הרב יוסף שלום אלישיב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
לאחר פטירת [[הרב אלעזר מנחם מן שך]], היה למנהיג הבולט של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת דגל התורה. | לאחר פטירת [[הרב אלעזר מנחם מן שך]], היה למנהיג הבולט של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת דגל התורה. | ||
בתו, בת שבע, הייתה אשתו של [[הרב חיים קנייבסקי]] והיתה ידועה כרבנית מייעצת ומחלקת ברכות (נפטרה בי"ז ב[[תשרי]] תשע"ב). בתו, שושנה עליזה, הייתה אשתו של [[הרב יצחק זילברשטיין]]. בתו, לאה, הייתה אשתו של [[הרב | בתו, בת שבע, הייתה אשתו של [[הרב חיים קנייבסקי]] והיתה ידועה כרבנית מייעצת ומחלקת ברכות (נפטרה בי"ז ב[[תשרי]] תשע"ב). בתו, שושנה עליזה, הייתה אשתו של [[הרב יצחק זילברשטיין]]. בתו, לאה, הייתה אשתו של [[הרב עזריאל אוירבך]]. בנו הרב בנימין נשוי לבתו של [[הרב מיכל יהודה ליפקוביץ']]. | ||
הרב אלישיב נפטר בכ"ח ב[[תמוז]] תשע"ב, בגיל 102, ונקבר בהר המנוחות. על פי צוואתו, לא הוספד בהלוויתו, שכללה מאות אלפי אנשים. | הרב אלישיב נפטר בכ"ח ב[[תמוז]] תשע"ב, בגיל 102, ונקבר בהר המנוחות. על פי צוואתו, לא הוספד בהלוויתו, שכללה מאות אלפי אנשים. | ||
גרסה מ־13:14, 30 באוגוסט 2012
|
|
| הרב יוסף שלום אלישיב | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | א' בניסן תר"ע |
| תאריך פטירה | כ"ח בתמוז תשע"ב |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | חרדים-ליטאים |
| נושאים שבהם עסק | הלכה, תלמוד |
| חיבוריו | קובץ תשובות, הערות, הגדה של פסח |
הרב יוסף שלום אלישיב היה מגדולי פוסקי זמננו וממנהיגי הציבור הליטאי.
תולדות חייו
נולד בא' בניסן תר"ע בשאוול שבליטא לרב אברהם לוינסון, רב בהומל, וחיה מושא, בתו של רבי שלמה אלישיב, בעל "לשם שבו ואחלמה". עלה ארצה בשנת תרפ"ד יחד עם סבו בעזרת סרטיפיקט (כרטיס עליה) שקיבלו מהרב אברהם יצחק הכהן קוק. לצורך קבלת הסרטיפיקט, אימצה משפחתו את שם משפחתה של אמו, אלישיב. לאחר עלייתו ארצה השתכן בשכונת מאה שערים בירושלים. הרב אלישיב נישא לשיינא חיה, בתו של הרב אריה לוין, לאחר שהרב קוק שידך ביניהם.
הוסמך לרבנות בשנת תרצ"ח על ידי ראב"ד העדה החרדית הרב זעליג ראובן בנגיס. לאחר מכן החל ללמד בבית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. כמו כן, כיהן כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" במאה שערים.
בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת תשי"א מונה בידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לכהן כדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, כהונה בה כיהן במשל כעשרים שנה, עד לפרישתו בשנת תשל"ג בעקבות "פסק הדין האח והאחות" שפסק הרב שלמה גורן.
לאחר פטירת הרב אלעזר מנחם מן שך, היה למנהיג הבולט של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת דגל התורה.
בתו, בת שבע, הייתה אשתו של הרב חיים קנייבסקי והיתה ידועה כרבנית מייעצת ומחלקת ברכות (נפטרה בי"ז בתשרי תשע"ב). בתו, שושנה עליזה, הייתה אשתו של הרב יצחק זילברשטיין. בתו, לאה, הייתה אשתו של הרב עזריאל אוירבך. בנו הרב בנימין נשוי לבתו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ'.
הרב אלישיב נפטר בכ"ח בתמוז תשע"ב, בגיל 102, ונקבר בהר המנוחות. על פי צוואתו, לא הוספד בהלוויתו, שכללה מאות אלפי אנשים.
מפסקיו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
- הרב אלישיב פסק, בניגוד להחלטת הרבנות הראשית לישראל, כי רגע המוות הוא מות הלב ולא מות גזע המוח, ולכן אין לקחת איברים ממי שלבו עדיין פועם, אף אם מוחו מת.
כתביו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
הרב אלישיב לא כתב בעצמו ספרים, אך תלמידיו הוציאו ספרים וחיבורים מתורתו, ובהם:
- קובץ תשובות- שלושה כרכי שו"ת, שקובצו מפסקיו, ממאמריו וממכתביו שפורסמו בביטאונים שונים ובספר פסקי דין רבניים
כמו כן יצאו ספרים של פסקי הלכה וחידושי תורה שנאמרו ע"י הרב אלישיב ונכתבו ע"י השומעים:
- הערות - סדרת ספרים הכוללת הערות על הש"ס, נערכה מתוך שיעורו היומי בבית המדרש תפארת בחורים
- אשרי האיש - שלושה כרכים מפסקי הרב אלישיב,
- הגדה של פסח עם פסקי הגרי"ש אלישיב
ממאמריו
- הערות על ספר 'מעיל שמואל' על מסכת פסחים (ישורון י עמ' תק ואילך)
- ענייני הלכות שבת (ישורון טז עמ' תקלט ואילך)