ויקישיבה:ארגז חול/אבות (ברכה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (Automatic page editing)
 
שורה 1: שורה 1:




{{אנציקלופדיה תלמודית|מלא}}
{{אנציקלופדיה תלמודית|NoCategory=yes}}


'''הגדרה''' -  הברכה הראשונה של תפלת [[אנציקלופדיה תלמודית:שמנה עשרה|שמנה עשרה]].  
'''הגדרה''' -  הברכה הראשונה של תפלת [[אנציקלופדיה תלמודית:שמנה עשרה|שמנה עשרה]].  

גרסה אחרונה מ־09:35, 21 ביוני 2013


ערך זה הוא מתוך ערכי האנציקלופדיה התלמודית המתפרסמים בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג

EnTalSml.jpg


הגדרה - הברכה הראשונה של תפלת שמנה עשרה.

ברכה זו נקראת בשם "אבות"[1], על שם שמזכירים בה את האבות. הזכרה זו למדו מפסוק: מנין שאומרים אבות? שנאמר[2]: הבו לה' בני אלים[3], הזכירו לפניו את אילי הארץ[4]. ומיחדים את השם על כל אחד מהאבות לחוד: ואעשך לגוי גדול[5]- זהו שאומרים אלהי אברהם, ואברכך - זהו שאומרים אלהי יצחק, ואגדלה שמך - זהו שאומרים אלהי יעקב. יכול יהיו חותמין בכולן? תלמוד לומר: והיה ברכה, בך חותמין - "מגן אברהם" - ואין חותמין בכולן[6]. ואף על פי שאומרין "ואלהי אבותינו" חוזרין ואומרין "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב", על שם שכן אמר הקדוש ברוך הוא למשה[7]: "כה תאמר וגו' ה' אלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב"[8].

ברכה זו סדורה ראשונה בתפלה, לפי שכשניצול אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מגן אברהם, ואחר כך לפי המאורעות שאירעו אמרו שאר הברכות[9].

באבות אין מזכירים בפתיחתה מלכות - "אלהינו מלך העולם" - כדרך שמזכירים בכל הברכות שפותחין ב"ברוך", שמה שאומרים "אלהי אברהם" הוא כמו מלכות, שאברהם אבינו המליך [טור לח] את הקדוש ברוך הוא על כל העולם שהודיע מלכותו[10], והוא שכתוב[11]: ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי[12], שבשעה שלקחני מבית אבי היה מלך על השמים בלבד, ואחר כך המליכו על השמים ועל הארץ, שנאמר[13]: ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ[14], ויש מפרשים ש"אלהי אברהם" היא מלכות מטעם שאמרו[15]: משנברא העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון, שנאמר: אדני אלהים מה תתן לי[16]. ויש אומרים ש"האל הגדול" חשוב כמו מלכות[17]. ויש אומרים שאין בה מלכות לפי שכשבא אברהם אבינו עדיין לא נודעה מלכותו בעולם והיה רק אלהי אברהם בלבד[18].

באבות שוחה תחלה וסוף[19]. טעם לכריעה זו, שכן דרך ארץ כשבאים לפני המלך שמשתחוים[20], ויש דורשים אותו ממה שכתוב[21]: ואקד ואשתחוה לה' ואברך את ה' אלהי אדני אברהם[22].

יתרון בברכת אבות על שאר ברכות התפלה בנוגע לכונה. המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן, ואם אינו יכול לכוין בכולן יכוין את לבו באחת[23]. ופירשו: באבות[24]. ואם לא כיון באבות אף על פי שכיון בכל השאר חוזר ומתפלל[25]. ובזמן הזה אין חוזרין, לפי שאף בחזרה קרוב שלא יכוין[26]. המתפלל וטעה, שסימן רע הוא לו, וכן אם הוא שליח צבור שסימן רע הוא לשולחיו[27], הרי זה דוקא שהטעות היא באבות[28], לפי שהיא תחלת התפלה ורמז הוא שאין חפץ בה[29], וחוזר לתחלת הברכה[30]. אפילו במקרים שמותר להתפלל כשהוא מהלך[31], יש להחמיר ולעמוד באבות[32].

בברכת אבות יש מ"ב תיבות[33].

הערות שוליים

  1. . ברכות לד א - ב; ר"ה לב א; מגילה יז ב.
  2. . תהלים כט א.
  3. . ר"ה ומגילה שם.
  4. . רש"י מגילה יז ב.
  5. . בראשית יב ב.
  6. . פסחים קיז ב, ועי' שו"ת פנים מאירות ח"א סי' לט.
  7. . שמות ג טו.
  8. . אבודרהם סדר תפלות חול. ועי' מכילתא בא פט"ז: מנין שאומרים וכו'.
  9. . שבלי הלקט סי' יח. ועי' תורה שלמה בראשית יב אות מח, ושם טו אות כא, ופירושים וחידושים בירושלמי ח"ג מעמוד 249 ואילך.
  10. . תוס' ורא"ש ברכות מ ב; טור או"ח קיג.
  11. . בראשית כד ז.
  12. . רא"ש שם.
  13. . בראשית כד ג.
  14. . עי' ספרי האזינו שיג, וב"ר פנ"ט.
  15. . ברכות ז ב.
  16. . בראשית טו ב. תוס' ברכות מט א ד"ה ברוך.
  17. . רא"ש שם; טור שם.
  18. . כלבו סימן יא. ועי' המנהיג סי' נא, ורוקח סי' שסג, טעמים אחרים.
  19. . ברכות לד א; רמב"ם תפלה פ"ה ה"י; טוש"ע או"ח קיג א, וע"ע כריעה.
  20. . תוס' הרא"ש וריה"ח שם.
  21. . בראשית כד מח.
  22. . תוס' הרא"ש וריה"ח שם; אבודרהם בשם הירושלמי (ולפנינו בירושלמי לא נמצא); רוקח שסג.
  23. . ברייתא בברכות לד ב.
  24. . גמרא שם; רמב"ם תפלה פ"י ה"א; טוש"ע או"ח קא א.
  25. . הג"א שם; שו"ע קא א.
  26. . טור ורמ"א שם.
  27. . משנה ברכות שם.
  28. . גמ' שם וירושלמי שם פ"ה ה"ה.
  29. . רש"י.
  30. . תר"י, ועי"ש ובמלאכת שלמה למשניות סופ"ה, שאין מחלוקת בין ב' הלשונות בגמ'.
  31. . ע"ע תפלה.
  32. . טוש"ע או"ח צד ד, ועי' תר"י ברכות פ"ד.
  33. . טור קיג, ומתאים לרוב הנוסחאות, ועי"ש רמזים וטעמים ע"ז.