סבוראים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''הסבוראים''' או '''רבנן סבוראי''' היו חכמים שפעלו ב[[בבל]] לאחר חתימת [[התלמוד הבבלי]]. ומהווים תקופת מעבר בהשתלשלות התורה מה[[אמוראים]] ל[[גאונים]]. | '''הסבוראים''' או '''רבנן סבוראי''' היו חכמים שפעלו ב[[בבל]] לאחר חתימת [[התלמוד הבבלי]]. ומהווים תקופת מעבר בהשתלשלות התורה מה[[אמוראים]] ל[[גאונים]]. | ||
==תקופת הסבוראים== | ==תקופת הסבוראים== | ||
ישנה מחלוקת | ישנה מחלוקת על ארכה של תקופה זו. בעל "סדר תנאים ואמוראים"{{דרוש מקור}}, [[רב שרירא גאון]]{{דרוש מקור}} ועוד מגדולי ישראל{{דרוש מקור}}, וכן מחכמי המחקר התלמודי{{דרוש מקור}}, תקופת הסבוראים הסתיימה בשנת 540 למניינם, עם מותם על [[רב עינא]] ראש [[ישיבת סורא]] ו[[רב סימונא]] ראש [[ישיבת פומבדיתא]]. לעומתם, סובר ה[[ראב"ד הראשון]] ב"ספר הקבלה"{{דרוש מקור}} כי תקופה זו נמשכה עד למחצית המאה השביעית לספירה הנוצרית, עם פטירת [[רב ששנא]], ראש ישיבת סורא. | ||
==פועלם התורני== | ==פועלם התורני== | ||
כותב רב שרירא גאון (רש"ג) באגרתו (מתורגם): "אף שהוראה לא היתה (שכן סוף ההוראה- [[רבינא]] ו[[רב אשי]]) היו פירושים וסברות קרובים להוראה, ונקראו רבותינו אלו "רבנן סבוראי". וכל מה שהיה תלוי ועמד, פירשוהו". | כותב רב שרירא גאון (רש"ג) באגרתו (מתורגם): "אף שהוראה לא היתה (שכן סוף ההוראה- [[רבינא]] ו[[רב אשי]]) היו פירושים וסברות קרובים להוראה, ונקראו רבותינו אלו "רבנן סבוראי". וכל מה שהיה תלוי ועמד, פירשוהו". | ||
גרסה מ־07:35, 6 בספטמבר 2012
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הסבוראים או רבנן סבוראי היו חכמים שפעלו בבבל לאחר חתימת התלמוד הבבלי. ומהווים תקופת מעבר בהשתלשלות התורה מהאמוראים לגאונים.
תקופת הסבוראים
ישנה מחלוקת על ארכה של תקופה זו. בעל "סדר תנאים ואמוראים"(דרוש מקור), רב שרירא גאון(דרוש מקור) ועוד מגדולי ישראל(דרוש מקור), וכן מחכמי המחקר התלמודי(דרוש מקור), תקופת הסבוראים הסתיימה בשנת 540 למניינם, עם מותם על רב עינא ראש ישיבת סורא ורב סימונא ראש ישיבת פומבדיתא. לעומתם, סובר הראב"ד הראשון ב"ספר הקבלה"(דרוש מקור) כי תקופה זו נמשכה עד למחצית המאה השביעית לספירה הנוצרית, עם פטירת רב ששנא, ראש ישיבת סורא.
פועלם התורני
כותב רב שרירא גאון (רש"ג) באגרתו (מתורגם): "אף שהוראה לא היתה (שכן סוף ההוראה- רבינא ורב אשי) היו פירושים וסברות קרובים להוראה, ונקראו רבותינו אלו "רבנן סבוראי". וכל מה שהיה תלוי ועמד, פירשוהו".
ובאמת, רוב תורתם של הסבוראים היה בביאור והסבר דברי האמוראים, ופחות בחידוש משל עצמם. רש"ג מציין כי אפילו חלק מהכרעותיהם נכנסו לתלמוד עצמו (למשל: בבלי קידושין ב א- ג ב, וכן עוד קטעים שצוינו על ידי ראשונים שונים).
בידינו לא נותרו הרבה משמותיהם כיוון שמאמריהם שנכנסו לתלמוד נכנסו ללא ציון שמם.
| הקודם: אמוראים |
השתלשלות התורה שבעל פה | הבא: גאונים |