דברים הנקנים באמירה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | |||
'''אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם''' {{מקור|הסוגיא בקידושין ט:|כן}}'''.''' | '''אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם''' {{מקור|הסוגיא בקידושין ט:|כן}}'''.''' | ||
גרסה אחרונה מ־11:45, 5 בספטמבר 2012
|
הגדרה[עריכה]
אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם (הסוגיא בקידושין ט:).
מקור וטעם[עריכה]
במקורו נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן (תורת הקניינים ח"א עמוד א).
בטעמו נחלקו הראשונים (מאירי קידושין ט: ד"ה זה):
- קניין בההיא הנאה שמתחתנים.
- תקנת חכמים (וכן כתב נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ כח).
הנכס[עריכה]
הנכסים הנקנים הם:
מטבע נקנה באמירה (ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א).
דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם (זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א) לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת (כתובות נה.) כן.