הרב אליהו בחבוט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב אליהו בחבוט''' הוא ראש [[כולל]] "ברכת אברהם". | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בסאן פאולו שבברזיל, ועלה ללמוד ב[[ארץ ישראל]] ב[[ישיבת אור ישראל]] ב[[פתח תקווה]]. | |||
נולד בסאן פאולו | |||
כיום משמש כראש בית המדרש [http://www.torahindex.com/he/inst/institutionsDetail.aspx?index=1&instID=6801 ברכת אברהם] בירושלים, הנחשב מהכוללים הגדולים והחשובים של בני עדות המזרח. | כיום משמש כראש בית המדרש [http://www.torahindex.com/he/inst/institutionsDetail.aspx?index=1&instID=6801 ברכת אברהם] בירושלים, הנחשב מהכוללים הגדולים והחשובים של בני עדות המזרח. | ||
בספריו | בספריו משתמש בשילוב ייחודי בין מחקר בספרים רבים ועיון בדרך חשיבה המאפיין ישיבות ליטא{{דרושה הבהרה}}. | ||
סגנון כתיבתו היא ייחודית, בדרך מליצה, כפי שהיה מצוי אצל חכמי הספרדים בדורות | סגנון כתיבתו היא ייחודית, בדרך מליצה, כפי שהיה מצוי אצל חכמי הספרדים בדורות הקודמים<ref> [http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=4&topic_id=2390369 "סופרים וספרים"] </ref>. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''ללקוט שושנים'''- ארבעה חלקים. | |||
*'''ללקוט שושנים''' | *'''שושנת העמקים'''- שני חלקים, על ענייני [[אבן העזר]]. | ||
*'''שושנת העמקים''' שני חלקים, על ענייני [[אבן העזר]]. | *'''שפתי שושנים'''- בדין "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה". | ||
*'''שפתי שושנים''' בדין "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה". | |||
==מפסקיו== | ==מפסקיו== | ||
שורה 27: | שורה 25: | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:רבני ירושלים]] | [[קטגוריה:רבני ירושלים]] |
גרסה מ־11:04, 27 בינואר 2012
|
הרב אליהו בחבוט הוא ראש כולל "ברכת אברהם".
תולדות חייו
נולד בסאן פאולו שבברזיל, ועלה ללמוד בארץ ישראל בישיבת אור ישראל בפתח תקווה.
כיום משמש כראש בית המדרש ברכת אברהם בירושלים, הנחשב מהכוללים הגדולים והחשובים של בני עדות המזרח.
בספריו משתמש בשילוב ייחודי בין מחקר בספרים רבים ועיון בדרך חשיבה המאפיין ישיבות ליטא[דרושה הבהרה].
סגנון כתיבתו היא ייחודית, בדרך מליצה, כפי שהיה מצוי אצל חכמי הספרדים בדורות הקודמים[1].
ספריו
- ללקוט שושנים- ארבעה חלקים.
- שושנת העמקים- שני חלקים, על ענייני אבן העזר.
- שפתי שושנים- בדין "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה".
מפסקיו
- אין מקום להחמיר להמנע מאכילת חמץ שנמכר לגוי, אחר הפסח[2].
- לבני עדות המזרח אסור לערוך "חדר ייחוד"[3].