ריבית דברים: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
(הוספתי את דעת הרב פנחס וינד) |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
וכן, אסור להודות ולהחזיק לו טובה ולברכו על שהלווהו או על שהאריך לו את זמן הפירעון. לכן יש להזהר מלומר למלווה בשעת ההלוואה או הפירעון: "תודה" או "יישר כח | וכן, אסור להודות ולהחזיק לו טובה ולברכו על שהלווהו או על שהאריך לו את זמן הפירעון. לכן יש להזהר מלומר למלווה בשעת ההלוואה או הפירעון: "תודה" או "יישר כח". | ||
ויש מתירים אמירת תודה כיוון שהינה ברגילות הלשון ואינה נחשבת תוספת. ויותר טוב לא להודות בשום צורה אלא רק להסביר למלווה שההלוואה מאד עזרה לו בלי לשבחו בצורה ישירה | |||
גרסה אחרונה מ־14:46, 2 באפריל 2021
|
ריבית שהלווה נותן למלווה לא בכסף או בשווה כסף, אלא בדיבורים.
איסור ריבית כולל לא רק קבלת תוספת כסף או שווה כסף על ההלוואה, אלא כל דבר שעושה הלווה למען המלווה, שאילו לא קיבל ממנו הלוואה לא היה עושה אותו, ואפילו אם מה שעושה עבורו הוא פעולת דיבור בלבד, הרי זה ריבית. וכך מובא בברייתא: מנין לנושה בחברו מנה ואינו רגיל להקדים לו שלום, שאסור להקדים לו שלום? תלמוד לומר (דברים כג, כ): "נשך כל דבר אשר ישך", ודרשו: "כל דבר" - אפילו דיבור אסור.
לכן, אסור ללווה לכבד את המלווה בדברים, לקלסו ולשבחו או להשכים לפתחו.
וכן, אסור להודות ולהחזיק לו טובה ולברכו על שהלווהו או על שהאריך לו את זמן הפירעון. לכן יש להזהר מלומר למלווה בשעת ההלוואה או הפירעון: "תודה" או "יישר כח". ויש מתירים אמירת תודה כיוון שהינה ברגילות הלשון ואינה נחשבת תוספת. ויותר טוב לא להודות בשום צורה אלא רק להסביר למלווה שההלוואה מאד עזרה לו בלי לשבחו בצורה ישירה
כאמור, אדם שלווה מחברו ולא היה רגיל לפני ההלוואה להקדים שלום למלווה, אסור לו להקדים שלום למלווה. במה דברים אמורים, בתוך זמן ההלוואה, אבל לאחר הפירעון - מותר.