רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי ישראל פרידמן היה האדמו"ר השני מהוסיאטין (בית רוז'ין).

נולד בט"ז בכסלו תר"ח לרבי מרדכי שרגא פייביש פרידמן, בנו של רבי ישראל מרוז'ין. התחתן עם בתו של רבי אבי עזרי זעליג שפירא ממוגלינצא, ובזיווג שני נשא את בתו של ר' חיים הגר מאוטיניע.

בשנת תרנ"ד התמנה לאדמו"ר בהוסיאטין. בין חסידיו נמנו רבי יעקב ויידנפלד ובנו הרב דב בעריש וידנפלד מטשיבין ורבי מאיר אריק. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד עבר לוינה יחד עם הרבה מאדמו"רי רוז'ין, משם המשיך להנהיג את החסידים. בשנת תרע,ז עלה לארץ ישראל והיה לאדמו"ר הזקן ביותר בארץ. הוא התיישב בתל אביב ומיעט באמירת דברי תורה, רק בפני יחידי סגולה.

בשנת תרצ"ט כתב צוואה בה הוא מודה לחסידיו שסייעו לו בחייו ומבטיח "כי גם בעולם העליון אתפלל בעדם אי"ה לטוב לכם כל הימים". כמו כן, הוא ביקש לקברו בירושלים, אלא "באם לא תהיה היכולת בירושלים" לקברו בצפת או בטבריה.

כשהוקמה מדית ישראל, ראה בכך מאורע גדול המהווה "אתחלתא דגאולה".

נפטר בכ"ט בכסלו תשי"ט ונטמן בטבריה (שכן הר הזיתים היה אז בשליטת ירדן), בחלקת תלמידי הבלע שם טוב.

חתנו, רבי יעקב פרידמן (בנו של רבי יצחק מבוהוש) המשיך אותו כאגמו"ר, על אף שאמר במקומו דביר תורה כבר שנים רבות לפני כן (משם שר' ישראל לא הרבה לדבר דברי תורה).

חתן נוסף היה אחיינו רבי מנחם נחום פרידמן שכיהן כאדמו"ר מהוסיאטין בלבוב.

גיסו (אחי אשתו הראשונה) היה רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביטש.