שחרית: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
התפילה פותחת ב[[ברכות השחר]] ו[[ברכות התורה]] (כיום נוהגים רוב האנשים לאומרם בבית). | התפילה פותחת ב[[ברכות השחר]] ו[[ברכות התורה]] (כיום נוהגים רוב האנשים לאומרם בבית). | ||
לאחר מכן אומרים [[קרבנות]] - פרשת הכיור, התמיד, [[פיטום הקטורת]], [[איזהו מקומן]]. | לאחר מכן אומרים [[קרבנות]] - פרשת הכיור, התמיד, [[פיטום הקטורת]], [[איזהו מקומן]]. | ||
[[פסוקי דזמרא]] - פרקי תהילים בעיקר כהכנה רוחנית לתפילה. | [[פסוקי דזמרא]] - פרקי תהילים בעיקר כהכנה רוחנית לתפילה, לאחריהם [[חצי קדיש]] ו[[ברכו]]. | ||
[[ברכות קריאת שמע]] - 2 ברכות לפני קריאת שמע ([[יוצר אור]] ו[[אהבה רבה]] או [[אהבת עולם]]) וברכה אחת אחריה ([[אמת ויציב]]), וביניהם 3 פרשיות [[קריאת שמע]] ([[שמע]], [[והיה אם שמוע]], פרשת [[ציצית]]). | [[ברכות קריאת שמע]] - 2 ברכות לפני קריאת שמע ([[יוצר אור]] ו[[אהבה רבה]] או [[אהבת עולם]]) וברכה אחת אחריה ([[אמת ויציב]]), וביניהם 3 פרשיות [[קריאת שמע]] ([[שמע]], [[והיה אם שמוע]], פרשת [[ציצית]]). | ||
[[עמידה]] - נקראת גם [[שמונה עשרה]]. כיום 19 ברכות. לאחריהם [[אלוקי נצור]]. | [[עמידה]] - נקראת גם [[שמונה עשרה]]. כיום 19 ברכות. לאחריהם [[אלוקי נצור]]. | ||
[[חזרת הש"ץ]] - (בתפילה בציבור) הש"ץ חוזר על העמידה והקהל עונה אמן לברכותיו. בחזרת הש"ץ עושים [[ברכת כהנים]]. | [[חזרת הש"ץ]] - (בתפילה בציבור) הש"ץ חוזר על העמידה והקהל עונה אמן לברכותיו. בחזרת הש"ץ עושים [[ברכת כהנים]]. | ||
[[תחנון]] - כשאין מועד מיוחד. לפניו [[וידוי]] ו[[י"ד מידות]] (למנהג אשכנז רק בשני וחמישי). חלק מהתחנון אומרים בנפילה על אפים (למנהג הספרדים ע"פ הקבלה אין נופלים אפים). בשני וחמישי מאריכים בתחנון. | [[תחנון]] - כשאין מועד מיוחד. לפניו [[וידוי]] ו[[י"ד מידות]] (למנהג אשכנז רק בשני וחמישי). חלק מהתחנון אומרים בנפילה על אפים (למנהג הספרדים ע"פ הקבלה אין נופלים אפים). בשני וחמישי מאריכים בתחנון. לאחריו [[חצי קדיש]]. | ||
[[קריאה בתורה]] - בשני וחמישי ושבת ומועדים. | [[קריאה בתורה]] - בשני וחמישי ושבת ומועדים. לאחריה [[חצי קדיש]]. | ||
[[קדושה כסדרה]] - [[אשרי]], [[למנצח מזמור לדוד]], קדושת [[ובא לציון]]. | [[קדושה כסדרה]] - [[אשרי]], [[למנצח מזמור לדוד]], קדושת [[ובא לציון]]. | ||
[[קדיש תתקבל]], סיום התפילה - לפי מנהג האשכנזים: [[עלינו]], [[שיר של יום]], [[פיטום הקטורת]]. למנהג הספרדים: [[שיר של יום]], [[פיטום הקטורת]], [[עלינו]]. אחרי כל חלק [[קדיש יתום]].. | |||
גרסה מ־21:41, 12 בנובמבר 2008
|
|
תפילת הבוקר. תקנה אברהם אבינו, והיא תוקנה כנגד התמיד[1].
חלקי התפילה
התפילה פותחת בברכות השחר וברכות התורה (כיום נוהגים רוב האנשים לאומרם בבית). לאחר מכן אומרים קרבנות - פרשת הכיור, התמיד, פיטום הקטורת, איזהו מקומן. פסוקי דזמרא - פרקי תהילים בעיקר כהכנה רוחנית לתפילה, לאחריהם חצי קדיש וברכו. ברכות קריאת שמע - 2 ברכות לפני קריאת שמע (יוצר אור ואהבה רבה או אהבת עולם) וברכה אחת אחריה (אמת ויציב), וביניהם 3 פרשיות קריאת שמע (שמע, והיה אם שמוע, פרשת ציצית). עמידה - נקראת גם שמונה עשרה. כיום 19 ברכות. לאחריהם אלוקי נצור. חזרת הש"ץ - (בתפילה בציבור) הש"ץ חוזר על העמידה והקהל עונה אמן לברכותיו. בחזרת הש"ץ עושים ברכת כהנים. תחנון - כשאין מועד מיוחד. לפניו וידוי וי"ד מידות (למנהג אשכנז רק בשני וחמישי). חלק מהתחנון אומרים בנפילה על אפים (למנהג הספרדים ע"פ הקבלה אין נופלים אפים). בשני וחמישי מאריכים בתחנון. לאחריו חצי קדיש. קריאה בתורה - בשני וחמישי ושבת ומועדים. לאחריה חצי קדיש. קדושה כסדרה - אשרי, למנצח מזמור לדוד, קדושת ובא לציון. קדיש תתקבל, סיום התפילה - לפי מנהג האשכנזים: עלינו, שיר של יום, פיטום הקטורת. למנהג הספרדים: שיר של יום, פיטום הקטורת, עלינו. אחרי כל חלק קדיש יתום..
- ↑ ברכות כו: