מילון הראי"ה:תשובה (חתירה): הבדלים בין גרסאות בדף
(העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים) |
מ (Automatic page editing) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ענין [[מילון הראי"ה:תשובה|תשובה]], בפרט שבירת התאוה, הוא מפני [[מילון הראי"ה:שהקב"ה|שהקב"ה]] [[מילון הראי"ה:שיתף דין ורחמים|שיתף דין ורחמים]] [[מילון הראי"ה:בבריאת העולם|בבריאת העולם]] ועי"ז תוכל להתקיים, אך הבעל [[מילון הראי"ה:עבירה|עבירה]] שעשה כ"כ שלא מהשורה (עד) שאין ראוי להתקיים גם על ידי שיתוף [[מילון הראי"ה:מדת הרחמים|מדת הרחמים]], ע"כ תשובתו שיפרוש מתאוה ויוכל להתקיים ע"י [[מילון הראי"ה:מדת הדין|מדת הדין]] ג"כ, אז הוא מתקיים גם באופן שעלה כביכול במחשבתו, ומגיע למקור [[מילון הראי"ה:התשובה קודם שנברא העולם|התשובה קודם שנברא העולם]]. והנה גם [[מילון הראי"ה:כסא הכבוד|כסא הכבוד]] שם ג"כ הוא באופן שיתקיים במה"ד, אך כ"ז כשלא החטיאו את הרבים, א"כ להבא כשישוב יתנהג באופן שהיה אפשר לעמוד גם במה"ד והוא רפואתו, אבל במחטיאים את הרבים והמה עומדים ברשעם אין מקום לזה. והנה ''' תשובה שמגעת עד כסא הכבוד '''הוא בזה שיוכל להתקיים גם כענין המחשבה שקודם בריאת העולם. אבל במחטיאים גם זה לא די, ע"כ הוצרך''' לחתור''', פירוש שלא כשורה, ונתקבל. מפני מדה"ד שלא היה יכול לעמוד עדין [[מילון הראי"ה:במדת הדין|במדת הדין]] [מא"ה א קלז]. | |||
התגלות [[מילון הראי"ה:הרצון העליון|הרצון העליון]] [[מילון הראי"ה:באיתערותא דלעילא|באיתערותא דלעילא]] ודמעיקרא של [[מילון הראי"ה:חן|חן]] [[מילון הראי"ה:וחסד|וחסד]] [[מילון הראי"ה:ורחמים|ורחמים]] [[מילון הראי"ה:פשוטים|פשוטים]] וגנוזים בשתוף [[מילון הראי"ה:מדת הדין|מדת הדין]], שמקודם [[מילון הראי"ה:הבריאה|הבריאה]] [צ"צ קמג]. | התגלות [[מילון הראי"ה:הרצון העליון|הרצון העליון]] [[מילון הראי"ה:באיתערותא דלעילא|באיתערותא דלעילא]] ודמעיקרא של [[מילון הראי"ה:חן|חן]] [[מילון הראי"ה:וחסד|וחסד]] [[מילון הראי"ה:ורחמים|ורחמים]] [[מילון הראי"ה:פשוטים|פשוטים]] וגנוזים בשתוף [[מילון הראי"ה:מדת הדין|מדת הדין]], שמקודם [[מילון הראי"ה:הבריאה|הבריאה]] [צ"צ קמג]. | ||
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:פסוקים ובטויי חזל|תשובה]] | [[קטגוריה:מילון הראי"ה:פסוקים ובטויי חזל|תשובה]] |
גרסה אחרונה מ־15:01, 27 באוגוסט 2012
|
ענין תשובה, בפרט שבירת התאוה, הוא מפני שהקב"ה שיתף דין ורחמים בבריאת העולם ועי"ז תוכל להתקיים, אך הבעל עבירה שעשה כ"כ שלא מהשורה (עד) שאין ראוי להתקיים גם על ידי שיתוף מדת הרחמים, ע"כ תשובתו שיפרוש מתאוה ויוכל להתקיים ע"י מדת הדין ג"כ, אז הוא מתקיים גם באופן שעלה כביכול במחשבתו, ומגיע למקור התשובה קודם שנברא העולם. והנה גם כסא הכבוד שם ג"כ הוא באופן שיתקיים במה"ד, אך כ"ז כשלא החטיאו את הרבים, א"כ להבא כשישוב יתנהג באופן שהיה אפשר לעמוד גם במה"ד והוא רפואתו, אבל במחטיאים את הרבים והמה עומדים ברשעם אין מקום לזה. והנה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד הוא בזה שיוכל להתקיים גם כענין המחשבה שקודם בריאת העולם. אבל במחטיאים גם זה לא די, ע"כ הוצרך לחתור, פירוש שלא כשורה, ונתקבל. מפני מדה"ד שלא היה יכול לעמוד עדין במדת הדין [מא"ה א קלז]. התגלות הרצון העליון באיתערותא דלעילא ודמעיקרא של חן וחסד ורחמים פשוטים וגנוזים בשתוף מדת הדין, שמקודם הבריאה [צ"צ קמג].