חזקת שלוש פעמים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | |||
'''מקרה שקרה שלוש פעמים, אנו אומרים שזוהי דרכו, וכך יקרה גם בעתיד.''' | '''מקרה שקרה שלוש פעמים, אנו אומרים שזוהי דרכו, וכך יקרה גם בעתיד.''' | ||
גרסה אחרונה מ־11:46, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
מקרה שקרה שלוש פעמים, אנו אומרים שזוהי דרכו, וכך יקרה גם בעתיד.
לדוגמא, שור תם שנגח שלוש פעמים נעשה מועד (בבא קמא כג: במשנה). שלושה אחים שמתו מחמת מילה, לא ימולו את הרביעי (יבמות סד:). וסת של אשה נקבעת בשלוש פעמים (נידה סג: במשנה).
דינים דומים: בחלוקת החזקות לסוגים השונים ע"ע חזקות שונות.
מקור וטעם[עריכה]
בטעמה הביאו המפרשים שלוש אפשרויות:
- חזקה דמעיקרא, שכיוון שקרה שלוש פעמים נחשב שזה מצבו, וע"פ זה אנו דנים שכך יהיה גם בעתיד (ייחוסי תנאים ואמוראים עמ' רצו).
- מדרבנן (כך נטה לומר קונטרס החזקות לבעל שמן רוקח ב).
- שני דינים: גם סברא שכך טבעו, כגון שדרכו של השור להיות נגחן (בירור המציאות), וגם גזיה"כ שדיני מועד חלים רק לאחר שלוש נגיחות (הנהגה) (רשימות שיעורים של הגרי"ד בבא קמא ב: על תד"ה ומילתא).
בדינים שונים[עריכה]
במיתה גם כן מועילה חזקת שלוש פעמים, שסוקלים ושורפים על פיה (ש"ך חו"מ שפח-נז).
פרטי הדין[עריכה]
במספר המקרים נחלקו התנאים האם צריך שלוש פעמים או שמספיקות פעמיים (יבמות סד:).
כשלא מסתבר לומר שזו דרכו, אלא שאלה סתם מקרים נפרדים, אינה חזקה. ולכן בווסתות לכו"ע החזקה רק מדרבנן (מקור חיים תסז-ה).