פאה נכרית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(עריכת הערות שוליים)
(שינוי מהותי בערך, שהיה בו שתי בעיות? א) חוסר אבייקטיביות. ב) עריכה לא מתאימה לאתר. עיין בדף שיחה)
שורה 1: שורה 1:
'''פאה נכרית''', היא כיסוי ראש העשוי משיער אנושי טבעי או סינתטי. רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשה.
{{לא הלכה}}
'''פאה נכרית''', היא כיסוי ראש העשוי משיער אנושי טבעי או סינתטי. בכמה מגזרים נשים נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשה. ואכן הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא כיון שסוף סוף הוא שיער (או עכ"פ נראה כשיער) לא נחשב ככיסוי לשער. וישנה שיטה שלישית, שסוברים שצריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (שאל). ולהלן נסקור חלק מהמקורות.


==הפאה בהלכה==
==מקור הדין ושורש המחלוקת==
הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים קבעו כי פאה נחשבת לכיסוי ראש, ובכללם היה אדמו"ר הזקן, [[בעל התניא]], שכתב בספרו "שולחן ערוך הרב"<ref>או"ח סי' ע"ה סעיף ד'. הובא לדפוס בשנת תק"ע.</ref>:


{{ציטוטון|שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש}}.
ב[[תלמוד ירושלמי]]<ref>פ"ז דכתובות ה"ו</ref> נאמר: א"ר יוחנן היוצאת בקפלטין שלה אין בה משום: יוצאה וראשה פרוע, הדא דתימר לחצר, אבל למבוי יש בה משום: יוצאה וראשה פרוע. חצר שרבים בוקעים בתוכה הרי היא כמבוי, מבוי שאין רבים בוקעים בתוכו הרי הוא כחצר." ע"כ. ופירש ה[[פני משה]]: קפלטין - היינו מטפחת שעל ראשה. עכ"ל. והיינו שמפרש הירושלמי על דרך הנאמר בבבלי [[מסכת כתובות]]<ref>דף עב ע"ב</ref>: א"ר יוחנן קלתה אין בה משום פרוע ראש, היכא אילימא בשוק דת יהודית היא, אלא בחצר, א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה, אלא מחצר לחצר ודרך מבוי. וכן פסק הרמב"ם<ref>פכ"ד מה' אישות הי"א יב</ref>, שהעוברת על דת משה היא היוצאת לשוק ושערה גלוי, והעוברת ע"ד יהודית היא שיוצאת לשוק וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים: אף על פי ששערה מכוסה במטפחת. וכן נפסק ב[[שולחן ערוך]] [[אבן העזר]] סי' קטו ס"ד. ומבואר בדברי הב"ח<ref>באה"ע ריש סימן קטו</ref> דמטפחת דקאמרי היינו שהיא שקופה ושערה ניכר עדיין. וכ"כ בשו"ת תשובה מאהבה<ref>ח"א סי' מח</ref>, שהמטפחת שהיא קלתה מיירי שעשויה מעשה רשת והשערות נראין מתחתיה. וא"כ גם הירושלמי היינו במטפחת שקופה ששערותיה נראין דרכה. וכ"כ בקרבן העדה, שפירוש קפליטין בגד דק שמנחת על ראשה. (וכיו"ב בירושלמי שבת ריש פ"ו, רב הונה הורי לאנתתיה דריש גלותא למיתן ליברא דדהבא על: קפילטה, ופי' הפ"מ שהוא הצעיף והכובע שעל ראשה). אולם ה[[ספר הערוך|ערוך]] (ערך קפליטין) פירש, וז"ל: פירוש קפליטין בלשון רומי: שער ותלתלים ופאה נכרית. ויוצא לנו איפוא שאסור לצאת בפאה נכרית לרשות הרבים.  


חלק ניכר מגדולי פוסקי ההלכה, הורו גם שפאה נכרית היא כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד", והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי.
וב[[שלטי הגבורים]]<ref>שבת דף כד ע"ב</ref> כתב, שנראה להתיר לנשים נשואות לצאת '''בפאה נכרית''', וכדמשמע מהמשנה<ref>שבת דף סד ע"ב</ref>, דקתני, יוצאת אשה בכבול ובפאה נכרית לחצר, ולא אמרו: שער באשה ערוה, אלא רק בשער הדבוק לבשרה ממש וכו'. ובעל שילטי הגיבורים כתב כן גם בהגהות עין משפט<ref>נזיר דף כח ע"ב</ref> על מ"ש בגמ' שם: ות"ק אמר לך אפשר בפאה נכרית, וכתב על זה, ונ"ל מכאן היתר לשער פאה נכרית שנשים נשואות נותנות בראשן. יהושע בעז עכ"ל.


ואכן, נשיאי חב"ד ובהם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא: "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"<ref>אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.</ref>.כמו כן כתב: {{ציטוטון|בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צ"ל אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר'''}}<ref>"ספר התולדות" פרק י"א - איגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "איגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג</ref>.
אולם לעומתו הגאון [[רבי יששכר בער איילנבורג]] זצ"ל בשו"ת באר שבע<ref>סימן יח</ref> האריך לדחות דברי השלטי הגבורים הנ"ל, והביא ג"כ דברי הגאון מהר"י קצנלבויגן שכתב על דברי שילטי הגיבורים, לא זו הדרך וכו', שהדבר פשוט ביותר שהמשנה<ref>שבת דף סד ע"א</ref> מדברת בפאה נכרית אשר תחת השבכה ועליה רדיד כנהוג, שלא היו הנשים אז רגילות בפאה נכרית זולת הנשים ששער ראשן מועט, ובכדי שלא יתגנו על בעליהן, היו רגילות לתת פאה נכרית בראשן כדי שיתראו כבעלות שער מרובה, וכמו שפרש"י בערכין<ref>דף ז' ע"א</ref> וזהוי הכוונה של הנאמר בנזיר<ref>דף כח' ע"ב</ref> שאפשר בפאה נכרית וכו'. ועוד שהרי אפשר לפרש דהיינו בחצר שאין הרבים בוקעים בו, אבל בחצר שרבים בוקעים בו אסור, וכ"ש ברשות הרבים. ובמסכת כתובות<ref>דף עב ע"ב</ref> נאמר: קלתה אין בה משום פרוע ראש, היכא, אילימא בחצר א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה, ופרש"י ותוס' והר"ן, כלומר דמשמע דבלא קלתה מיהא יש בה משום פרוע ראש, וא"כ הא כולהו נפקן שאין אשה נזהרת בחצרה, ומשנינן מחצר לחצר דרך מבוי. ע"ש. אלמא דבחצר שאין רבים בוקעים בו אפי' אם יוצאת בשערות ראשה ממש לית לן בה. וכן מוכח להדיא מדברי הרמב"ם<ref>בפכ"א מה' איסורי ביאה</ref> והטור והשולחן ערוך אבן העזר<ref>סימן כא</ref> שכתבו, לא ילכו בנות ישראל פרועי ראש: בשוק, אלמא דדוקא בשוק אסור, אבל במקום שאין רבים בוקעים בו מותר, ואפילו משום מנהג צניעות ליכא. והוסיף הבאר שבע להביא ראיה לזה ממ"ש בנדרים (ל:) הנודר משחורי הראש מותר בנשים ובקטנים, שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים, מאי טעמא, אנשים זימנין דמיכסו רישייהו וזימנין דמגלו רישייהו, אבל נשים לעולם מכסו, וקטנים לעולם מיגלו. ופרש"י, נשים לעולם מיכסו, שאינם שחורי ראש ועטופות כל שעה בלבנים. ואם איתא שרשאות ללכת בפאה נכרית, הרי אינן עטופות כל שעה בלבנים, וכו'.


הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור:
==מחלקות אודות שיטת הרמ"א==


{{ציטוטון|בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה}}<ref>אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה.</ref>
ה[[רמ"א]] באו"ח סי' עה התייחס לנושא של פאה נכרית לענין ק"ש כנגדה, והמג"א שם נקט דהקולא היא גם לענין חבישה, ואולם הגאון יעב"ץ במור וקציעה (או"ח סי' עה), שהבהיר שלא התיר הרמ"א אלא לבעלה דכיון דשריא בביתה הו"ל אורחה בהכי ולא מטריד, אבל לגבי אחריני אסור משום פריצותא, תדע דהא לא מייתי לה הרמ"א באה"ע (סי' כא) לגבי איסור פריעת ראש ברה"ר, אלא לגבי ק"ש.


סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי.
==המיתירים==


{{ציטוטון|"בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי"<ref>תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח.</ref>}}.
חלק מהפוסקים סמכו לדינא על דברי השלטי גיבורים, שהתיר את השימוש בפאה הנכרית, ומהם:


==הוראות הרבי ==
ה[[מגן אברהם]] (סי' עה), ה[[פרי מגדים]] שם (שהעלה דבמקומות שנהגו להקל יש לסמוך על המקילין), הגאון ה"חפץ חיים" זצ"ל ב[[משנה ברורה]] שם (שכתב דיש להתיר במקומות שנהגו להקל, ולהחמיר במקומות שאין מנהג), האדמו"ר הזקן, [[בעל התניא]], בספרו "שולחן ערוך הרב" (או"ח סי' ע"ה סעיף ד), עוד.
הרבי הורה לכל נשות חסידות חב"ד ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל:


{{ציטוטון|בעזרת השם יתברך התקבלו לאחרונה התנהגויות והנהגות מסויימות בין אנ"ש, ונשות אנ"ש בפרט, שעד עתה, מפני סיבות שונות, לא כולם נהגו כן. וכמו כל דבר שהוא חדש, קל להרוס אותו ח"ו, לכן גדולה באופן יוצא מן הכלל הזכות של כל אחד התורם את חלקו לחזק זאת. מצד שני - קל יותר לפעול זאת בעצמו, גם אם עד עתה לא העריכו את זה לפי החשיבות האמיתית, כשמתחשבים בכך שאין זה ענין פרטי אלא יש לזה השפעה, במידה ידועה, על כל החוג. לכן, מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך '''על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה'''}}<ref>אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים</ref>.
==האוסרים==


הרבי הורה לכל אשה הלובשת פאה, לשכנע את חברותיה לעשות כמותה:
ומאידך חלק מהפוסקים הכריעו בזה כדברי הבאר שבע, דיש לאסור את השימוש בפאה הנכרית, מהם:  
הגר"א בשנות אליהו (פ"ו דשבת מ"ה), החיד"א זצ"ל בספרו ברכי יוסף (או"ח סי' שג סק"ב), ובספרו מחזיק ברכה (או"ח סימן עה), בעל ההפלאה זצ"ל (הובא בספר לחמי תודה דף ד), החתם סופר זצ"ל בהגהותיו לשו"ע או"ח סי' ע"ה (על מג"א סק"ה), וכן בצוואתו שנדפסה בספר לב העברי ובסוף הספר "איש האלוקים", יעב"ץ במור וקציעה (או"ח סי' עה), הגר"ח מצאנז זצ"ל דברי חיים (ח"א יו"ד סי' ל וח"ב יו"ד סימן נט),שו"ת בית יעקב (סי' קנב), משא מלך ח"ז חקירה ט, הגאון רבי שלמה קלוגר בספר קנאת סופרים (דף כד ע"ב תשובה ע"ב). וע"ע בספרו שו"ת שנות חיים (סימן שט"ז), הגאון רבי יצחק לאמפורנטי זצ"ל (רבו של הרמח"ל) בספר פחד יצחק (אות פ), הגאון רבי רפאל מילדולה זצ"ל בשו"ת מים רבים (חאהע"ז סי' ל), הגאון רבי ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל בקהלת יעקב (מענה לשון ח"ג, אות רמ), הגאון רבי יוסף ניסים בורלא אב"ד ירושלים בשו"ת וישב יוסף (חיו"ד סימן ב), ישועות יעקב (או"ח סימן עה), עצי ארזים על אהע"ז (סי' כא' סק"ב), תשובה מאהבה (ח"א סימן מח), שו"ת יהודה יעלה (חיו"ד סימן שס"ו), פרדס הבינה (חלק מטעי משה, דף עג), מהרז"ך זצ"ל הובא שער הזקנים ח"א דף מג', הגאון רבי אברהם פאלג'י זצ"ל, בספר ברך את אברהם (סדר בחוקותי דרוש ב), והתבטא שהוא "עוון פלילי" וראוי לבכות עליו, שו"ת חסד לאברהם תאומים (מהד"ת אהע"ז סימן פז), שו"ת הרי בשמים (סימן לו), שו"ת יד הלוי (סימן קכד),מהרש"ם בדעת תורה, ע"ה, סעיף ב, צמח צדק מליאובביץ בחידושים על הש"ס משניות ברכות (פ"ג. וע"ע בשו"ת צמח צדק חאה"ז סי' קלט), שו"ת מהר"ץ חיות (סימן נג), שו"ת תשורת ש"י (סימן תקע), בית אהרן קריספין (אהע"ז מערכת הפ' אות א), שו"ת משיב דבר (ח"ב מערכת פ), האדמו"ר ר´´ יחזקאל הלברשטאם זצ"ל בדברי יחזקאל על התורה (דרוש לשבועות. וע"ע בדברי יחזקאל החדש ליקוטים עמ' קכ, מקור החיים רסב), בעל מלאה קטרת זצ"ל בדבריו שנדפסו בתחילת ספר מהר"ם סופר על התורה, האדמו"ר רבי יששכר דב רוקח מבעלזא זצ"ל בדרשה שנדפסה ב"קונטרס דיבורים קדושים", בעל ה"דרכי תשובה" בשו"ת שבסוף ספר תפארת בנים סימן ב, תורת שבת (או"ח סימן ש"ג), הגאון ממונקאטש זצ"ל בנמוקי אור חיים (סימן עה),תפארת ישראל על המשניות (שבת פ"ו מ"ה), מהר"י ברלין זצ"ל בספר יש סדר למשנה (שבת פ"ו מ"ה), שו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון סי' ריג), האדמו"ר מספינקא זצ"ל בחקל יצחק סימן פא, הגאון רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל בשו"ת הסבא קדישא (ח"א סימן א), לב העברי (ח"א דף פא), האדמו"ר יקותיאל יהודה טייטלבוים זצ"ל בייטב לב (תוכחת מוסר לי"ג מידות ויום העשור אות כח), הגאון רבי אלעזר בעל שמן רוקח זצ"ל בצוואתו (נדפסה בספרו יבין שמועה על התורה קרקא תרס"ד), האדמו"ר ר' יואל טייטלבוים מסאטמר זצ"ל בדברי יואל פרשת בראשית עמ' לב, הגאון רבי חיים זוננפלד זצ"ל הובא בספר ארעא דישראל (ח"א עמ' מב).


{{ציטוטון|במענה למכתבה מד' תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא, שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. '''גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים,''' והשי"ת יעזור לבשר בשורות בזה}}<ref>אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'</ref>.
==טיעונים נוספים להיתר ==
*'''השיער שיוצא מחוץ למטפחת''':  ויש מן הפוסקים שהתייחסו לנקודה נוספת, שלמרות שישנה עדיפות הכלתית למטפחת על פני הפאה הנכרית, מ"מ אם כאשר האשה לובשת מטפחת משאירה שערות מחוץ למטפחת, כבר היה עדיף שתלבש פאה נכרית, ואלו הן: הגאון רבי שלום משאש זצ"ל בספריו תבואות שמש<ref>אה"ע סי' קל"ז.</ref>  ושמש ומגן <ref>חלק ב' סי' ט"ו-י"ז.</ref>, שו"ת "אז נדברו"<ref>חלק י"ב סי' מ"א.</ref>, הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל במכתב שהובא בקובץ "בית הלל"<ref>קובץ י"ט.</ref>, הגאון רבי משה ווינער שליט"א, מרבני ארה"ב, בספרו "כבודה בת מלך", הגאון רבי יצחק עבאדי, בשו"ת "אור יצחק"<ref>אה"ע סי' ג'.</ref>, בשם הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית, הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א בספר "והיה מחניך קדוש", הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, מח"ס "נטעי גבריאל", כתב בקובץ "אור ישראל"<ref>ל"ו-ל"ז.</ref>, הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל <ref>בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.</ref>, ספר "ברכת משה" על הלכות ברכות <ref>פרק א' סעיף מ"ב בהערה.</ref>, הגאון רבי שלמה אליעזר שיק שליט"א, מגדולי רבני חסידות ברסלב.  וכן דעת רבני חב"ד וכפי שנביא להלן.
* בימינו אם לא נתיר את הפאה הנכרית, נשים רבות לא יעמדו בניסיון לכסות את ראשן (הגאון רבי משה שטנרבוך שליט"א בשו"ת "דת והלכה" סי' א).
*יש מבארים שגם ה"באר שבע" החמיר להצריך רדיד מלבד המטפחת, כך שבלא"ה גם מטפחות של ימינו עדיין לא ממלאות את החיוב לדעתו (שם).


הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה:
==טיעונים נוספים לאיסור==


{{ציטוטון|ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, '''מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות'''}}<ref>אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג</ref>.
מלבד הפולמוס האם הפאה הנכרית נחשבת ככיסוי ראש אי לאו, נאמרו נימוקים נוספים לאסור את שימושה:
*'''[[דרכי האמורי]]''': הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל כתב שלדעתו יש בזה גם איסור משום "ובחוקותיהם לא תלכו". (שו"ת יהודה יעלה חיו"ד סימן שס"ו).
*'''[[חרם]]''': הגאון רבי פנחס הלוי הורוביץ זצ"ל (בעל ההפלאה) יחד עם בית דינו גזר חרם על המקילים בפאה נכרית (כפי שהובא בספר של בנו הגאון ר'  צבי הירש אב"ד פפד"מ, לחמי תודה דף ד).
*'''[[פריצות]]''': הגאון רבי צבי הירש אורנשטיין זצ"ל בעל "ברכת רצה" כתב שמלבד איסור של פריעת ראש, יש בזה גם איסור משום פריצות (הובא בספר ישועות יעקב אהע"ז סי' כא'). ומטעם זה אסר ג"כ בשדי חמד אסיפת דינים מערכת ד אות ג. וכ"כ הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר זצ"ל (בדבריו שנדפס בתחילת ספר מהר"ם סופר על התורה). וכמו כן בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון סי' ריג) כתב שהדבר יכול להביא לידי הרהורי אסורים. וכ"כ בשו"ת אשר חנן ח"ד סימן סח', דפאה נכרית לא גרעה מבגדים אדומים שאע"פ שמכסות את הגוף מ"מ אסור ללובשם משום שמושך את העינים. וטענה דומה כבר כתב אחד הקדמונים (בן דורו של השולחן ערוך) בשו"ת מהר"ם פרובינציאלו ח"א סימן צ', שכתב אודות הפאה הנכרית: "דיש להתרחק מן נכיעור ומן הדומה לו".
*'''[[מראית העין]]''': כיון שהפאה נראית כשיער רגיל, יכולים הצופים לחשוב שהולכת בגילוי ראש (פרדס הבינה, חלק מטעי משה, דף עג). ולקמן נדון אם שייך חשש זה בימינו.
*'''שינוי ששורשו מהרפורמה - ''' שו"ת דברי חיים מצאנז (ח"א יו"ד סימן ל), שו"ת מהר"ץ חיות (סימן נג).


הרבי הורה לאשה להדר וללכת עם פאה, אף אם אמה הלכה עם מטפחת:
==דעת פוסקי זמננו==


{{ציטוטון|יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה, שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה '''להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה'''}}<ref>אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג</ref>.
בכמה ספרים רוצים לחלק בין המחלוקת הקדומה לימינו, בין לקולא בין לחומרא:


הרבי דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי:
*לקולא, מפני שבימינו שידוע שישנם נשים שמכסות את ראשם ע"י פאה, יש פחות חשש ל[[מראית העין]]. כן כתבו בספר "אום אני חומה" דף צ"ד, ו בעל מח"ס "נטעי גבריאל" במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז, ובשו"ת אבני ישפה חלק ה' סי' קמ"ה. ואולם יש לציין: א) רוב הפסוקים שאסרו, לא אסרו מטעם מראית העיןת אלא משום ששעירות לא יכולות לשמש כ"כיסוי ראש". ב) אם האשה שיוצאת לאיזורים חילוניים, חוזרת טענת ה"מראית העין" למקומה.


{{ציטוטון|ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית '''בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה,''' תתבונן האישה בעצמה מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת, כיון שהיא יודעת שבנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר}}<ref>תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח אלול תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך</ref>.
*ולחומרא, משום שבימינו הפאות הם יפות יותר ממה שידעו ליצר בימי הקדמונים, כך שהפאות כעת "מושכות את העין" יותר. וכך כתב הרה"ג דב ליאור שליט"א רבה של קריית ארבע: שאלה:"האם מותר לאשה ללכת בפאה נכרית?" תשובה: "אם את שואלת לגופו של עניין, אז התשובה היא: שלדעתי ראוי שכל אשה יראת שמים אמיתית תלך עם כיסוי ראש ממש, כך גם כתב הרב עובדיה שליט"א וכן יצא כרוז ברוח זאת מת"ח בירושלים. אמנם, היו גדולים שהתירו (ערוך השולחן), אך לענ"ד היום כשהתעשייה של הפאות השתכללה ואי אפשר להבחין בין שיער טבעי ובין פיאה, הרי שזה הורס את כל גדרי הצניעות, ויכול להביא לזלזול בכיסוי ראש, שנשים יאמרו מה לי פיאה מה לי שער טבעי. ואף מובא ב´´דברי חיים´´ לאדמו"ר מצאנז שאין לומר דבר שבקדושה כנגד פיאה, כי זה לא נחשב כלל לכיסוי. לכן, לדעתי, אשה צריכה ללכת עם כיסוי ראש של ממש, כובע או מטפחת לפי טעמה, וזהו כבודה וזהו אושרה." ע"כ.


וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]<ref>אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"א, מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.</ref>:  
ובכן נסקור את דעת פוסקי זמנינו (מהדור הקודם ומדורנו):


{{ציטוטון|"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב וכו', הנה האמנם אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ"ח של אנ"ש, שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חב"ד]]  שע"י כת"ר שליט"א אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו}}
===רבני יהדות ליטא===


==דעות נוספות של פוסקי הלכה==
רוב רבני ליטא נמנים בין המתירים את הפאה:
@כן מעידים בשם הגאון בעל "[[חזון איש]]", שהיה מורה להתיר, והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א <ref>חלק ב' פ"ח אות ט'. וכמו כן מעידים תלמידיו, הגר"י מאיר זצ"ל (שהעיד גם שהחזו"א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד..</ref>. ואולם יש שהעידו בשמו שראוי יותר להחמיר<ref> בספר בקובץ אגרות כותב בשם החזו"א שאמר: נודף מהפיאה ריח של איסור דאורייתא וכל מה שאינו בודאות היתר הוא איסור ואנו מחמירות בספקות. </ref>.
@ דעת הגאון [[הרב חיים קניבסקי]] שליט"א להתיר, שכתב במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים"<ref>דף רי"ד.</ref>:
{{ציטוטון|ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר}}.
@דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א שפאה שאיננה ארוכה, מעיקר הדין יש להקל, אך ראוי להחמיר<ref>מתוך דבריו שנאמרו בשיעורו על מסכת שבת (שיעור מס' 174, - ב"קול הלשון").</ref>.
@מובא בשם הגאון הרב ישראל קנייבסקי זצ"ל (ה"סטייפלר") שראוי להחמיר <ref>הכתר והכבוד לחי עולמים עמ' קכ"ה</ref>.
@דעת הגרש"ז אוייערבאך זצ"ל (כפי שמעיד בנו הגר"ש שליט"א<ref>בספר הכתר והכבוד הנ"ל</ref>) דמעיקר הדין מותר אף ראוי להחמיר.


רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף לבישת פאה על מטפחת או כובע, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי אדמור"י ליובאוויטש:
===רבני ארצות המזרח===


'''א. הגאון בעל "חזון איש",''' סבר שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א <ref>חלק ב' פ"ח אות ט'.</ref>. כמו כן מעידים תלמידיו, הגר"י מאיר זצ"ל (שהעיד גם שהחזו"א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד.  
@הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א, בשו"ת יביע אומר<ref>חלק ה - אבן העזר סימן ה</ref> האריך לאסור, מסיק וז"ל:
{{ציטוטון|"וכל אשה המקבלת עליה לשמור לעשות ככל דברי רבותינו הפוסקים שאסרו הדבר בכל תוקף, ולצאת אך ורק בכובע או מטפחת המכסה את כל ראשה, תתברך בכל הברכות שבתורה, ובמזוני רויחי ובבני סמיכי, ותזכה לראות זרע קודש בנים גדולים בתורה ויראת ה' טהורה, מורי הוראות בישראל." }} וע"ע בספר מעדני המלך ח"א.
@הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים, היה מורה שאמנם הפאה נחשבת כ"כיסוי ראש", אבל נחשבת כפריצות<ref>כן העיד ששמע מפיו תלמידו הרב אלעזר פנירי. וכן העידו שאר תלמידיו והובאו דבריהם בגליון עקבתא דמשיחא חשון תשע"ב. ובקונטרס "כיסוי ראש לאשה" כתב ששאלו את בנו של הגרב"צ, הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי '''שמטפחת עדיפא''', אבל לאותם נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, וכך הורה לנשים אחרות. ובספר "תפארת ציון", נכתב בזה הלשון: והיתה לו (לגרב"צ אבא שאול זצ"ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית... היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים. </ref>
@הגאון המקובל הרב יצחק כדורי זצ"ל היה אומר שהסיבה שיש בעולם מחלת הסרטן, היא מחמת שיש נשים שלובשות פאה נכרית, וכיון שניתן למשחית רשות להשחית אינו מבדיל וכו' <ref>כן מובא בשמו בגליון עקבתא דמשיחא. וכן העידו בשמו [http://amude-hashalom.co.il/faqHinuch.asp?category=0&searchString=&start=135&page=10 כאן]. </ref>
@הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף כותב<ref>ירחון "אור תורה" תשרי התשנ"ב עמוד כא</ref>: "לעניין כיסוי הראש בפאה... ידוע הוא שבני עדות המזרח לא היו רגילים בזה כלל ועיקר, אלא היו מכסות ראשן במטפחת או בכובע, וזה מחדש באו מערי אירופה באופנה חדשה לצאת בפאה נכרית. והעושה כן אין רוח חכמים נוחה הימנו" ().
@הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו"<ref>בספריו תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז.</ref> היה מורה להתיר, כדי שלא ילבשו את המטפחת באופן שיוציאם שערות, וז"ל: אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה." עכ"ל.
@ הגה"ק רבי ישראל אבוחצירא (ה"בבא סאלי") זצ"ל: בצוואה לבנות משפחתו אמר: "אם אתן חושבות לרמות את הקב"ה בלובשכן פאה נכרית, וכאילו בזה אתן יוצאות חובת כיסוי הראש, אם כן דעו לכן: כל אשה הלובשת פאה נכרית ואפילו רק חצי פאה, מכינה לעצמה חומר הסקה שבו ישרפו אותה בגיהנם"<ref>ספר סדנא בבא סאלי עמ' ע'</ref>.
@ הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א, ראש ישיבת כסא רחמים, מורה דאין להשתדך לבחורה שרוצה לחבוש פאה נכרית<ref> ירחון "קול תורה" ניסן תשמ"ו סימן עב</ref>. והוא כדעת אביו הגאון מצליח מאזוז זצ"ל בשו"ת איש מצליח<ref>ח"א או"ח סימן כד</ref> שכתב לאסור את הפאה.
@ הגאון רבי משה לוי זצ"ל הורה לאסור בספרו מנוחת אהבה<ref> ח"ב פי"א סע' ה' הערה 16</ref>.
@הראשון לציון הרב שלמה עמאר שליט"א מורה לאסור.
@הראשון לציון לשעבר, הרב אליהו בקשי דורון שליט"א, הורה לאסור.
@ הגאון המקובל הרב יצחק ברדא שליט"א העלה לאסור, בשו"ת יצחק ירנן <ref>ח"ג אהע"ז סימן ב</ref>.
@הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א מורה בתקיפות נגד הפאות<ref>[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=3981&catId=441
  ליקוט תשובות בענין פאה מהרב מוצפי]</ref>.


'''ב. הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א,''' כתב במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים"<ref>דף רי"ד.</ref>: {{ציטוטון|בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר}}.
===רבני העדה החרדית===
רוב רבני העדה החרדית מתנגדים בתוקף נגד השימוש בפאה הנכרית, וכהוראת האדמו"ר מסאטמר זצ"ל שהבאנו לעיל, ולעיתים קרובות מוציאים כרוזים על כך. וכן פסק הגאון רבי אברהם דוד הורוויץ זצ"ל בשו"ת קניין תורה ח"ד סימן קכט. ואולם הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת "דת והלכה"<ref>סימן א'.</ref>, הגם שדעתו שעדיף מטפחת, אבל כתב שאין לאסור לגמרי את הפאה.


'''ובספר מאיר עוז הביא את דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א:'''
===חסידי חב"ד===


{{ציטוטון|וכן הורה לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, '''ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה'''}}.
נשיאי חב"ד ובהם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא: "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"<ref>אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.</ref>.כמו כן כתב: {{ציטוטון|בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צ"ל אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר'''}}<ref>"ספר התולדות" פרק י"א - איגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "איגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג</ref>. הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי.  


'''ג. הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים:'''
וכך כתב הרבי [[מנחם מנדל שניאוסון]] זצ"ל:


בקונטרס "כיסוי ראש לאשה"<ref>יו"ל בתשס"ח.</ref>} מובא, {{ציטוטון|יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, '''העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות'''}}.
{{ציטוטון|בעזרת השם יתברך התקבלו לאחרונה התנהגויות והנהגות מסויימות בין אנ"ש, ונשות אנ"ש בפרט, שעד עתה, מפני סיבות שונות, לא כולם נהגו כן. וכמו כל דבר שהוא חדש, קל להרוס אותו ח"ו, לכן גדולה באופן יוצא מן הכלל הזכות של כל אחד התורם את חלקו לחזק זאת. מצד שני - קל יותר לפעול זאת בעצמו, גם אם עד עתה לא העריכו את זה לפי החשיבות האמיתית, כשמתחשבים בכך שאין זה ענין פרטי אלא יש לזה השפעה, במידה ידועה, על כל החוג. לכן, מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך '''על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה'''}}<ref>אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים</ref>.
 
ואכן אימתו את הענין עם הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א, ראש ישיבת "אור לציון" ורבה של שכונת מטרסדורף בירושלים, ואמר כי כך הם הדברים, ממש כמו שכתב בקונטרס הנ"ל. וגם אישר את השמועה כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצ"ל בענין זה, ובו הוא כותב בפירוש כי יש עדיפות לפאה על מטפחת מפני שמצוי בה גילוי שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו'. אך לא רצה לפרסם את המכתב עד אריכות ימים ושנים של הגר"ע יוסף.
 
ורמז למכתב זה ניתן לראות בספר "תפארת ציון", ושם כתב בזה הלשון: {{ציטוטון|והיתה לו (לגרב"צ אבא שאול זצ"ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית... היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים}}.
 
'''ד. מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו"<ref>בספריו תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז.</ref>:'''
 
{{ציטוטון|אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] '''דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו,''' לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה}}.
 
{{ציטוטון|טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש}}.
 
{{ציטוטון|'''ומצוה רבה לפרסם ההיתר''' כדי למשוך נשי הדור החדש המגלות ראשן לגמרי שיבואו ללבוש פאה נכרית בהיתר. לא כן כאשר שומעים דעת האוסרים, אזי לדידהו שאין עולה על דעתם ללבוש מטפחת אומרות כיון שכן הוא שהאיסור שוה, טוב להישאר חפשי בשיער גלוי לגמרי. לא כן בשמעם מדת ההיתר, אזי יבואו לבחור בטוב ולמאוס ברע}}.
 
{{ציטוטון|'''מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת''' ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה}}.
 
'''ה. הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת "אז נדברו"<ref>חלק י"ב סי' מ"א.</ref>:'''
 
{{ציטוטון|גם האיסור דפריעת ראש באשה אינו מוכרח שזה רק בגלל צניעות, אלא ככל התורה שיש עוד טעמים שנעלמו מאיתנו, והראיה שהרי לפי הזוהר אסור גם בחדרי חדרים, ומשמע אפי' אין שם שום איש היא מוזהרת שלא יצאו השערות מחוץ להכיסוי. וזה לשון הזוהר פרשת נשא [מתורגם], "אמר ר' יהודה, שיער הראש של האשה שמתגלה, גורם לאחר להתגלות ולפגום אותה, בשל כך צריכה האשה שאפילו קורות ביתה לא יראו שערה אחת מראשה, כל שכן בחוץ". וכו'. ולזה ברור הוא שהשערות של הפאה לא הוי כשערות הטבעיים שלה, '''ויש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר "דאפילו וכו' שערה אחת מראשה}}.'''
 
'''ו. הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת "דת והלכה"<ref>סימן א'.</ref>:'''
 
{{ציטוטון|בעוונותינו הרבים אלו הצעירות שמסירות הפאה נכרית לובשות מטפחת שאינה מכסה כל שערות הראש ממש, והבאנו שבזה האיסור לכ"ע חמור טפי אלף פעמים מאיסור פאה נכרית, וכן בלאו הכי לרוב הפוסקים שצריך מטפחת דוקא, כוונתם שצריך שני כיסויים מטפחת עם רדיד, שלא יתראה כלל משערות ראשן וכמבואר ברמב"ם ושו"ע, וזהו המנהג העתיק גם אצל הספרדים, וא"כ מצינו שבמטפחת לבד אין כאן תיקון רק פירצה ח"ו, והעיקר ביארנו שאין לחלק בענין זה בין אשכנזים לספרדים, שכולן נהגו פעם בלי פאה נכרית... ועל כן המחמיר יחמיר לעצמו אבל לא יקרא תגר על כל בית ישראל, ובפרט שחומרא בזה עלולה נמי לפעמים להביא ח"ו הרבה קלקולים, עד שמגיעים לאיסור תורה ממש, שהמחמיר צריך להיזהר ביותר לכסות כל השערות ממש במטפחת, שבלאו הכי יצא שכרו בהפסדו...
 
וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, '''וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי''', שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא.}}
 
'''ז. הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט"א, ראש ישיבת פוניבז', במכתב שהובא בקובץ "בית הלל"<ref>קובץ י"ט.</ref>:'''
 
{{ציטוטון|בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.
 
הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, '''ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם''' ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.
 
'''ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה,''' גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.
 
אבל '''התעמולה שעושין בדבר, יש בזה סכנה,''' לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל.}}
 
'''ח. הגאון רבי משה ווינער שליט"א, מרבני ארה"ב, בספרו "כבודה בת מלך":'''
 
{{ציטוטון|יש להעדיף לבישת פאה נכרית על כיסוי השיער ע"י מטפחת או כובע, מכיון שבהן קשה לכסות כל השיער בתמידות}}.
 
'''ט. הגאון רבי יצחק עבאדי, בשו"ת "אור יצחק"<ref>אה"ע סי' ג'.</ref>, מעיד על דברי הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל:'''
 
{{ציטוטון|וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת}}.
 
'''י. והוסיף על כך הגר"י עבאדי שליט"א - "ופוק חזי שדבריו צודקים".'''
 
'''יא. הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית:'''
 
{{ציטוטון|חובה על כל אשה נשואה לכסות ראשה. והרבה נשים שואלות במה עדיף לכסות ראשן, עם מטפחת או עם פאה? והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה. כי לכסות עם מטפחת הוא יותר צנוע מלבישת פאה, אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, '''אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה.''' על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, '''עדיף ללבוש פאה.''' ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה}}.
 
'''יב. הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות, בספר "והיה מחניך קדוש":'''
 
{{ציטוטון|וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות}}.
 
'''יג. הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", כתב בקובץ "אור ישראל"<ref>ל"ו-ל"ז.</ref>:'''
 
{{ציטוטון|ולאחרונה שכשנודע החשש על הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית}}.
 
{{ציטוטון|יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל"ה}}.  


{{ציטוטון|והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערות}}.
===רבני יהדות תימן===


'''יד. הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, מגדולי חכמי תימן, כתב<ref>בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.</ref>:'''
הגאון הרב יצחק ראצבי שליט"א בספרו שו"ע המקוצר<ref>ח"ו, סימן רב, הלכה ב'.</ref> כותב במפורש שחייבת כל אשה לכסות שערותיה במטפחת דוקא, ועדיף מטפחת ע"ג מטפחת.
 
{{ציטוטון|פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית}}.
 
'''וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות <ref>פרק א' סעיף מ"ב בהערה.</ref>:'''
 
{{ציטוטון|וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא}}.
 
'''טו. הגאון רבי שלמה אליעזר שיק שליט"א, מגדולי רבני חסידות ברסלב:'''
 
{{ציטוטון|אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. '''ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות.''' ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש, עד כדי כך שאומר הזוהר, שכל העניות והדחקות שאדם סובל, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתה, ומכל שכן בחוץ, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובע, כי סוף כל סוף אין זה השיער שלה, כי אם כמו כובע על השיער, אשר זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ}}.
 
'''טז. הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]''':
 
{{ציטוטון|ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר.
 
בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע:
 
א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך!
 
ב. ע"פ הוראות כ"ק אדמו"ר, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר!
 
ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שע"י חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה.}}
 
==היחס לדברי הפוסקים האוסרים==
 
בדורות הקודמים היו רבנים שאסרו את לבישת הפאה לנשים נשואות, מטעמים שונים. אך כיום, כתבו פוסקי ההלכה כי גם אלה שאסרו בעבר את חבישת הפאה, היו חוזרים בהם בימינו ומתירים, מאחר וטעמיהם אינם שייכים כיום:
 
'''הגאון רבי שלום משאש, גדול רבני מרוקו, מרן הגאון רבי שלום משאש כתב <ref>בשו"ת "שמש ומגן" חלק ב' אה"ע סי' ט"ו והלאה.</ref>:'''
 
{{ציטוטון|רוב הפוסקים המחמירים היינו משום דת יהודית ומראית העין וכו', וזה היה קודם התפשטות המנהג בכל העולם. וכמו שכתבו בדבריהם 'אם תימצא אחת בעיר בטלה במיעוטה'. לא כן היום שכולם פרצו גדר ונעשה מנהג פשוט, וגם המחמירים יחזרו בהם להתיר, ונמצא רוב הפוסקים לצד ההיתר...
 
רבני ודייני הספרדים ואבות בתי הדין בארץ ובחו"ל, כולם נשיהם יוצאות בפאה נכרית, ורק מעט מזעיר מהאברכים הספרדים של היום, או מחמת עניים או מחמת תמימותם, קיימו "ויאמר לאוסרים ה' עמכם" ונמנעו מזה, ומובטחני... שבעוד זמן יפקחו עיניהם להעמיק ולדעת האמת, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ויבואו גם להתיר, ויעמיקו לראות שכל טעמי האוסרים פג טעמם ונס ליחם.}}
 
'''כיוצא בזה כתב הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, ראב"ד "חניכי הישיבות" <ref>בספרו "אום אני חומה" דף צ"ד.</ref>:'''
 
{{ציטוטון|רבים האוסרים הוא משום מראית העין, והוא לפני שנתפשט לבישת הפאות. '''וגם טעם האוסרים שיסבור שהוא שערות ויבוא לידי הרהור, ליכא כיום'''}}.
 
'''וכן כתב הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, אב"ד "נטעי גבריאל" <ref>מח"ס "נטעי גבריאל", במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז.</ref>:'''
 
{{ציטוטון|שיטת הפוסקים המחמירים הוא או בשביל חשש מראית העין או משום שהם משיער המת שאסור בהנאה או משום הרהור או משום דת יהודית או משום חוקות הגויים, וא"כ בזמננו שנתפשט שבנות ישראל הכשרות הולכות בפאה נכרית, והקלות דעת וכל שכן נכריות אינן הולכות רק בגילוי שערות ממש, לא שייך כל החששות. '''ומה שהביא רשימות של כמה גדולים שאסרו, טעם של רובם לא שייך בזמננו'''}}.
 
'''והגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר זצ"ל, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואח"כ רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, כתב <ref>בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סי' קמ"ה.</ref>:'''
 
{{ציטוטון|בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. '''ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים''', כי יש על מה לסמוך}}.
 
'''וכן כתב הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית <ref>בשו"ת "דת והלכה" סי' א'</ref>:'''
 
{{ציטוטון|ויש בזה צורך היום להתיר הדבר לספרדים ותימנים, שאם נעמוד לאסור להו פאה נכרית, יכשלו רובן ככולן של הצעירות במטפחת למחצה לשליש ולרביע רחמנא ליצלן, דהוה גם לדידהו איסור חמור טפי וכמש"כ, ולכן אנן שליחותייהו דקמאי עבדי לצורך השעה להתיר פאות, שיש בזה צורך ודת יהודית יותר מגילוי שערות במקצת. ואין ספק בחשש כהאי גוונא היום בעוונותינו הרבים, '''והגאונים שאסרו היו מצטרפים להורות כדברינו''', וזה פשוט}}.
 
'''וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"''' <ref>בספרם "מגן גיבורים" או"ח סי' ע"ה</ref>, כתבו להתיר פאה נכרית, על אף שהם נכדי מהר"י קצנלנבוגן שהיה ראש וראשון לאוסרים, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו היתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא".
 
והפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו בספריהם לאסור לבישת פאה, הלא הם "באר שבע" והגאון יעב"ץ וסיעתם, '''אסרו גם לבישת מטפחת, והצריכו רדיד עליה''', כמבואר בדברי מהר"י קצנלנבוגן שהביאו הב"ש, וזה לשונו שם: "אע"פ שמכוסה במטפחת דעביד ביחוד לכיסוי השיער, וגם הוא כיסוי מעליא שהוא מכסה לגמרי השערות, אפי' הכי לא סגי, משום דשני כיסויים גמורים בעינן, ודעבידי ביחוד לכיסוי השיער, כמטפחת או סבכה והדומה לה, ועל המטפחת רדיד". ולכן פירש את המשנה בשבת שמדובר בפאה נכרית מכוסה, כי לשיטתו צריך שני כיסויים, ואין נפק"מ בין מטפחת לפאה.
 
וממילא אי אפשר לעשות "פלגינן דיבורא" בשיטתם, ולהביא היום ראיה מהם שהפאה אסורה ללא רדיד עליה, '''ומאידך להתיר לבישת מטפחת שאין עליה רדיד, דלא כדבריהם, ובפרט במטפחות המצויות כיום.''' ורוב אוסרי הפאה כתבו דברים חריפים בחומרת גילוי מקצת שערות.
 
והיעב"ץ בספרו "מור וקציעה" (סי' ע"ה) אסר אף לבתולות ללכת בגילוי ראש, וכתב שצריכות ללבוש מטפחת. ובדומה לכך מצינו פוסקים נוספים שרגילים להביאם כאוסרים את הפאה, כמו ספר "משא מלך" שאסר מטפחת ממשי שחור שדומה לשערות האשה, ובעל "דברי חיים" מצאנז, שאסר גם הוא מטפחת כזו, ואסר גם את כל סוגי הכובעים (ובלשונו "מצנפת"), ועוד. וממילא אין להביאם כדי לאסור פאה ולהתיר מטפחת שאסרו במפורש.


==פולמוס השיער ההודי==
==פולמוס השיער ההודי==


הראשון שדן בנושא זה, לפני עשרות שנים, היה ראב"ד העדה החרדית, הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, שכתב להחמיר ולא ללבוש פאות משיער הודי, אלא רק פאות קאסטם משיער אירופאי. ואמנם גם בפאות אלה קיים חשש של עירוב שיער הודי, ועל זה כתב שראוי להימנע, ומכל מקום עדיף ללבוש פאת קאסטם משיער אירופאי מאשר ללבוש מטפחת רפויה שעל ידה מתגלה השיער הטבעי <ref>ראה שו"ת דת והלכה סימן א'</ref>:
הראשון שדן בנושא זה, היה ראב"ד העדה החרדית, הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, שכתב להחמיר ולא ללבוש פאות משיער הודי, כיון שהם עשויות משיער שנחתך בתור [[תקרובת עבושה זרה]], ואף פאות משיער אירופאי ("קאסטם") כתב דראוי להמנע מפני שגם בפאות אלה קיים חשש של עירוב שיער הודי<ref>ראה שו"ת דת והלכה סימן א'</ref>:


{{ציטוטון|ועכשיו לאחר שביארנו דשערות הודו אסורין מדינא, נבוא לבאר הדין בשערות מסוג אירופאי, ואלו מצויים מאוד בשוק היום והם יקרים, ורבים קונים סוג פאה כזאת דוקא מפני שהשיער דק ומטיב מעולה, ובמיוחד כלה קונה סוג כי האי שעולה ביוקר ופורסם כסוג הכי מעולה... כיון דאיסור משהו בעבודה זרה אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין}}.
בשנת תשס"ד החשש הנזכר לפיאות מתקרובת עבודה זרה התעורר, והציגו את הדברים בפני הגרי"ש אלישיב, שפסק לאסור שיער הודי (והקים את ההכשר של הגר"מ גרוס, המפקח על מקור השיער). וכן הורו הרה"ג ר' חיים קנייבסקי שליט"א והרה"ג ר' ניסים קרליץ שליט"א. ואולם הגר"ש וואזנר, העלה דמעיקר הדין יש להתיר את הפאה העשויה משיער הודי, כיון שהתגלחת לא נחשבת כנעשית לתקרובת, אלא נחשב כדורון, ואולם הסיק דראוי להחמיר, ואת דבריו הביא בנו, הגאון רבי בן ציון יעקב הלוי וואזנר שליט"א, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי <ref>ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו. </ref>. וכדבריו כתב גם הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס שליט"א, דיין ומורה צדק סאטמר אנטוורפן <ref>הובא בקובץ אור ישראל ל"ו</ref>. והגאון רבי יצחק רייטפארט שליט"א היקל מטעם דתקרובת עכו"ם בזמן הזה מותר בהנאה, ודלא כהבית יוסף, וגם משום שהתגלת לא נעשית לפני האליל.


בשנת תשס"ד קמו מספר אנשים, ועוררו שוב את הענין, והציגו את הדברים בפני הגרי"ש אלישיב, שפסק לאסור שיער הודי (והקים את ההכשר המפורסם של הגר"מ גרוס, המפקח על מקור השיער). ואולם רוב פוסקי ההלכה חלקו עליו, ובכללם היה הגר"ש וואזנר, שדעתו היתה להתיר פאה העשויה משיער הודי. ואת דבריו הביא בנו, הגאון רבי בן ציון יעקב הלוי וואזנר שליט"א, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי <ref>ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו</ref>:
==השלכות הלכתיות שונות==


{{ציטוטון|אחרי שנתגלה שחלק מהפאות העשויים משיער טבעי, מקורם בארץ הודו מאיזור הנקרא "טירופטי", ושם גוזזים השיער בבית ע"ז, ואח"כ נמכר לתעשיית הפאות, יש לדון האם יש בפאות אלו משום איסור ע"ז או תקרובת, ודבר זה נשאל לחכמים ולזקנים, ובראשם לא"א מו"ר הגאון שליט"א. והנה כאשר נשאתי ונתתי עמו, ראיתי דעתו נוטה שאמנם מדינא שפיר יש למצוא צדדים להקל, וכאשר גילה דעתו ג"כ בכתובים... [ומסיק]: ולהלכה, לאור מה שנתפרסם בחוצות מכתבי א"א מו"ר עט"ר ונשיאנו הגאון הגדול פוסק הדור הגר"ש הלוי וואזנר שליט"א, ומה שזכיתי לדבר עמו בנד"ד כמה פעמים פה אל פה, ואחר שנתלבנו הדברים בעיון רב גם בבית מדרשינו בין ת"ח וחברים מקשיבים וברוב עם, הרינו מפרסמים לבקשת רבים קיצור הפסק. א. פאה שמקורה ודאי מטירופטי ושאר מקומות ע"ז אין להשתמש בה ולכן יש להשתדל בכל עוז להחליפה, אולם בשעת הדחק, או מי שאין היכולת בידה, מותרת ללובשה זמנית. ב. פאות מכל שאר עיירות ומדינות מותרות. ג. ספק מקום מוצאם, מותרות. ד. פאות בלונד מותרות, בתנאי שאין שיער ע"ז ניכר בהן, ואינו הרוב. ה. ספק מהיכן התערובת, מותרת}}.
*הגאון רבי צבי הירש שפירא, (בעל הדרכי תשובה) זצ"ל כותב דמי שאשתו חושבת פאה נוכרית, אסור לו להיות שוחט ובודק, כיון ש"בוודאי יצא מכלל ירא שמים מרבים" (בשו"ת שבסוף ספר תפארת בנים סימן ב).
*בשו"ת יביע אומר (הנ"ל) העלה לאסור לעיתון לפרסם על מכירת פאות נכריות.
*האדמו"ר מקוליזבורג זצ"ל בשו"ת דברי יציב<ref>יו"ד סימן נ"ו</ref>  כתב שאסור למכור פאה למי שנהוגת היתר. וכן כתב הגאון הרב אליהו בחבוט שליט"א בספר ללקוט שושנים<ref>חלק ג עמ' ר"י </ref>.


כדבריו כתב גם הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס שליט"א, דיין ומורה צדק סאטמר אנטוורפן <ref>הובא בקובץ אור ישראל ל"ו</ref>:
==פאות ארוכות==


{{ציטוטון|באם יש איסור תקרובת עבודה זרה בפאה נכרית, עשויה משערות הבאים מארץ הודו, הנה כבר ביארתי ההיתר בשערות אלו בדרך ארוכה בכמה מתשובותי, ועתה אבא בקצרה... יש מקום לסמוך להקל לכתחלה, ועכ"פ בנדון דידן שנתברר לי על ידי שליח מיוחד (איש נאמן ודייקן נפלא שמכיר את אנשי הודו ואת שיחם) מקום ואופן תגלחתם, וכל זה מראה שאין עבודה בעצם הגזיזה וכנ"ל, לא ראיתי מקום להחמיר בזה כלל, והגאון הגדול מהר"ש וואזנר שליט"א בעל שבט הלוי הסכים עמי דמעיקר הדין יש צדדים להקל שאין השערות בכלל תקרובת, אלא מחמת פגם עבודה זרה לכתחלה אין לקנות. ומה שקנה כבר ישתדל להחליפן}}.
ולדעת הסוברים שמותר לחבוש פאה נכרית, הסכימו כל פוסקי זמנינו דמ"מ פאות ארוכות או שמושכות את העין אסורות. והגר"ש ואזר שליט"א כתב<ref>שו"ת שבט הלוי</ref> שכשם שלבחורות רווקות מוסכם להורות שצריכות לאסוף את השיער או עכ"פ לחתוך אותו קצר באופן שיהיה עד סוף גובה האוזניים בלבד, כך גם לענין הפאה הנכרית לנשואות.


והגאון רבי יצחק רייטפארט שליט"א, ראש הכולל דכולל מצוינים בבורו פארק, בפסק דין שפורסם בערב חג השבועות תשס"ד, היקל יותר מכולם:
==לקריאה נוספת==


{{ציטוטון|לסיכום: לדעת הרמ"א והש"ך והתבואות שור, תקרובת עכו"ם בזמן הזה מותר בהנאה. ואפילו להב"י, הרי א. אין זה תקרובת עכו"ם אלא דורון, וכנ"ל. ב. לא שייך תקרובת עכו"ם בשערות, כנ"ל. ג. גזיזת שערות אין זה כעין פנים, כזביחה. ד. גזיזת השערות אינה לפני הע"ז. ה. אין עבודתה של הע"ז בכך. ו. יותר משלושה ספיקות אין צריך בירור. ז. כל דפריש מרובא פריש. ח. זה מחשב וזה עובד לא אמרינן. ט. ובפרט דלפי כל אנשי המדע אין עבודתה של אלילם בכך.
#הרב שלום דוב וולפא, '''יקם שערה לדממה''' (בעד הפאה).
 
# קונטרס [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41939&st=&pgnum=1&hilite= דת משה ויהודית] (נגד הפאה).
אשר על כן אני אומר שמצד הלכה לענ"ד אין בפאות המגיעות מהודו שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו, ובפרט לשיטת הרמ"א והש"ך והתבו"ש שתקרובת עכו"ם בזמן הזה מותר בהנאה, והנח להן לישראל אם אין נביאים הם בני נביאים הם (פסחים סו.), וכשרות וצדקניות הן ולא יכשלו בשום איסור, ומותר ללובשם לכתחילה.}}
 
==ספרים בנושא==
כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד חסידות חב"ד על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו [[לקט שכחת הפאה]] בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כמלאכים ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנכרית.
 
וכאשר בשנת [[תשס"ד]] פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות שמקורן בהודו אסורות בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, והגרי"ש אלישיב הוציא איסור על הפאות, חיבר הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו [[יקם שערה לדממה]], אשר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו, מביא את צדדי השאלה בהלכה, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==
 
===קישורים בעד הפאה===
*[http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/17151.pdf תשובותיו של מרן הגאון רבי שלום משאש זצוק"ל, גדול חכמי מרוקו]
*[http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/17151.pdf תשובותיו של מרן הגאון רבי שלום משאש זצוק"ל, גדול חכמי מרוקו]
*[http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/SHTRANBUCH.pdf תשובת מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, בשו"ת דת והלכה]
*[http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/SHTRANBUCH.pdf תשובת מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, בשו"ת דת והלכה]
שורה 211: שורה 121:
*[http://www.upf.co.il/file/330398.html הספר לקט שכחת הפאה בגירסת PDF להורדה ישירה]
*[http://www.upf.co.il/file/330398.html הספר לקט שכחת הפאה בגירסת PDF להורדה ישירה]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5761 "פתח דבר" לספר "ויקם שערה לדממה"]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5761 "פתח דבר" לספר "ויקם שערה לדממה"]
===קישורים נגד הפאה===
*[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductsList.asp?CatId=445 ליקוט פוסקים וקישורים].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־10:27, 15 בינואר 2012
שימו לב! הנכתב בויקישיבה הינו להרחבת ידע בלבד ואינו בא לפסוק הלכה.
אין לפסוק למעשה על פי הנאמר באתר ויקישיבה מבלי להיוועץ במורה הוראה מוסמך!

פאה נכרית, היא כיסוי ראש העשוי משיער אנושי טבעי או סינתטי. בכמה מגזרים נשים נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשה. ואכן הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא כיון שסוף סוף הוא שיער (או עכ"פ נראה כשיער) לא נחשב ככיסוי לשער. וישנה שיטה שלישית, שסוברים שצריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (שאל). ולהלן נסקור חלק מהמקורות.

מקור הדין ושורש המחלוקת

בתלמוד ירושלמי[1] נאמר: א"ר יוחנן היוצאת בקפלטין שלה אין בה משום: יוצאה וראשה פרוע, הדא דתימר לחצר, אבל למבוי יש בה משום: יוצאה וראשה פרוע. חצר שרבים בוקעים בתוכה הרי היא כמבוי, מבוי שאין רבים בוקעים בתוכו הרי הוא כחצר." ע"כ. ופירש הפני משה: קפלטין - היינו מטפחת שעל ראשה. עכ"ל. והיינו שמפרש הירושלמי על דרך הנאמר בבבלי מסכת כתובות[2]: א"ר יוחנן קלתה אין בה משום פרוע ראש, היכא אילימא בשוק דת יהודית היא, אלא בחצר, א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה, אלא מחצר לחצר ודרך מבוי. וכן פסק הרמב"ם[3], שהעוברת על דת משה היא היוצאת לשוק ושערה גלוי, והעוברת ע"ד יהודית היא שיוצאת לשוק וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים: אף על פי ששערה מכוסה במטפחת. וכן נפסק בשולחן ערוך אבן העזר סי' קטו ס"ד. ומבואר בדברי הב"ח[4] דמטפחת דקאמרי היינו שהיא שקופה ושערה ניכר עדיין. וכ"כ בשו"ת תשובה מאהבה[5], שהמטפחת שהיא קלתה מיירי שעשויה מעשה רשת והשערות נראין מתחתיה. וא"כ גם הירושלמי היינו במטפחת שקופה ששערותיה נראין דרכה. וכ"כ בקרבן העדה, שפירוש קפליטין בגד דק שמנחת על ראשה. (וכיו"ב בירושלמי שבת ריש פ"ו, רב הונה הורי לאנתתיה דריש גלותא למיתן ליברא דדהבא על: קפילטה, ופי' הפ"מ שהוא הצעיף והכובע שעל ראשה). אולם הערוך (ערך קפליטין) פירש, וז"ל: פירוש קפליטין בלשון רומי: שער ותלתלים ופאה נכרית. ויוצא לנו איפוא שאסור לצאת בפאה נכרית לרשות הרבים.

ובשלטי הגבורים[6] כתב, שנראה להתיר לנשים נשואות לצאת בפאה נכרית, וכדמשמע מהמשנה[7], דקתני, יוצאת אשה בכבול ובפאה נכרית לחצר, ולא אמרו: שער באשה ערוה, אלא רק בשער הדבוק לבשרה ממש וכו'. ובעל שילטי הגיבורים כתב כן גם בהגהות עין משפט[8] על מ"ש בגמ' שם: ות"ק אמר לך אפשר בפאה נכרית, וכתב על זה, ונ"ל מכאן היתר לשער פאה נכרית שנשים נשואות נותנות בראשן. יהושע בעז עכ"ל.

אולם לעומתו הגאון רבי יששכר בער איילנבורג זצ"ל בשו"ת באר שבע[9] האריך לדחות דברי השלטי הגבורים הנ"ל, והביא ג"כ דברי הגאון מהר"י קצנלבויגן שכתב על דברי שילטי הגיבורים, לא זו הדרך וכו', שהדבר פשוט ביותר שהמשנה[10] מדברת בפאה נכרית אשר תחת השבכה ועליה רדיד כנהוג, שלא היו הנשים אז רגילות בפאה נכרית זולת הנשים ששער ראשן מועט, ובכדי שלא יתגנו על בעליהן, היו רגילות לתת פאה נכרית בראשן כדי שיתראו כבעלות שער מרובה, וכמו שפרש"י בערכין[11] וזהוי הכוונה של הנאמר בנזיר[12] שאפשר בפאה נכרית וכו'. ועוד שהרי אפשר לפרש דהיינו בחצר שאין הרבים בוקעים בו, אבל בחצר שרבים בוקעים בו אסור, וכ"ש ברשות הרבים. ובמסכת כתובות[13] נאמר: קלתה אין בה משום פרוע ראש, היכא, אילימא בחצר א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה, ופרש"י ותוס' והר"ן, כלומר דמשמע דבלא קלתה מיהא יש בה משום פרוע ראש, וא"כ הא כולהו נפקן שאין אשה נזהרת בחצרה, ומשנינן מחצר לחצר דרך מבוי. ע"ש. אלמא דבחצר שאין רבים בוקעים בו אפי' אם יוצאת בשערות ראשה ממש לית לן בה. וכן מוכח להדיא מדברי הרמב"ם[14] והטור והשולחן ערוך אבן העזר[15] שכתבו, לא ילכו בנות ישראל פרועי ראש: בשוק, אלמא דדוקא בשוק אסור, אבל במקום שאין רבים בוקעים בו מותר, ואפילו משום מנהג צניעות ליכא. והוסיף הבאר שבע להביא ראיה לזה ממ"ש בנדרים (ל:) הנודר משחורי הראש מותר בנשים ובקטנים, שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים, מאי טעמא, אנשים זימנין דמיכסו רישייהו וזימנין דמגלו רישייהו, אבל נשים לעולם מכסו, וקטנים לעולם מיגלו. ופרש"י, נשים לעולם מיכסו, שאינם שחורי ראש ועטופות כל שעה בלבנים. ואם איתא שרשאות ללכת בפאה נכרית, הרי אינן עטופות כל שעה בלבנים, וכו'.

מחלקות אודות שיטת הרמ"א

הרמ"א באו"ח סי' עה התייחס לנושא של פאה נכרית לענין ק"ש כנגדה, והמג"א שם נקט דהקולא היא גם לענין חבישה, ואולם הגאון יעב"ץ במור וקציעה (או"ח סי' עה), שהבהיר שלא התיר הרמ"א אלא לבעלה דכיון דשריא בביתה הו"ל אורחה בהכי ולא מטריד, אבל לגבי אחריני אסור משום פריצותא, תדע דהא לא מייתי לה הרמ"א באה"ע (סי' כא) לגבי איסור פריעת ראש ברה"ר, אלא לגבי ק"ש.

המיתירים

חלק מהפוסקים סמכו לדינא על דברי השלטי גיבורים, שהתיר את השימוש בפאה הנכרית, ומהם:

המגן אברהם (סי' עה), הפרי מגדים שם (שהעלה דבמקומות שנהגו להקל יש לסמוך על המקילין), הגאון ה"חפץ חיים" זצ"ל במשנה ברורה שם (שכתב דיש להתיר במקומות שנהגו להקל, ולהחמיר במקומות שאין מנהג), האדמו"ר הזקן, בעל התניא, בספרו "שולחן ערוך הרב" (או"ח סי' ע"ה סעיף ד), עוד.

האוסרים

ומאידך חלק מהפוסקים הכריעו בזה כדברי הבאר שבע, דיש לאסור את השימוש בפאה הנכרית, מהם: הגר"א בשנות אליהו (פ"ו דשבת מ"ה), החיד"א זצ"ל בספרו ברכי יוסף (או"ח סי' שג סק"ב), ובספרו מחזיק ברכה (או"ח סימן עה), בעל ההפלאה זצ"ל (הובא בספר לחמי תודה דף ד), החתם סופר זצ"ל בהגהותיו לשו"ע או"ח סי' ע"ה (על מג"א סק"ה), וכן בצוואתו שנדפסה בספר לב העברי ובסוף הספר "איש האלוקים", יעב"ץ במור וקציעה (או"ח סי' עה), הגר"ח מצאנז זצ"ל דברי חיים (ח"א יו"ד סי' ל וח"ב יו"ד סימן נט),שו"ת בית יעקב (סי' קנב), משא מלך ח"ז חקירה ט, הגאון רבי שלמה קלוגר בספר קנאת סופרים (דף כד ע"ב תשובה ע"ב). וע"ע בספרו שו"ת שנות חיים (סימן שט"ז), הגאון רבי יצחק לאמפורנטי זצ"ל (רבו של הרמח"ל) בספר פחד יצחק (אות פ), הגאון רבי רפאל מילדולה זצ"ל בשו"ת מים רבים (חאהע"ז סי' ל), הגאון רבי ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל בקהלת יעקב (מענה לשון ח"ג, אות רמ), הגאון רבי יוסף ניסים בורלא אב"ד ירושלים בשו"ת וישב יוסף (חיו"ד סימן ב), ישועות יעקב (או"ח סימן עה), עצי ארזים על אהע"ז (סי' כא' סק"ב), תשובה מאהבה (ח"א סימן מח), שו"ת יהודה יעלה (חיו"ד סימן שס"ו), פרדס הבינה (חלק מטעי משה, דף עג), מהרז"ך זצ"ל הובא שער הזקנים ח"א דף מג', הגאון רבי אברהם פאלג'י זצ"ל, בספר ברך את אברהם (סדר בחוקותי דרוש ב), והתבטא שהוא "עוון פלילי" וראוי לבכות עליו, שו"ת חסד לאברהם תאומים (מהד"ת אהע"ז סימן פז), שו"ת הרי בשמים (סימן לו), שו"ת יד הלוי (סימן קכד),מהרש"ם בדעת תורה, ע"ה, סעיף ב, צמח צדק מליאובביץ בחידושים על הש"ס משניות ברכות (פ"ג. וע"ע בשו"ת צמח צדק חאה"ז סי' קלט), שו"ת מהר"ץ חיות (סימן נג), שו"ת תשורת ש"י (סימן תקע), בית אהרן קריספין (אהע"ז מערכת הפ' אות א), שו"ת משיב דבר (ח"ב מערכת פ), האדמו"ר ר´´ יחזקאל הלברשטאם זצ"ל בדברי יחזקאל על התורה (דרוש לשבועות. וע"ע בדברי יחזקאל החדש ליקוטים עמ' קכ, מקור החיים רסב), בעל מלאה קטרת זצ"ל בדבריו שנדפסו בתחילת ספר מהר"ם סופר על התורה, האדמו"ר רבי יששכר דב רוקח מבעלזא זצ"ל בדרשה שנדפסה ב"קונטרס דיבורים קדושים", בעל ה"דרכי תשובה" בשו"ת שבסוף ספר תפארת בנים סימן ב, תורת שבת (או"ח סימן ש"ג), הגאון ממונקאטש זצ"ל בנמוקי אור חיים (סימן עה),תפארת ישראל על המשניות (שבת פ"ו מ"ה), מהר"י ברלין זצ"ל בספר יש סדר למשנה (שבת פ"ו מ"ה), שו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון סי' ריג), האדמו"ר מספינקא זצ"ל בחקל יצחק סימן פא, הגאון רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל בשו"ת הסבא קדישא (ח"א סימן א), לב העברי (ח"א דף פא), האדמו"ר יקותיאל יהודה טייטלבוים זצ"ל בייטב לב (תוכחת מוסר לי"ג מידות ויום העשור אות כח), הגאון רבי אלעזר בעל שמן רוקח זצ"ל בצוואתו (נדפסה בספרו יבין שמועה על התורה קרקא תרס"ד), האדמו"ר ר' יואל טייטלבוים מסאטמר זצ"ל בדברי יואל פרשת בראשית עמ' לב, הגאון רבי חיים זוננפלד זצ"ל הובא בספר ארעא דישראל (ח"א עמ' מב).

טיעונים נוספים להיתר

  • השיער שיוצא מחוץ למטפחת: ויש מן הפוסקים שהתייחסו לנקודה נוספת, שלמרות שישנה עדיפות הכלתית למטפחת על פני הפאה הנכרית, מ"מ אם כאשר האשה לובשת מטפחת משאירה שערות מחוץ למטפחת, כבר היה עדיף שתלבש פאה נכרית, ואלו הן: הגאון רבי שלום משאש זצ"ל בספריו תבואות שמש[16] ושמש ומגן [17], שו"ת "אז נדברו"[18], הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל במכתב שהובא בקובץ "בית הלל"[19], הגאון רבי משה ווינער שליט"א, מרבני ארה"ב, בספרו "כבודה בת מלך", הגאון רבי יצחק עבאדי, בשו"ת "אור יצחק"[20], בשם הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית, הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א בספר "והיה מחניך קדוש", הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, מח"ס "נטעי גבריאל", כתב בקובץ "אור ישראל"[21], הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל [22], ספר "ברכת משה" על הלכות ברכות [23], הגאון רבי שלמה אליעזר שיק שליט"א, מגדולי רבני חסידות ברסלב. וכן דעת רבני חב"ד וכפי שנביא להלן.
  • בימינו אם לא נתיר את הפאה הנכרית, נשים רבות לא יעמדו בניסיון לכסות את ראשן (הגאון רבי משה שטנרבוך שליט"א בשו"ת "דת והלכה" סי' א).
  • יש מבארים שגם ה"באר שבע" החמיר להצריך רדיד מלבד המטפחת, כך שבלא"ה גם מטפחות של ימינו עדיין לא ממלאות את החיוב לדעתו (שם).

טיעונים נוספים לאיסור

מלבד הפולמוס האם הפאה הנכרית נחשבת ככיסוי ראש אי לאו, נאמרו נימוקים נוספים לאסור את שימושה:

  • דרכי האמורי: הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל כתב שלדעתו יש בזה גם איסור משום "ובחוקותיהם לא תלכו". (שו"ת יהודה יעלה חיו"ד סימן שס"ו).
  • חרם: הגאון רבי פנחס הלוי הורוביץ זצ"ל (בעל ההפלאה) יחד עם בית דינו גזר חרם על המקילים בפאה נכרית (כפי שהובא בספר של בנו הגאון ר' צבי הירש אב"ד פפד"מ, לחמי תודה דף ד).
  • פריצות: הגאון רבי צבי הירש אורנשטיין זצ"ל בעל "ברכת רצה" כתב שמלבד איסור של פריעת ראש, יש בזה גם איסור משום פריצות (הובא בספר ישועות יעקב אהע"ז סי' כא'). ומטעם זה אסר ג"כ בשדי חמד אסיפת דינים מערכת ד אות ג. וכ"כ הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר זצ"ל (בדבריו שנדפס בתחילת ספר מהר"ם סופר על התורה). וכמו כן בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון סי' ריג) כתב שהדבר יכול להביא לידי הרהורי אסורים. וכ"כ בשו"ת אשר חנן ח"ד סימן סח', דפאה נכרית לא גרעה מבגדים אדומים שאע"פ שמכסות את הגוף מ"מ אסור ללובשם משום שמושך את העינים. וטענה דומה כבר כתב אחד הקדמונים (בן דורו של השולחן ערוך) בשו"ת מהר"ם פרובינציאלו ח"א סימן צ', שכתב אודות הפאה הנכרית: "דיש להתרחק מן נכיעור ומן הדומה לו".
  • מראית העין: כיון שהפאה נראית כשיער רגיל, יכולים הצופים לחשוב שהולכת בגילוי ראש (פרדס הבינה, חלק מטעי משה, דף עג). ולקמן נדון אם שייך חשש זה בימינו.
  • שינוי ששורשו מהרפורמה - שו"ת דברי חיים מצאנז (ח"א יו"ד סימן ל), שו"ת מהר"ץ חיות (סימן נג).

דעת פוסקי זמננו

בכמה ספרים רוצים לחלק בין המחלוקת הקדומה לימינו, בין לקולא בין לחומרא:

  • לקולא, מפני שבימינו שידוע שישנם נשים שמכסות את ראשם ע"י פאה, יש פחות חשש למראית העין. כן כתבו בספר "אום אני חומה" דף צ"ד, ו בעל מח"ס "נטעי גבריאל" במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז, ובשו"ת אבני ישפה חלק ה' סי' קמ"ה. ואולם יש לציין: א) רוב הפסוקים שאסרו, לא אסרו מטעם מראית העיןת אלא משום ששעירות לא יכולות לשמש כ"כיסוי ראש". ב) אם האשה שיוצאת לאיזורים חילוניים, חוזרת טענת ה"מראית העין" למקומה.
  • ולחומרא, משום שבימינו הפאות הם יפות יותר ממה שידעו ליצר בימי הקדמונים, כך שהפאות כעת "מושכות את העין" יותר. וכך כתב הרה"ג דב ליאור שליט"א רבה של קריית ארבע: שאלה:"האם מותר לאשה ללכת בפאה נכרית?" תשובה: "אם את שואלת לגופו של עניין, אז התשובה היא: שלדעתי ראוי שכל אשה יראת שמים אמיתית תלך עם כיסוי ראש ממש, כך גם כתב הרב עובדיה שליט"א וכן יצא כרוז ברוח זאת מת"ח בירושלים. אמנם, היו גדולים שהתירו (ערוך השולחן), אך לענ"ד היום כשהתעשייה של הפאות השתכללה ואי אפשר להבחין בין שיער טבעי ובין פיאה, הרי שזה הורס את כל גדרי הצניעות, ויכול להביא לזלזול בכיסוי ראש, שנשים יאמרו מה לי פיאה מה לי שער טבעי. ואף מובא ב´´דברי חיים´´ לאדמו"ר מצאנז שאין לומר דבר שבקדושה כנגד פיאה, כי זה לא נחשב כלל לכיסוי. לכן, לדעתי, אשה צריכה ללכת עם כיסוי ראש של ממש, כובע או מטפחת לפי טעמה, וזהו כבודה וזהו אושרה." ע"כ.

ובכן נסקור את דעת פוסקי זמנינו (מהדור הקודם ומדורנו):

רבני יהדות ליטא

רוב רבני ליטא נמנים בין המתירים את הפאה:

  1. כן מעידים בשם הגאון בעל "חזון איש", שהיה מורה להתיר, והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א [24]. ואולם יש שהעידו בשמו שראוי יותר להחמיר[25].
  2. דעת הגאון הרב חיים קניבסקי שליט"א להתיר, שכתב במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים"[26]:

"ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר".

  1. דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א שפאה שאיננה ארוכה, מעיקר הדין יש להקל, אך ראוי להחמיר[27].
  2. מובא בשם הגאון הרב ישראל קנייבסקי זצ"ל (ה"סטייפלר") שראוי להחמיר [28].
  3. דעת הגרש"ז אוייערבאך זצ"ל (כפי שמעיד בנו הגר"ש שליט"א[29]) דמעיקר הדין מותר אף ראוי להחמיר.

רבני ארצות המזרח

  1. הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א, בשו"ת יביע אומר[30] האריך לאסור, מסיק וז"ל:

""וכל אשה המקבלת עליה לשמור לעשות ככל דברי רבותינו הפוסקים שאסרו הדבר בכל תוקף, ולצאת אך ורק בכובע או מטפחת המכסה את כל ראשה, תתברך בכל הברכות שבתורה, ובמזוני רויחי ובבני סמיכי, ותזכה לראות זרע קודש בנים גדולים בתורה ויראת ה' טהורה, מורי הוראות בישראל." " וע"ע בספר מעדני המלך ח"א.

  1. הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים, היה מורה שאמנם הפאה נחשבת כ"כיסוי ראש", אבל נחשבת כפריצות[31]
  2. הגאון המקובל הרב יצחק כדורי זצ"ל היה אומר שהסיבה שיש בעולם מחלת הסרטן, היא מחמת שיש נשים שלובשות פאה נכרית, וכיון שניתן למשחית רשות להשחית אינו מבדיל וכו' [32]
  3. הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף כותב[33]: "לעניין כיסוי הראש בפאה... ידוע הוא שבני עדות המזרח לא היו רגילים בזה כלל ועיקר, אלא היו מכסות ראשן במטפחת או בכובע, וזה מחדש באו מערי אירופה באופנה חדשה לצאת בפאה נכרית. והעושה כן אין רוח חכמים נוחה הימנו" ().
  4. הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו"[34] היה מורה להתיר, כדי שלא ילבשו את המטפחת באופן שיוציאם שערות, וז"ל: אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה." עכ"ל.
  5. הגה"ק רבי ישראל אבוחצירא (ה"בבא סאלי") זצ"ל: בצוואה לבנות משפחתו אמר: "אם אתן חושבות לרמות את הקב"ה בלובשכן פאה נכרית, וכאילו בזה אתן יוצאות חובת כיסוי הראש, אם כן דעו לכן: כל אשה הלובשת פאה נכרית ואפילו רק חצי פאה, מכינה לעצמה חומר הסקה שבו ישרפו אותה בגיהנם"[35].
  6. הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א, ראש ישיבת כסא רחמים, מורה דאין להשתדך לבחורה שרוצה לחבוש פאה נכרית[36]. והוא כדעת אביו הגאון מצליח מאזוז זצ"ל בשו"ת איש מצליח[37] שכתב לאסור את הפאה.
  7. הגאון רבי משה לוי זצ"ל הורה לאסור בספרו מנוחת אהבה[38].
  8. הראשון לציון הרב שלמה עמאר שליט"א מורה לאסור.
  9. הראשון לציון לשעבר, הרב אליהו בקשי דורון שליט"א, הורה לאסור.
  10. הגאון המקובל הרב יצחק ברדא שליט"א העלה לאסור, בשו"ת יצחק ירנן [39].
  11. הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א מורה בתקיפות נגד הפאות[40].

רבני העדה החרדית

רוב רבני העדה החרדית מתנגדים בתוקף נגד השימוש בפאה הנכרית, וכהוראת האדמו"ר מסאטמר זצ"ל שהבאנו לעיל, ולעיתים קרובות מוציאים כרוזים על כך. וכן פסק הגאון רבי אברהם דוד הורוויץ זצ"ל בשו"ת קניין תורה ח"ד סימן קכט. ואולם הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת "דת והלכה"[41], הגם שדעתו שעדיף מטפחת, אבל כתב שאין לאסור לגמרי את הפאה.

חסידי חב"ד

נשיאי חב"ד ובהם אדמו"ר הריי"צ והרבי, הורו שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא: "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"[42].כמו כן כתב: "בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צ"ל אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר"[43]. הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי.

וכך כתב הרבי מנחם מנדל שניאוסון זצ"ל:

"בעזרת השם יתברך התקבלו לאחרונה התנהגויות והנהגות מסויימות בין אנ"ש, ונשות אנ"ש בפרט, שעד עתה, מפני סיבות שונות, לא כולם נהגו כן. וכמו כל דבר שהוא חדש, קל להרוס אותו ח"ו, לכן גדולה באופן יוצא מן הכלל הזכות של כל אחד התורם את חלקו לחזק זאת. מצד שני - קל יותר לפעול זאת בעצמו, גם אם עד עתה לא העריכו את זה לפי החשיבות האמיתית, כשמתחשבים בכך שאין זה ענין פרטי אלא יש לזה השפעה, במידה ידועה, על כל החוג. לכן, מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"[44].

רבני יהדות תימן

הגאון הרב יצחק ראצבי שליט"א בספרו שו"ע המקוצר[45] כותב במפורש שחייבת כל אשה לכסות שערותיה במטפחת דוקא, ועדיף מטפחת ע"ג מטפחת.

פולמוס השיער ההודי

הראשון שדן בנושא זה, היה ראב"ד העדה החרדית, הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, שכתב להחמיר ולא ללבוש פאות משיער הודי, כיון שהם עשויות משיער שנחתך בתור תקרובת עבושה זרה, ואף פאות משיער אירופאי ("קאסטם") כתב דראוי להמנע מפני שגם בפאות אלה קיים חשש של עירוב שיער הודי[46]:

בשנת תשס"ד החשש הנזכר לפיאות מתקרובת עבודה זרה התעורר, והציגו את הדברים בפני הגרי"ש אלישיב, שפסק לאסור שיער הודי (והקים את ההכשר של הגר"מ גרוס, המפקח על מקור השיער). וכן הורו הרה"ג ר' חיים קנייבסקי שליט"א והרה"ג ר' ניסים קרליץ שליט"א. ואולם הגר"ש וואזנר, העלה דמעיקר הדין יש להתיר את הפאה העשויה משיער הודי, כיון שהתגלחת לא נחשבת כנעשית לתקרובת, אלא נחשב כדורון, ואולם הסיק דראוי להחמיר, ואת דבריו הביא בנו, הגאון רבי בן ציון יעקב הלוי וואזנר שליט"א, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי [47]. וכדבריו כתב גם הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס שליט"א, דיין ומורה צדק סאטמר אנטוורפן [48]. והגאון רבי יצחק רייטפארט שליט"א היקל מטעם דתקרובת עכו"ם בזמן הזה מותר בהנאה, ודלא כהבית יוסף, וגם משום שהתגלת לא נעשית לפני האליל.

השלכות הלכתיות שונות

  • הגאון רבי צבי הירש שפירא, (בעל הדרכי תשובה) זצ"ל כותב דמי שאשתו חושבת פאה נוכרית, אסור לו להיות שוחט ובודק, כיון ש"בוודאי יצא מכלל ירא שמים מרבים" (בשו"ת שבסוף ספר תפארת בנים סימן ב).
  • בשו"ת יביע אומר (הנ"ל) העלה לאסור לעיתון לפרסם על מכירת פאות נכריות.
  • האדמו"ר מקוליזבורג זצ"ל בשו"ת דברי יציב[49] כתב שאסור למכור פאה למי שנהוגת היתר. וכן כתב הגאון הרב אליהו בחבוט שליט"א בספר ללקוט שושנים[50].

פאות ארוכות

ולדעת הסוברים שמותר לחבוש פאה נכרית, הסכימו כל פוסקי זמנינו דמ"מ פאות ארוכות או שמושכות את העין אסורות. והגר"ש ואזר שליט"א כתב[51] שכשם שלבחורות רווקות מוסכם להורות שצריכות לאסוף את השיער או עכ"פ לחתוך אותו קצר באופן שיהיה עד סוף גובה האוזניים בלבד, כך גם לענין הפאה הנכרית לנשואות.

לקריאה נוספת

  1. הרב שלום דוב וולפא, יקם שערה לדממה (בעד הפאה).
  2. קונטרס דת משה ויהודית (נגד הפאה).

קישורים חיצונים

קישורים בעד הפאה

קישורים נגד הפאה

הערות שוליים

  1. ↑ פ"ז דכתובות ה"ו
  2. ↑ דף עב ע"ב
  3. ↑ פכ"ד מה' אישות הי"א יב
  4. ↑ באה"ע ריש סימן קטו
  5. ↑ ח"א סי' מח
  6. ↑ שבת דף כד ע"ב
  7. ↑ שבת דף סד ע"ב
  8. ↑ נזיר דף כח ע"ב
  9. ↑ סימן יח
  10. ↑ שבת דף סד ע"א
  11. ↑ דף ז' ע"א
  12. ↑ דף כח' ע"ב
  13. ↑ דף עב ע"ב
  14. ↑ בפכ"א מה' איסורי ביאה
  15. ↑ סימן כא
  16. ↑ אה"ע סי' קל"ז.
  17. ↑ חלק ב' סי' ט"ו-י"ז.
  18. ↑ חלק י"ב סי' מ"א.
  19. ↑ קובץ י"ט.
  20. ↑ אה"ע סי' ג'.
  21. ↑ ל"ו-ל"ז.
  22. ↑ בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.
  23. ↑ פרק א' סעיף מ"ב בהערה.
  24. ↑ חלק ב' פ"ח אות ט'. וכמו כן מעידים תלמידיו, הגר"י מאיר זצ"ל (שהעיד גם שהחזו"א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד..
  25. ↑ בספר בקובץ אגרות כותב בשם החזו"א שאמר: נודף מהפיאה ריח של איסור דאורייתא וכל מה שאינו בודאות היתר הוא איסור ואנו מחמירות בספקות.
  26. ↑ דף רי"ד.
  27. ↑ מתוך דבריו שנאמרו בשיעורו על מסכת שבת (שיעור מס' 174, - ב"קול הלשון").
  28. ↑ הכתר והכבוד לחי עולמים עמ' קכ"ה
  29. ↑ בספר הכתר והכבוד הנ"ל
  30. ↑ חלק ה - אבן העזר סימן ה
  31. ↑ כן העיד ששמע מפיו תלמידו הרב אלעזר פנירי. וכן העידו שאר תלמידיו והובאו דבריהם בגליון עקבתא דמשיחא חשון תשע"ב. ובקונטרס "כיסוי ראש לאשה" כתב ששאלו את בנו של הגרב"צ, הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל לאותם נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, וכך הורה לנשים אחרות. ובספר "תפארת ציון", נכתב בזה הלשון: והיתה לו (לגרב"צ אבא שאול זצ"ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית... היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים.
  32. ↑ כן מובא בשמו בגליון עקבתא דמשיחא. וכן העידו בשמו כאן.
  33. ↑ ירחון "אור תורה" תשרי התשנ"ב עמוד כא
  34. ↑ בספריו תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז.
  35. ↑ ספר סדנא בבא סאלי עמ' ע'
  36. ↑ ירחון "קול תורה" ניסן תשמ"ו סימן עב
  37. ↑ ח"א או"ח סימן כד
  38. ↑ ח"ב פי"א סע' ה' הערה 16
  39. ↑ ח"ג אהע"ז סימן ב
  40. ↑ [http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=3981&catId=441 ליקוט תשובות בענין פאה מהרב מוצפי]
  41. ↑ סימן א'.
  42. ↑ אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.
  43. ↑ "ספר התולדות" פרק י"א - איגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "איגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג
  44. ↑ אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים
  45. ↑ ח"ו, סימן רב, הלכה ב'.
  46. ↑ ראה שו"ת דת והלכה סימן א'
  47. ↑ ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו.
  48. ↑ הובא בקובץ אור ישראל ל"ו
  49. ↑ יו"ד סימן נ"ו
  50. ↑ חלק ג עמ' ר"י
  51. ↑ שו"ת שבט הלוי
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פאה_נכרית&oldid=52928"