רכוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←ראה גם) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
רכוב היא אחת מדרכי ה[[קניין]] בבהמות. | |||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
הקונה רוכב על הבהמה {{מקור|בבא מציעא ח א|כן}}. | הקונה רוכב על הבהמה {{מקור|בבא מציעא ח א|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעמו''' חקר הפרי משה {{מקור| | '''בטעמו''' חקר הפרי משה {{מקור|קניינים לב-א|כן}} בין שלוש אפשרויות: | ||
@ מדין משיכה, שהולכת בגללו {{מקור| | @ מדין משיכה, שהולכת בגללו {{מקור|רמב"ם מכירה ב-ו, תוס' רי"ד בבא מציעא ט:, קצוה"ח קצז-ב|כן}}, וכן כתבו תוס' {{מקור|בבא מציעא ח: ד"ה רכוב|כן}} שצריך שתהא הולכת מחמתו. אך רש"י {{מקור|בבא מציעא ח. ד"ה דרכוב קני, וח: ד"ה מנהג לחודיה|כן}} שאינה צריכה לזוז ממקומה, ומוכח שאינה מדין משיכה. | ||
@ מדין הוראת בעלות (כחזקה). | @ מדין הוראת בעלות (כחזקה). | ||
@ קניין חדש (כיד) {{מקור| | @ קניין חדש (כיד) {{מקור|וכן כתב בית הלוי ח"ג מג. והוסיף הברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב שגם לדעת הבית הלוי שהוא קניין חדש, הוא תולדת משיכה|כן}}. | ||
'''סוג הקניין''' (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות<ref>את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך [[קניינים#סוגי_הקניינים]] ד"ה סוגי הקניינים.</ref>) הוא הכנסה לרשותו, והיא תולדת משיכה {{מקור| | '''סוג הקניין''' (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות<ref>את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך [[קניינים#סוגי_הקניינים]] ד"ה סוגי הקניינים.</ref>) הוא הכנסה לרשותו, והיא תולדת משיכה {{מקור|ברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב|כן}}. | ||
==הנכס== | ==הנכס== | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''מקום הקניין''' - רכיבה מועילה גם ברשות הרבים {{מקור| | '''מקום הקניין''' - רכיבה מועילה גם ברשות הרבים {{מקור|שו"ע קצז-ה|כן}}. והקצוה"ח {{מקור|קצז-ב|כן}} התקשה בזה, שהרי לשיטתו היא מדין משיכה, ומשיכה לא מועילה ברשות הרבים. | ||
בעיר - לא קונה, אלא דווקא בשדה {{מקור| | בעיר - לא קונה, אלא דווקא בשדה {{מקור|בבלי:בבא מציעא ח:|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== |
גרסה מ־09:26, 5 בספטמבר 2012
|
רכוב היא אחת מדרכי הקניין בבהמות.
הגדרה
הקונה רוכב על הבהמה (בבא מציעא ח א).
מקור וטעם
בטעמו חקר הפרי משה (קניינים לב-א) בין שלוש אפשרויות:
- מדין משיכה, שהולכת בגללו (רמב"ם מכירה ב-ו, תוס' רי"ד בבא מציעא ט:, קצוה"ח קצז-ב), וכן כתבו תוס' (בבא מציעא ח: ד"ה רכוב) שצריך שתהא הולכת מחמתו. אך רש"י (בבא מציעא ח. ד"ה דרכוב קני, וח: ד"ה מנהג לחודיה) שאינה צריכה לזוז ממקומה, ומוכח שאינה מדין משיכה.
- מדין הוראת בעלות (כחזקה).
- קניין חדש (כיד) (וכן כתב בית הלוי ח"ג מג. והוסיף הברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב שגם לדעת הבית הלוי שהוא קניין חדש, הוא תולדת משיכה).
סוג הקניין (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות[1]) הוא הכנסה לרשותו, והיא תולדת משיכה (ברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב).
הנכס
הנכסים הנקנים הם בהמה.
פרטי הדין
מקום הקניין - רכיבה מועילה גם ברשות הרבים (שו"ע קצז-ה). והקצוה"ח (קצז-ב) התקשה בזה, שהרי לשיטתו היא מדין משיכה, ומשיכה לא מועילה ברשות הרבים.
בעיר - לא קונה, אלא דווקא בשדה (בבא מציעא ח:).
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים#סוגי_הקניינים ד"ה סוגי הקניינים.