הקהל: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(הוספתי קישורים פנימיים) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מצות הקהל''' היא מצוות אסיפת עם ישראל בשנה שלאחר שנת השמיטה (השנה השמינית) ביום א' של [[חול המועד]] [[סוכות]] (ט"ז ב[[תשרי]]), כדי שה[[מלך]] יקרא באזניהם פרשיות מסויימות מ[[ספר דברים]]. | '''מצות הקהל''' היא מצוות אסיפת עם ישראל בשנה שלאחר [[שנת השמיטה]] (השנה השמינית) ביום א' של [[חול המועד]] [[סוכות]] (ט"ז ב[[תשרי]]), כדי שה[[מלך]] יקרא באזניהם פרשיות מסויימות מ[[ספר דברים]]. | ||
המקור למצווה זו הוא בפסוק {{מקור|דברים לא יב|כן}}: "ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות: בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם: הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת: ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ה' אלקיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה:" | המקור למצווה זו הוא בפסוק {{מקור|דברים לא יב|כן}}: "ויצו [[משה]] אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות: בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם: הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת: ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ה' אלקיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה:" | ||
במוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות, שאחרי שנת השמיטה, התקהל בבית המקדש כל עם ישראל, כדי לשמוע את המלך קורא פרשיות מן התורה, המזרזות את האדם לאחוז במצוות וללכת בדרך ישרה. | במוצאי [[יום טוב ראשון]] של חג הסוכות, שאחרי שנת השמיטה, התקהל בבית המקדש כל עם ישראל, כדי לשמוע את המלך קורא פרשיות מן התורה, המזרזות את האדם לאחוז במצוות וללכת בדרך ישרה. | ||
כיצד היו מקהילים את העם? שהרי כל העם היו חייבים במצווה, היו תוקעים | כיצד היו מקהילים את העם? שהרי כל העם היו חייבים במצווה, היו תוקעים ב[[חצוצרות]] בכל [[ירושלים]], ובשמוע העם את התקיעה ידעו, שעליהם לבוא ל[[בית המקדש]], וכן שנינו: "אותו היום [[כהנים]] עומדים בגדרים ובפרצות וחצוצרות של זהב בידיהם, תוקעים ומריעים ותוקעים. כל כהן שאין בידו חצוצרה - אומרים: דומה שאין כהן הוא, ושכר גדול היה לאנשי ירושלים, שמשכירים חצוצרות בדינר זהב". | ||
באמצע [[עזרת נשים]] העמידו בימת עץ גדולה, והמלך היה עומד עליה בקראו לפני העם, כדי שישמעו את קולו. | באמצע [[עזרת נשים]] העמידו בימת עץ גדולה, והמלך היה עומד עליה בקראו לפני העם, כדי שישמעו את קולו. | ||
[[חזן הכנסת]] נטל ספר תורה ונתנו ל[[ראש הכנסת]], ראש הכנסת נתנו ל[[סגן]], הסגן נתנו ל[[כהן הגדול]], והכהן הגדול נתן את ספר התורה למלך. כל זאת נעשה משום כבודו של המלך, שכן בזה מראים את מעלותיו, וכן כדי להדר ולחבב את | [[חזן הכנסת]] נטל [[ספר תורה]] ונתנו ל[[ראש הכנסת]], ראש הכנסת נתנו ל[[סגן]], הסגן נתנו ל[[כהן הגדול]], והכהן הגדול נתן את ספר התורה למלך. כל זאת נעשה משום כבודו של המלך, שכן בזה מראים את מעלותיו, וכן כדי להדר ולחבב את המצווה. | ||
המלך היה עומד בקבלו את ספר התורה, ובזמן שקרא בתורה היה יכול לשבת, אם רצה בכך. פתח את ספר התורה, ברך [[ברכת התורה]], והחל לקרוא. בראשונה קרא מתחילת חומש דברים עד אחרי פרשת שמע, שב[[פרשת ואתחנן]]. אחר כך קרא "והיה אם שמוע" וגו', שב[[פרשת עקב]]. אחר כך קרא ב[[פרשת ראה]] מ"עשר תעשר" עד פרשת הברכות והקללות, שב[[פרשת כי תבוא]]. ומסיים בפסוק "אלה דברי הברית... מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב". | המלך היה עומד בקבלו את ספר התורה, ובזמן שקרא בתורה היה יכול לשבת, אם רצה בכך. פתח את ספר התורה, ברך [[ברכת התורה]], והחל לקרוא. בראשונה קרא מתחילת [[חומש דברים]] עד אחרי [[פרשת שמע]], שב[[פרשת ואתחנן]]. אחר כך קרא "והיה אם שמוע" וגו', שב[[פרשת עקב]]. אחר כך קרא ב[[פרשת ראה]] מ"עשר תעשר" עד [[פרשת הברכות והקללות]], שב[[פרשת כי תבוא]]. ומסיים בפסוק "אלה דברי הברית... מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב". | ||
כשסיים לקרוא ברך ברכה, שמברכים לאחר קריאת התורה, ולאחר מכן שבע ברכות נוספות, ואלו הן: | כשסיים לקרוא ברך ברכה, שמברכים לאחר קריאת התורה, ולאחר מכן שבע ברכות נוספות, ואלו הן: | ||
גרסה אחרונה מ־18:17, 22 בנובמבר 2021
|
|
מצות הקהל היא מצוות אסיפת עם ישראל בשנה שלאחר שנת השמיטה (השנה השמינית) ביום א' של חול המועד סוכות (ט"ז בתשרי), כדי שהמלך יקרא באזניהם פרשיות מסויימות מספר דברים.
המקור למצווה זו הוא בפסוק (דברים לא יב): "ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות: בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם: הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת: ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ה' אלקיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה:"
במוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות, שאחרי שנת השמיטה, התקהל בבית המקדש כל עם ישראל, כדי לשמוע את המלך קורא פרשיות מן התורה, המזרזות את האדם לאחוז במצוות וללכת בדרך ישרה.
כיצד היו מקהילים את העם? שהרי כל העם היו חייבים במצווה, היו תוקעים בחצוצרות בכל ירושלים, ובשמוע העם את התקיעה ידעו, שעליהם לבוא לבית המקדש, וכן שנינו: "אותו היום כהנים עומדים בגדרים ובפרצות וחצוצרות של זהב בידיהם, תוקעים ומריעים ותוקעים. כל כהן שאין בידו חצוצרה - אומרים: דומה שאין כהן הוא, ושכר גדול היה לאנשי ירושלים, שמשכירים חצוצרות בדינר זהב".
באמצע עזרת נשים העמידו בימת עץ גדולה, והמלך היה עומד עליה בקראו לפני העם, כדי שישמעו את קולו.
חזן הכנסת נטל ספר תורה ונתנו לראש הכנסת, ראש הכנסת נתנו לסגן, הסגן נתנו לכהן הגדול, והכהן הגדול נתן את ספר התורה למלך. כל זאת נעשה משום כבודו של המלך, שכן בזה מראים את מעלותיו, וכן כדי להדר ולחבב את המצווה.
המלך היה עומד בקבלו את ספר התורה, ובזמן שקרא בתורה היה יכול לשבת, אם רצה בכך. פתח את ספר התורה, ברך ברכת התורה, והחל לקרוא. בראשונה קרא מתחילת חומש דברים עד אחרי פרשת שמע, שבפרשת ואתחנן. אחר כך קרא "והיה אם שמוע" וגו', שבפרשת עקב. אחר כך קרא בפרשת ראה מ"עשר תעשר" עד פרשת הברכות והקללות, שבפרשת כי תבוא. ומסיים בפסוק "אלה דברי הברית... מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב".
כשסיים לקרוא ברך ברכה, שמברכים לאחר קריאת התורה, ולאחר מכן שבע ברכות נוספות, ואלו הן:
- . רצה ה' אלהינו בעמך ישראל וכו';
- . מודים אנחנו לך וכו';
- . אתה בחרתנו מכל העמים... ברוך אתה ה', מקדש ישראל והזמנים;
- . תפילה על קיום בית המקדש. ברכה זו מסיימת במילים: "ברוך אתה ה', השוכן בציון";
- . תפילה על קיום מלכות ישראל. ברכה זו מסיימת במילים "ברוך אתה ה', הבוחר בישראל";
- . תפילה על הכהנים, שתרצה עבודתם. ברכה זו מסיימת במילים: "ברוך אתה ה', מקדש הכהנים";
- . תפילה ותחינה לה' כפי מה שהוא רגיל, ותפילה זו מסיימת ב - "הושע ה' את עמך ישראל, שעמך צריכים להיוושע, ברוך אתה ה' שומע תפילה".