העברת ארבע אמות ברשות הרבים: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | |||
'''אסור להעביר בשבת חפץ מרחק של ארבע אמות בתוך רשות הרבים''' {{מקור|הסוגיא בשבת צו:|כן}}'''.''' | '''אסור להעביר בשבת חפץ מרחק של ארבע אמות בתוך רשות הרבים''' {{מקור|הסוגיא בשבת צו:|כן}}'''.''' | ||
גרסה מ־11:45, 5 בספטמבר 2012
|
הגדרה
אסור להעביר בשבת חפץ מרחק של ארבע אמות בתוך רשות הרבים (הסוגיא בשבת צו:).
מקור וטעם
מקורה - להווה אמינא של הגמרא הוא מכך שבמלאכת המשכן היו זורקים את מחטיהם זה לזה, ולמסקנת הגמרא הוא מהלכה למשה מסיני (שבת צו:). אמנם רש"י (שבת ח. ד"ה רחבה) הביא את ההו"א (וגליון הש"ס שם נשאר עליו בצ"ע).
בטעמה חקרו האחרונים האם היא מדין מוציא מרשות לרשות, שארבע אמות היא רשותו של האדם וכאשר מעביר ארבע אמות מוציא מרשותו, או שהיא איסור נפרד (אפיקי ים ח"ב לז ד"ה אולם: ר"ן ורמב"ם - מדין מוציא, רש"י - דין נפרד).
ונפק"מ למעביר פחות מארבע אמות: אם היא הוצאה מרשותו א"כ בפחות מארבע אמות עדיין לא הוציא מרשותו כלל ואין בו איסור חצי שיעור מדאורייתא, אך אם היא איסור נפרד א"כ ארבע אמות הוא שיעור כשאר השיעורים (כזית וכו') והמעביר פחות מארבע אמות עובר באיסור חצי שיעור (עיון בלומדות י: רש"י - יש איסור חצי שיעור, מאירי - אין).
במהותה חקרו האם המלאכה היא כל מעשה ההעברה, או רק העקירה וההנחה (המידות לחקר ההלכה ד-ט בשם הגר"ח מבריסק: כל המעשה).{{מקור|