רבי אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
היה גיסו של "הסטייפלר"-[[הרב ישראל יעקב קנייבסקי]], בעל "קהילות יעקב", ושניהם היו ביחסי ידידות ואף נטמו אחד על יד השני. אחייניו הם [[הרב נסים קרליץ]] ו[[הרב חיים קנייבסקי]]. | היה גיסו של "הסטייפלר"-[[הרב ישראל יעקב קנייבסקי]], בעל "קהילות יעקב", ושניהם היו ביחסי ידידות ואף נטמו אחד על יד השני. אחייניו הם [[הרב נסים קרליץ]] ו[[הרב חיים קנייבסקי]]. | ||
==מתלמידיו== | |||
* [[הרב גדליה נדל]] | |||
* [[הרב בנימין מנדלזון]] | |||
* [[הרב מאיר צבי ברגמן]] | |||
* [[הרב מיכל יהודה ליפקוביץ]] | |||
* [[הרב נסים קרליץ]] (אחיינו) | |||
* [[הרב חיים קנייבסקי]] (אחיינו) | |||
* [[הרב חיים שאול גריינימן]] (אחיינו) | |||
* [[הרב שריה דבליצקי]]- רב מקובל וחוקר בבני ברק | |||
* הרב רפאל הלפרין | |||
*ועוד רבנים וראשי ישיבות רבים | |||
==ספריו== | ==ספריו== |
גרסה מ־09:04, 18 באפריל 2012
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הרב אברהם ישעיה קרליץ (מכונה לרוב החזון איש על שם ספריו), מגדולי הפוסקים בדור הקודם.
חייו ופועלו
נולד בקוסובה שבליטא בשנת תרל"ט, לאביו, הרב שמריהו קרליץ, רב העיירה. לפי עדות אחיו, הרב מאיר קרליץ, בבר המצווה שלו קיבל על עצמו להשקיע את חייו בתורה. בצעירותו ניסה ללמוד בישיבת וולוז'ין, אולם החליט כי אין מקומו שם, וחזר לקוסובה. נישא לבתיה, ועבר לגור בבית חמיו בעיר כווידאן, שם פתחה רעייתו חנות, ואיפשרה לו לעסוק בתורה. התגורר זמן רב בווילנא, ושם הוציא את ספרו "חזון איש". עלה לארץ בסביבות השנים תרצ"-ג-תרצ"ג, ע"י סרטיפיקט שהושג בסיועו של הרב קוק, עימו התכתב בהלכה לאחר עלייתו ארצה, או (לפי גרסה אחרת) בסיועה של אגודת ישראל. בארץ, התיישב בעיר בני ברק. הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, אב"ד וילנא, פרסם בארץ עם בואו כי "ארי עלה מבבל". מהר מאד, הפך להיות אחת מהסמכויות העליונות בקרב העולם החרדי בארץ. בארץ סיים להוציא את כל עשרים ושניים כרכי סדרת "חזון איש" שכתב על הש"ס והשולחן ערוך.
נפטר בליל שבת, י"ד בחשוון תשט"ו, ונקבר בבני ברק.
נודע בדרך לימודו העצמאית והנוטה אל הפשט. כמה מפסקיו זכו לפרסום רב: שיטתו בעניין קו התאריך במזרח הרחוק, שיטתו בעניין שיעורי המצוות, התנגדותו להיתר המכירה והתנגדותו לשימוש בחשמל המיוצר בשבת.
פעל רבות לחידוש עולם התורה בארץ ישראל לאחר חורבנו בשואה.
היה גיסו של "הסטייפלר"-הרב ישראל יעקב קנייבסקי, בעל "קהילות יעקב", ושניהם היו ביחסי ידידות ואף נטמו אחד על יד השני. אחייניו הם הרב נסים קרליץ והרב חיים קנייבסקי.
מתלמידיו
- הרב גדליה נדל
- הרב בנימין מנדלזון
- הרב מאיר צבי ברגמן
- הרב מיכל יהודה ליפקוביץ
- הרב נסים קרליץ (אחיינו)
- הרב חיים קנייבסקי (אחיינו)
- הרב חיים שאול גריינימן (אחיינו)
- הרב שריה דבליצקי- רב מקובל וחוקר בבני ברק
- הרב רפאל הלפרין
- ועוד רבנים וראשי ישיבות רבים
ספריו
- חזון איש על הש"ס והשולחן ערוך.
- קובץ אגרות
- אמונה ובטחון.