דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל" הוא יסוד של שנים מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם. ==יצא ללמד== *דבר שהיה בכלל ויצ...) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל | '''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל''' הוא יסוד של שנים מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם. | ||
==יצא ללמד== | ==יצא ללמד== | ||
*דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - במקרה כזה הלימוד הוא לא על עצמו בלבד אלא על כל הכלל. כלומר: עצם היציאה מהכלל נועדה להופכו ל[[בנין אב]] לכלל כולו. | *דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - במקרה כזה הלימוד הוא לא על עצמו בלבד אלא על כל הכלל. כלומר: עצם היציאה מהכלל נועדה להופכו ל[[בנין אב]] לכלל כולו. | ||
גרסה אחרונה מ־14:07, 20 בפברואר 2012
|
|
דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל הוא יסוד של שנים מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם.
יצא ללמד[עריכה]
- דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - במקרה כזה הלימוד הוא לא על עצמו בלבד אלא על כל הכלל. כלומר: עצם היציאה מהכלל נועדה להופכו לבנין אב לכלל כולו.
יצא לידון בדבר חדש[עריכה]
- דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לידון בדבר חדש- במקרה כזה אי אתה יכול להחזירו לכללו, עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש. כלומר: אם נתפרש באחד מן הפרטים דין מיוחד הסותר את הדין האמור בכלל, הרי זה מלמד שפרט זה יצא מן הכלל, אלא אם כן החזירו הכתוב בפירוש לכללו. ובהרחבה: דבר בתורה הנכלל בתוך סוג דברים הדומים לו, והוצא מן הכלל להזכירו בפני עצמו בדין מיוחד הסותר את הדין האמור בכלל, הרי זה מלמד שדבר זה אינו נחשב כחלק מן הכלל, שכן עקרו הכתוב מן הכלל, ואין אתה יכול להחזירו שיהא כשאר הכלל, אלא אם כן החזירו הכתוב בפירוש לכללו. לדוגמא: נאמר בתורה: "וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו". בתו בכלל "יליד ביתו" הייתה, בין פנויה ובין נשואה, ויצאה לדון בדבר חדש, שלאחר שנישאת לזר אינה אוכלת בתרומה, שנאמר: "ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל", והואיל והוציאה הכתוב מן הכלל, אין אתה יכול להחזירה שתהא כשאר הכלל, אפילו אם נתאלמנה או נתגרשה, עד שיחזירנה הכתוב לכללה בפירוש, שנאמר: "ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל".