כיסוי הדם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←הלכות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מצוות כיסוי הדם''' היא מצות הנחת עפר וכדומה, על דם שחיטת חיה או עוף כדי לכסותו. | '''מצוות כיסוי הדם''' היא מצות הנחת עפר וכדומה, על דם שחיטת חיה או עוף כדי לכסותו. | ||
==מקור== | |||
השוחט חיה טהורה או עוף טהור, חייב לכסות את דמם לאחר השחיטה, שנאמר {{מקור|(ויקרא יז, יג)}}: "ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר". | השוחט חיה טהורה או עוף טהור, חייב לכסות את דמם לאחר השחיטה, שנאמר {{מקור|(ויקרא יז, יג)}}: "ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר". | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:הלכות שחיטה]] | [[קטגוריה:הלכות שחיטה]] | ||
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | |||
גרסה מ־21:25, 20 בפברואר 2012
|
|
מצוות כיסוי הדם היא מצות הנחת עפר וכדומה, על דם שחיטת חיה או עוף כדי לכסותו.
מקור
השוחט חיה טהורה או עוף טהור, חייב לכסות את דמם לאחר השחיטה, שנאמר (ויקרא יז, יג): "ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר".
הלכות
- הברכה - לפני הכיסוי מברכים: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על כיסוי הדם".
- דבר שמגדל בו צמחין מכסין בו, שאינו מגדל צמחין אין מכסין בו - דבר שזורעים בו ומצמיח, מקיימים בו את מצות כיסוי הדם, שבכלל "עפר" הוא, (כלומר: בכלל מה שנאמר: "ושפך את דמו וכסהו בעפר"), אבל דבר שאינו מגדל צמחים, אין מקיימים בו את מצות "כיסוי הדם"[1].ברם, ההלכה היא, שכל מה שנקרא עפר, או שהוא כעין עפר - מכסים בו. לכן, למשל, מותר לכסות בנסורת דקה של עצים ובנעורת של פשתן, אף על פי שאינם מגדלים צמחים. כן מותר לכסות באפר, הואיל והתורה קוראת לאפר פרה אדומה "עפר", שנאמר (במדבר יט, יז): "מעפר שריפת החטאת". גם בשחיקת זהב מותר לכסות, שכן נאמר (איוב כח, ו): "ועפרות זהב לו". ברם, בשחיקת מתכות אחרות, אסור לכסות, אלא אם כן נשרפו ונעשו אפר.
הערות שוליים
- ↑ ומה ששנינו (במשנה חולין פ"ח ע"א): "מכסין בסיד ובחרסית ובלבנה ובמגופה שכתשן", אף על פי שאין הם מגדלים צמחים. הרי זה משום שכל אלו נעשו מעפר, שהיה מגדל צמחים (פירוש המשניות לרמב"ם בבלי חולין פ"ו מ"ז; ברטנורא שם).