הרב משה יעקב וייס: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (הרב משה יעקב ווייס הועבר להרב משה יעקב וייס) |
(←תולדות חייו: תיקון טעות והוספה) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בארץ קיבל "סמיכה" מהרב הראשי [[הרב איסר יהודה אונטרמן]], ו[[הראשון לציון]] [[הרב יצחק ניסים]] וכן מ[[הרב עקיבא סופר]] מפרשבורג והרב חיים מרדכי רולר רבה של ניאמץ. | בארץ קיבל "סמיכה" מהרב הראשי [[הרב איסר יהודה אונטרמן]], ו[[הראשון לציון]] [[הרב יצחק ניסים]] וכן מ[[הרב עקיבא סופר]] מפרשבורג והרב חיים מרדכי רולר רבה של ניאמץ. | ||
החל משנת תשל"ט, לאחר פטירת אביו, | החל משנת תשל"ט, לאחר פטירת אביו, מילא הרב וייס את מקומו ברבנות שכונת נוה אחיעזר ב[[בני ברק]]. | ||
בשנת תשמ"ט התקרב ל[[חסידות חב"ד]] והפך לחסיד של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש]]. | בשנת תשמ"ט התקרב ל[[חסידות חב"ד]] והפך לחסיד של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש]]. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם "ברכת אברהם" על התורה ו[[פרקי אבות]]. כמו כן הוציא לאור, במסגרת "מפעל מורשת יהדות הונגריה" שעל יד [[מכון ירושלים]], ספר בשם "שיח יצחק" מאת רבי יצחק וייס, רב קהילת קאלדבורג ווערבוי בהונגריה, שנהרג בשואה. | במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם "ברכת אברהם" על התורה ו[[פרקי אבות]]. כמו כן הוציא לאור, במסגרת "מפעל מורשת יהדות הונגריה" שעל יד [[מכון ירושלים]], ספר בשם "שיח יצחק" מאת רבי יצחק וייס, רב קהילת קאלדבורג ווערבוי בהונגריה, שנהרג בשואה. | ||
נפטר בי"ח ב[[טבת]] תשע"ב, שבת [[פרשת שמות]], ונטמן בבית העלמין חלקת פוניבז' בבני ברק. | נפטר בי"ח ב[[טבת]] תשע"ב, ערב שבת [[פרשת שמות]], ונטמן בבית העלמין חלקת פוניבז' בבני ברק. | ||
בנו הרב יצחק ישעיה וייס, ממלא מקומו ברבנות השכונה. בנו הרב אהרן וייס מכהן כראש ישיבת ספינקא בארה"ב. חתניו הם: הרב אברהם שימל, הרב משה יוסף פרידמן והרב חנוך טוביאס. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־23:51, 30 באוגוסט 2012
|
|
הרב משה יעקב וייס היה רב שכונת "נווה אחיעזר" בבני ברק.
תולדות חייו
נולד בז’ בחשוון תרפ"ד בסאטמאר לרבי אברהם צבי וייס, חבר בית הדין בסאטמר. אמו היתה בתו של הרב ישעיה קליינמן. הרב וייס הוא מצאצאי האדמו"ר רבי אהרן ווייס מבנדקוויץ, אחיו של האדמו"ר רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא. כמו כן הינו צאצא של רבי מאיר איזנשטטר המכונה 'מהר"ם א"ש', מגדולי תלמידי החתם סופר ושל המהר"ל מפראג.
בצעירותו למד אצל האדמו"ר מסאטמאר רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא ואצל רבי יהודה רוזנר בעל "אמרי יהודה" מסקלהיד. לאחר מכן למד אצל חתנו של הרבי ממונקאטש, רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ', ששימש בהמשך כאדמו"ר ממונקאטש במקום חותנו. משם עבר ללמוד אצל הרב מרדכי בריסק בטושנא. קיבל נסמך ע"י בית הדין של קהילת מונקאטש ולאחר מכן מבעל ה'בניין דוד'.
בצעירותו, טרם נישואיו, כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד האלמין בהונגריה.
בתקופת השואה היה במחנה עבודה בהונגריה במשך תשעה חודשים, עד כיבוש הונגריה ע"י הצבא הרוסי. מיד אחרי השואה חזר הביתה לסטמאר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי עגונות מהמלחמה.
הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לעניינים הלכתיים שעמדו על הפרק.
בסוף שנת תש"ו הפליג לארץ ישראל באוניית המעפילים "כנסת ישראל" שנתפסה על ידי הצי הבריטי ומעפיליה גורשו מחנות המעצר באי קפריסין. כעבור תשעה חודשים שוחרר ועלה ארצה.
בארץ קיבל "סמיכה" מהרב הראשי הרב איסר יהודה אונטרמן, והראשון לציון הרב יצחק ניסים וכן מהרב עקיבא סופר מפרשבורג והרב חיים מרדכי רולר רבה של ניאמץ.
החל משנת תשל"ט, לאחר פטירת אביו, מילא הרב וייס את מקומו ברבנות שכונת נוה אחיעזר בבני ברק.
בשנת תשמ"ט התקרב לחסידות חב"ד והפך לחסיד של רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש.
במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם "ברכת אברהם" על התורה ופרקי אבות. כמו כן הוציא לאור, במסגרת "מפעל מורשת יהדות הונגריה" שעל יד מכון ירושלים, ספר בשם "שיח יצחק" מאת רבי יצחק וייס, רב קהילת קאלדבורג ווערבוי בהונגריה, שנהרג בשואה.
נפטר בי"ח בטבת תשע"ב, ערב שבת פרשת שמות, ונטמן בבית העלמין חלקת פוניבז' בבני ברק.
בנו הרב יצחק ישעיה וייס, ממלא מקומו ברבנות השכונה. בנו הרב אהרן וייס מכהן כראש ישיבת ספינקא בארה"ב. חתניו הם: הרב אברהם שימל, הרב משה יוסף פרידמן והרב חנוך טוביאס.
משפחתו
- בנו הרב יצחק ישעיה ווייס, ראש בית הוראה בשכונת נוה אחיעזר.
- בנו הרב אהרן ווייס, ראש ישיבת זכרון יעקב של חסידות ספינקא בבורו פארק, ניו יורק.
- נכדו הרב מנחם שימל חיבר ספרים בשם "שלמי מנחם" העוסקים בהלכות מוקצה ועירובין.