ספר יונה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[תמונה:Jona e fish.jpg|left|thumb|250px|"וַיֹּאמֶר ה', לַדָּג; וַיָּקֵא אֶת-יוֹנָה, אֶל-הַיַּבָּשָׁה" (ב',י"א) - של גוסטב דורה ]] | ||
'''ספר יונה''' הוא החמישי מספרי [[תרי עשר]] בכתבי הקודש ושמו הוא על שם [[יונה בן אמתי|יונה הנביא]]. תוכנו של הספר הוא שליחותו של יונה הנביא לנינוה על מנת להודיע להם על גורלם הצפוי. בעקבות דבריו, התושבים חוזרים בתשובה. הקב"ה מקבל את החזרה בתשובה. יונה הנביא זוכה לשמוע על חשיבותה של התשובה:"כִּי יָדַעְתִּי, כִּי אַתָּה אֵל-חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד, וְנִחָם עַל-הָרָעָה." {{מקור|(ד',ב')}} ו[[עם ישראל]] ב[[תפילת מנחה]] של [[יום הכיפורים]] מאזין לקריאה הספר, הנאמר בתור ה[[ההפטרה]] ומקבל דוגמא כיצד תשובה יכולה להציל עיר שלמה , כולל את הבהמות המצויות בה, כפי שכתוב בפסוק האחרון של הפרק:"וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה, רַבָּה". | '''ספר יונה''' הוא החמישי מספרי [[תרי עשר]] בכתבי הקודש ושמו הוא על שם [[יונה בן אמתי|יונה הנביא]]. תוכנו של הספר הוא שליחותו של יונה הנביא לנינוה על מנת להודיע להם על גורלם הצפוי. בעקבות דבריו, התושבים חוזרים בתשובה. הקב"ה מקבל את החזרה בתשובה. יונה הנביא זוכה לשמוע על חשיבותה של התשובה:"כִּי יָדַעְתִּי, כִּי אַתָּה אֵל-חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד, וְנִחָם עַל-הָרָעָה." {{מקור|(ד',ב')}} ו[[עם ישראל]] ב[[תפילת מנחה]] של [[יום הכיפורים]] מאזין לקריאה הספר, הנאמר בתור ה[[ההפטרה]] ומקבל דוגמא כיצד תשובה יכולה להציל עיר שלמה , כולל את הבהמות המצויות בה, כפי שכתוב בפסוק האחרון של הפרק:"וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה, רַבָּה". | ||
גרסה מ־12:54, 17 באוקטובר 2008
|
|
ספר יונה הוא החמישי מספרי תרי עשר בכתבי הקודש ושמו הוא על שם יונה הנביא. תוכנו של הספר הוא שליחותו של יונה הנביא לנינוה על מנת להודיע להם על גורלם הצפוי. בעקבות דבריו, התושבים חוזרים בתשובה. הקב"ה מקבל את החזרה בתשובה. יונה הנביא זוכה לשמוע על חשיבותה של התשובה:"כִּי יָדַעְתִּי, כִּי אַתָּה אֵל-חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד, וְנִחָם עַל-הָרָעָה." (ד',ב') ועם ישראל בתפילת מנחה של יום הכיפורים מאזין לקריאה הספר, הנאמר בתור הההפטרה ומקבל דוגמא כיצד תשובה יכולה להציל עיר שלמה , כולל את הבהמות המצויות בה, כפי שכתוב בפסוק האחרון של הפרק:"וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה, רַבָּה".
ייחודו של הספר
אוצר ישראל סבור כי הספר הוא "יחיד במינו". הוא מספר על שליחות לגויים על מנת להחזיר אותם בתשובה. בספר לא נזכר השם ישראל. לדעתו, יונה סרב לשליחות מפני שידע כי הגויים ישובו בתשובה ובכך יחייבו את עם ישראל - כאשר לא יעשה כן. הוא גם חשש כי ייחשב לנביא שקר היום ונבואתו לא תתקיים ולכן ברח לחוץ לארץ "אלא אמר יונה אלך לח"ל שאין השכינה נגלית שם שהגוים קרובי תשובה הם שלא לחייב את ישראל" ([[ילקוט שמעוני]],פרק א - רמז תקמט).
התפתחות העלילה
זאב ח' ארליך (ז'אבו) מציג את תוכנו של ספר יונה כשלבים ב"ירידותיו של יונה" מבית המקדש בירושלים עד לשלב שהוא מושלך לים כ"ככלי שאין חפץ בו".
- הראשונה מתחילה בבית המקדש ומסתיימת בנמל יפו. וכך מצאנו בילקוט שמעוני:" אמר רבי יונה, יונה בן אמתי מעולי רגלים הוה, ונכנס לשמחת בית השואבה ושרתה עליו רוח הקדש. ללמדך, שאין השכינה שורה אלא על לב שמח, שנאמר והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" (יונה - פרק א - רמז תקנ). מהשמחה הוא הולך לתפקידו ומבין כי הוא מתחיל בבריחה - בתהליך הירידה.
לקריאה נוספת
- זאב ח' ארליך (ז'אבו), ירידותיו של יונה, מקור ראשון - מוסף השבת, י"א תשרי תשס"ט.