הדרת נשים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←כבוד האִשה) |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
=== יחסי | === יחסי כבוד והערכה בין בני זוג === | ||
ה[[גמרא]] {{מקור|בבלי:בבא מציעא נט א$ב"מ נט.|כן}} מזהירה את הבעל על כבוד אשתו: | |||
::"אמר רב: לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה... | |||
::אמר רבי חלבו: '''לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו'''<ref>ר' {{מקור|בבלי:יבמות סב ב$יבמות סב:}} "שרוי בלא אשה - שרוי בלא ברכה, בלא [[טובה]], בלא [[שמחה]]... [[במערבא]] אמרי: בלא [[תורה]] בלא חומה". ועי' תורת חיים כאן שהאריך בטעם שהברכה באה לאיש בשביל האשה מדברי [[קבלה|חכמת הנסתר]].</ref>... והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא {{מקור|(- עירו של רבא)}}<ref>{{מקור|ההוספות בסוגריים עגולים מדברי רש"י.}}</ref>: אוקירו לנשייכו {{מקור|(- כבדו נשותיכם)}} כי היכי [[עושר|דתתעתרו]] {{מקור|[- כדי שתתעשרו]}}." | |||
וכתב הרמב"ם {{מקור|רמב"ם:אישות טו יט$פט"ו מהל' אישות הי"ט|כן}}: | |||
::וכן '''צוו חכמים''' {{מקור|בבלי:יבמות סב ב$יבמות סב:|כן}} '''שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו [[אהבה|ואוהבה]] כגופו''', ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה נ בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז. | |||
ואמר רב: כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם, שנאמר +מלכים א' כ"א+ רק לא היה כאחאב וגו'. - אמר ליה רב פפא לאביי: והא אמרי אינשי: איתתך גוצא גחין ותלחוש לה! - לא קשיא, הא - במילי דעלמא, והא - במילי דביתא. לישנא אחרינא: הא - במילי דשמיא, והא - במילי דעלמא. | |||
ניתן לראות כדוגמא לכך, ב[[תלמוד בבלי]] [[מסכת יבמות]] דף סב עמוד ב נאמר שיש לאהוב את האישה כגופו '''ולכבדה יותר מגופו'''. אי לכך, הרחקת אישה מחמת מחשבה שהיא פחותת ערך, איננה הנהגה שתואמת את רוח היהדות<ref>מתוך[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=13583 הרצאה בנושא].</ref>. | ניתן לראות כדוגמא לכך, ב[[תלמוד בבלי]] [[מסכת יבמות]] דף סב עמוד ב נאמר שיש לאהוב את האישה כגופו '''ולכבדה יותר מגופו'''. אי לכך, הרחקת אישה מחמת מחשבה שהיא פחותת ערך, איננה הנהגה שתואמת את רוח היהדות<ref>מתוך[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=13583 הרצאה בנושא].</ref>. | ||
גרסה מ־23:53, 19 בינואר 2012
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: סגנון לא אנציקלופדי ומוטה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
הדרת נשים הוא מונח מודרני להגדרת מציאות של דחיית או הרחקת אשה ממקום מסויים על רקע גזענות מינית, להלן סקירה קצרה במבט היהדות עך כך.
כבוד האִשה
חז"ל שקדו והקפידו על כבודה של האישה, המתייבשת בדרך כלל יותר מהאיש[1], והדבר בא לידי ביטוי בכמה הלכות[2]:
- דעת חכמים שהאיש (שעבד עבודה זרה[3]) ניתלה, ואין האִשה (שעבדה עבודה זרה) נִתלית (סנהדרין מה: סוטה כג.). ויש מי שכתב שהוא מפני כבודה[4]. ולדעת רבי אליעזר אף האשה נִתלית, רק שפני האיש כלפי העם ופני האשה כלפי העץ (סנהדרין שם), והלכה כחכמים (רמב"ם פט"ו מהל' סנהדרין ה"ו).
- אדם שקרע על מתו "על כל המתים כולן - שולל (- מחבר בדרך עראי) לאחר שבעה, ומאחה (- מחברבדרך קבע) לאחר שלשים. על אביו ועל אמו - שולל לאחר שלשים, ואינו מאחה לעולם. והאשה שוללתו לאלתר, מפני כבודה[5]." (מו"ק כב: כו: שו"ע יו"ד סי' שמ סע' טו)
- במקום שמחלקים מעשר עני - יש להקדים את הנשים, שלא תתבזנה לעמוד בתור (יבמות ק.).
- במקום שצריכים לתת מכספי צדקה, האשה קודמת לאיש לכסות, מפני שבושתה מרובה (הוריות יג.). ואף למזון היא קודמת (כתובות סז. רמב"ם פ"ח מהל' מתנות עניים הט"ו; יו"ד סי' רנב סע' ח; תוס' יו"ט הוריות פ"ג מ"ז סוף ד"ה האיש קודם).
- יש להקדים את הנשים בתור ההמתנה בבי"ד לגברים (יבמות שם; חו"מ סי' טו סע' ב), "לפי שבושת האשה מרובה" (רמב"ם פכ"א מהל' סנהדרין ה"ו הובא בסמ"ע שם ס"ק ח).
דרוש הרחבה נוספת
יחסי כבוד והערכה בין בני זוג
הגמרא (ב"מ נט.) מזהירה את הבעל על כבוד אשתו:
וכתב הרמב"ם (פט"ו מהל' אישות הי"ט):
ואמר רב: כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם, שנאמר +מלכים א' כ"א+ רק לא היה כאחאב וגו'. - אמר ליה רב פפא לאביי: והא אמרי אינשי: איתתך גוצא גחין ותלחוש לה! - לא קשיא, הא - במילי דעלמא, והא - במילי דביתא. לישנא אחרינא: הא - במילי דשמיא, והא - במילי דעלמא.
ניתן לראות כדוגמא לכך, בתלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב עמוד ב נאמר שיש לאהוב את האישה כגופו ולכבדה יותר מגופו. אי לכך, הרחקת אישה מחמת מחשבה שהיא פחותת ערך, איננה הנהגה שתואמת את רוח היהדות[8].
חילוק בין "הדרת נשים" לבין "הפרדה"
ואולם קיים חילוק בין המושג של "הדרת נשים", שהוא כאמור על רקע גזענות מינית, למושג של "הפרדה" בין גברים לנשים, שהוא על רקע הרחקה מעבירות. לפי ההלכה קיים איסור על הגבר להביט ביופיין של הנשים להנאתו (מלבד אשתו בשעה שהיא מותרת לו), כמבואר בשולחן ערוך, חלק אבן העזר סימן כא, ולכן, במקרים ובמקומות מסויימים (כפי שיבואר) נהגו "להפריד" בין גברים לנשים, כדי למנוע מציאות שיכשלו באיסור זה. אמנם אין חיוב הלכתי שגברים יהיו מופרדים מנשים, ולפי ההלכה אסור רק שאיש יתיחייד עם אישה (שאיננה אשתו או אמו וכיוצא בזה), ואין איסור בשהיית גבר בקרבת נשים, עם זאת, במקרים של שהייה ממושכת בתערובת גברים ונשים, כאשר אין סיבה או הכרח שיישבו בדווקא בתערובת, ישנה עדיפות ליצור מצב של "הפרדה" (מהנימוק האמור), ובפרט בעת שמחה שדעתו של אדם קלה יותר, והמקור לכך מהמשנה במסכת סוכה[9], שמתואר שם שבבית המקדש עשו גדר ב"עזרת נשים" ובכך תיקנו "תיקון גדול", וביאר להרמב"ם בפירושו על המשנה: כלומר גדול התועלת, והוא שהיו מכינים מקום לנשים ומקום גדור לאנשים, ומקום הנשים למעלה על מקום האנשים גבוה ממנו כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים עכ"ל. ומטעם זה נהוג בכל קהלות ישראל בבתי כנסיות להעמיד מחיצה בין הנשים לגברים, ולעיתים אף בונים רשות בפני עצמו המכונה עזרת נשים. מסיבה טכנית, ה"עזרת נשים" עומד בחלק האחורי של בית הכנסת, כדי שהנשים יוכלו לראות את המתרחש בתפילה, כיון שלפי חז"ל אין חשש שנשים יסתכלו על גברים להנאה (לפי חז"ל חשש כזה קיים בעיקר ביצר הגברי).
ומסיבה זו, בכמה מגזרים הקפידו ליצור "הפרדה" גם בתחבורה ציבורית, ובפרט שבתחבורה זו מצוי שהמקום לא מכיל את הנוכחים בהרווחה, כך שבאים גם לידי איסור נגיעה[10].
על פי ההלכה אין לנקוט בצעדים אלימות (פיזית או מילולית או כל הדומה) כדי ליצור "הפרדה"[11]. וכמו כן אין לגרום לתחושת בושה לנשים, ויש לפעול תמיד בדרך ארץ[12]. ונאמר במשלי פרק ג' לגבי התורה ומצוותיה: "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום".
ראה גם
לקריאה נוספת
- הרב שמריהו ליב הורוויץ זצ"ל, כבוד האִשה, מתוך ספר 'אוצר התורה', ניו יורק תרפ"ו, עמ' 268 ואילך.
- הרב שלמה קורח שליט"א, רבה של בני ברק, זאת אמונתי, עמ' קל"ב.
קישורים חיצוניים
- הרצאת וידיאו "הדרת נשים - האמנם?", באתר הידברות
- מאמר בענין הפולמוס החברתי סביב ל"הדרת נשים"
- הרב מרדכי נויגרשל, מאמר בנושא הדרת נשים והיהדות
- הרב דניאל זר, הדרת נשים מול יהדות חלק א
- הרב דניאל זר, הדרת נשים מול יהדות חלק ב
הערות שוליים
- ↑ ב"מ נט.: "אמר רב: לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה". בספר 'סוד הנישואין' {{מקור|(הרב יוסף אליהו שליט"א, ח"א שער ח הערה כב, עמ' ריח): "בספרי הפנימיות כתבו שעניינה הפנימי של האִשה - קשור להערכה ולכבוד" ע"ש.
- ↑ הרב שמואל טוביה שטרן זצ"ל (ראש אגודת הרבנים בארה"ב) בספרו 'חֹקֹת עולם' (חלק א סעיף יב, מהדורת קנזס-סיטי תש"י, עמ' 176 ומהדורת ירושלים תשס"ה, עמ' קיג) כותב: "ומצינו כבוד מיוחד לנשים, הן בנשים צדקניות, שיש לכבדן בכבוד הראוי, ואפילו שאר הנשים שינתה התורה בכמה דינים מפני כבוד האשה, כמו שאמרינן במס׳ סנהדרין איש נתלה ואין האשה נתלית. ועוד אמרינן במס׳ בבא מציעא נט. לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו..."
- ↑ וה"ה למגדף. ולדעת רבי אליעזר כל הנִסקלים נִתלים (סנהדרין שם).
- ↑ הרב שמואל טוביה שטרן זצ"ל, שם וכנ"ל. וצ"ב שהוא לימוד מפס' "אותו ולא אותה" (סנהדרין מו.), ואפשר שכוונתו רק לתת טעם ללימוד, ולא שזהו עצם המקור והגדר של הדין. ור' סנהדרין מה. ותוס' (שם ד"ה הא אותה) שמשמע שאין המקור מחמת ביזיונה (בניגוד לדין שנסקלת בבגדיה, שהוא כן מחמת בזיונה) ע"ש. [ולא הבאתי זאת בפנים, משום שאפשר שאין כאן הקפדה יתירה על כבוד האשה (יותר מהאיש), אלא שְערוֹם הוא ביזיון יותר לאשה, וכדמשמע קצת בירושלמי סוף סוטה (פ"ג ה"ח) שניוולה (וממילא בזיונה) מרובה.]
- ↑ וזאת בניגוד לדיני הקריעה השונים שיש לאשה הנובעים מחמת ההקפדה על צניעותה (רש"י שם)
- ↑ ר' יבמות סב: "שרוי בלא אשה - שרוי בלא ברכה, בלא טובה, בלא שמחה... במערבא אמרי: בלא תורה בלא חומה". ועי' תורת חיים כאן שהאריך בטעם שהברכה באה לאיש בשביל האשה מדברי חכמת הנסתר.
- ↑ ההוספות בסוגריים עגולים מדברי רש"י.
- ↑ מתוךהרצאה בנושא.
- ↑ פרק ה משנה ב
- ↑ ובהתאם לגישה זו יש לציין שבמחקר שנעשה על ידי "רשות לקידום מעמד האישה בישראל" במשרד ראש הממשלה(דרוש מקור), עולה כי 48% מהנשים טוענות כי קיימת תופעה של הטרדות מיניות ומעשים מגונים בתחבורה הציבורית (הכללית - לא דתית); 25% חוו הטרדה מינית על בשרן; 71% הביעו רצון כי הנושא יטופל.
- ↑ מכתב של הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א למקרה לא רצוי שאירע ברקע זה.
- ↑ התייחסותו של הראשון לציון הרב שלמה עמאר סביב לפולמוס על הדרת נשים.