מקדימין לאותה מיתה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
שורה 1: שורה 1:
עדים שהעידו על אדם שעבר עבירה שעונשה הוא מיתת בית דין ונמצאו זוממים, מחייבים אותם באותה מיתה שרצו לחייב בה על ידי עדותם את הנידון, שנאמר בפרשת עדים זוממים {{מקור|דברים יט, יט|כן}}: "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו".
עדים שהעידו על אדם שעבר עבירה שעונשה הוא מיתת בית דין ונמצאו זוממים, מחייבים אותם באותה מיתה שרצו לחייב בה על ידי עדותם את הנידון, שנאמר בפרשת עדים זוממים {{מקור|דברים יט, יט|כן}}: "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו".





גרסה אחרונה מ־12:50, 5 בספטמבר 2012

עדים שהעידו על אדם שעבר עבירה שעונשה הוא מיתת בית דין ונמצאו זוממים, מחייבים אותם באותה מיתה שרצו לחייב בה על ידי עדותם את הנידון, שנאמר בפרשת עדים זוממים (דברים יט, יט): "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו".


יוצאים מן הכלל הם עדים שהעידו על בבת כהן נשואה שזינתה תחת בעלה ונמצאו זוממים, שאינם נידונים בשריפה כאשר זממו לעשות לה, אלא בחנק כפי שזממו לעושת לבועלה, שאף הוא אין דינו כשאר הבועלים שנידונים במיתת הנבעלת, אלא דינו בחנק, שנאמר בבת כהן (ויקרא כא, ט): "את אביה היא מחללת, באש תישרף", ודורשים: היא באש תשרף ולא בועלה, ובעדים זוממים כתוב: "כאשר זמם לעשות לאחיו", ודורשים: לאחיו ולא לאחותו.