== | ||
נולד בסביבות שנת ק"נ, כנראה ברגנשבורג<ref>שם קבורים אבותיו, ולכן מסתמא משפחתו חיה שם כמה דורות.</ref> למשפחה מיוחסת שמוצאה מהעיר קרמז | נולד בסביבות שנת ק"נ, כנראה ברגנשבורג<ref>שם קבורים אבותיו, ולכן מסתמא משפחתו חיה שם כמה דורות.</ref> למשפחה מיוחסת שמוצאה מהעיר קרמז. אביו רבי פתחיה היה נכדו של [[רבי ישראל מקרעמז]], בעל "הגהות אשרי" על פסקי ה[[רא"ש]], ויתכן מאד כי מהרא"י קרוי על שמו. דודו היה ר' אהרן בלומליין הי"ד, שהיה רב וראש ישיבה בוינה. רבי אהרן היה רבו המובהק של מהרא"י בצעירותו. כמו כן למד אצל רבי הלל מאפורט ורבי יעקב מאיגרא (ישנה אפשרות שלמד בצעירותו גם אצל ה[[מהרי"ל]] ברגנשבורג<ref>ידוע כי הוא שלח למהרי"ל שאלות. כך מציע ר' עמיחי כנרתי במבוא לספר "לקט יושר", מהדורת מכון ירושלים תש"ע.</ref>). אמו<ref>מהרא"י מעיד כי נהגה לברך במקום "שעשאני כרצונו" "שלא עשאני בהמה" {{מקור|לקט יושר א ז ב|כן}}</ref> נהרגה על קידוש ה' (יחד עם דודו ר' אהרן ויהודים רבים נוספים), לאחר "גזירת וינה" שהתחוללה בשנים ק"פ-קפ"א {{מקור|שו"ת מהרי"ל החדשות קסו|כן}}. בסביבות שנת קפ"ז התיישב במרבורג והתמנה ל[[רב]] העיר. כמו כן, הוא הקים שם ישיבה שהעמידה תלמידים גדולים שרבים מהם כיהנו כרבנים. | ||
בסביבות שנת ר"ה עבר לווינר-נוישטט, גם שם התמנה לרב וייסד ישיבה. הוא חי בנוישטט עד לפטירתו בשנת ר"כ. | |||
רעייתו נקראה שונדליין, והיא עזרה לו בעבודתו כרב<ref>ישנה תשובה של מהרא"י בהלכות [[אישה נדה|נדה]] שתרגמה אשתו לגרמנית-יהודית בשביל השואלת, וחתמה בסופה "שונדליין אשת מהר"י יצ"ו". </ref>. | |||
בנו רבי פתחיה (קעכל) מילא את מקומו ברבנות. | |||
==פסיקתו== | |||
==ספריו== | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־15:02, 2 בינואר 2012
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
רבי ישראל איסרלין[1] ב"ר פתחיה (נודע גם בשם מהרא"י או מהרי"א) היה מגדולי הראשונים באשכנז, מחבר הספר "תרומת הדשן".
חייו
נולד בסביבות שנת ק"נ, כנראה ברגנשבורג[2] למשפחה מיוחסת שמוצאה מהעיר קרמז. אביו רבי פתחיה היה נכדו של רבי ישראל מקרעמז, בעל "הגהות אשרי" על פסקי הרא"ש, ויתכן מאד כי מהרא"י קרוי על שמו. דודו היה ר' אהרן בלומליין הי"ד, שהיה רב וראש ישיבה בוינה. רבי אהרן היה רבו המובהק של מהרא"י בצעירותו. כמו כן למד אצל רבי הלל מאפורט ורבי יעקב מאיגרא (ישנה אפשרות שלמד בצעירותו גם אצל המהרי"ל ברגנשבורג[3]). אמו[4] נהרגה על קידוש ה' (יחד עם דודו ר' אהרן ויהודים רבים נוספים), לאחר "גזירת וינה" שהתחוללה בשנים ק"פ-קפ"א (שו"ת מהרי"ל החדשות קסו). בסביבות שנת קפ"ז התיישב במרבורג והתמנה לרב העיר. כמו כן, הוא הקים שם ישיבה שהעמידה תלמידים גדולים שרבים מהם כיהנו כרבנים.
בסביבות שנת ר"ה עבר לווינר-נוישטט, גם שם התמנה לרב וייסד ישיבה. הוא חי בנוישטט עד לפטירתו בשנת ר"כ.
רעייתו נקראה שונדליין, והיא עזרה לו בעבודתו כרב[5].
בנו רבי פתחיה (קעכל) מילא את מקומו ברבנות.
פסיקתו
ספריו
הערות שוליים
- ↑ איסרלין הוא כינוי לשמו הפרטי ישראל (בדומה ל"יצחק אייזיק" וכד')
- ↑ שם קבורים אבותיו, ולכן מסתמא משפחתו חיה שם כמה דורות.
- ↑ ידוע כי הוא שלח למהרי"ל שאלות. כך מציע ר' עמיחי כנרתי במבוא לספר "לקט יושר", מהדורת מכון ירושלים תש"ע.
- ↑ מהרא"י מעיד כי נהגה לברך במקום "שעשאני כרצונו" "שלא עשאני בהמה" (לקט יושר א ז ב)
- ↑ ישנה תשובה של מהרא"י בהלכות נדה שתרגמה אשתו לגרמנית-יהודית בשביל השואלת, וחתמה בסופה "שונדליין אשת מהר"י יצ"ו".