פוסק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פוסק''' הוא תואר שניתן ל[[רב]] בעל סמכות הלכתית. | '''פוסק''' הוא תואר שניתן ל[[רב]] בעל סמכות הלכתית. | ||
פירוש המילה פוסק הוא "חותך" (כמו "[[פסיק רישא]]" - חתוך ראשו) שבזמן הלימוד מוצאים צדדים לכאן ולכאן והפוסק חותך את הדיון ומכריע כאחד מהם. התואר פוסק ניתן עבור ספרים שנועדו להלכה וכך למשל על פירוש רש"י שלא נועד להלכה אנו מוצאים בפוסקים שכתבו עליו ש"רש"י מפרש ולא פוסק" אף שהיה פוסק הלכה בפירושו לגמרא לא היה פוסק. כדי להורות הלכה למעשה ולהיות פוסק צריך הרב לקבל רשות מרבו. | פירוש המילה פוסק הוא "חותך" (כמו "[[פסיק רישא]]" - חתוך ראשו) שבזמן הלימוד מוצאים צדדים לכאן ולכאן והפוסק חותך את הדיון ומכריע כאחד מהם. התואר פוסק ניתן עבור ספרים שנועדו להלכה וכך למשל על פירוש רש"י שלא נועד להלכה אנו מוצאים בפוסקים שכתבו עליו ש"רש"י מפרש ולא פוסק" אף שהיה פוסק הלכה בפירושו לגמרא לא היה פוסק{{הבהרה|יש לסייג שמשפט זה הינו מאוד לא מוסכם בין הפוסקים}}. כדי להורות הלכה למעשה ולהיות פוסק צריך הרב לקבל רשות מרבו. | ||
לאחר חתימת התלמוד מחולקים הפוסקים לשניים: | לאחר חתימת התלמוד מחולקים הפוסקים לשניים: |
גרסה מ־11:49, 22 בנובמבר 2023
|
פוסק הוא תואר שניתן לרב בעל סמכות הלכתית.
פירוש המילה פוסק הוא "חותך" (כמו "פסיק רישא" - חתוך ראשו) שבזמן הלימוד מוצאים צדדים לכאן ולכאן והפוסק חותך את הדיון ומכריע כאחד מהם. התואר פוסק ניתן עבור ספרים שנועדו להלכה וכך למשל על פירוש רש"י שלא נועד להלכה אנו מוצאים בפוסקים שכתבו עליו ש"רש"י מפרש ולא פוסק" אף שהיה פוסק הלכה בפירושו לגמרא לא היה פוסקתבנית:הבהרה. כדי להורות הלכה למעשה ולהיות פוסק צריך הרב לקבל רשות מרבו.
לאחר חתימת התלמוד מחולקים הפוסקים לשניים:
- ראשונים - מחתימת התלמוד ועד ארבעת הטורים ויש אומרים עד הבית יוסף
- אחרונים - מסוף תקופת הראשונים ועד ימינו כאשר על הפוסקים החיים כיום ולעיתים אף אלו שנפטרו לפני דור או שניים נוהגים לקרוא "פוסקי זמננו".
ככלל פוסק אחרון לא חולק על ראשון.
המילה "פוסקים" משמשת גם במשמעות של ספרות הפסיקה לדורותיה (למשל, בביטוי: "ש"ס ופוסקים" וכד').