סבוראים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←תקופת הסבוראים) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תקופת הסבוראים== | ==תקופת הסבוראים== | ||
ישנה מחלוקת על ארכה של תקופה זו. בעל "סדר תנאים ואמוראים"{{דרוש מקור}}, [[רב שרירא גאון]]{{דרוש מקור}} ועוד מגדולי ישראל{{דרוש מקור}}, ולהבדיל מחוקרי התלמוד החילוניים{{הערה|גרץ{{דרוש מקור}},וייס{{דרוש מקור}} ועוד.}}, תקופת הסבוראים הסתיימה בשנת 540 למניינם, עם מותם | ישנה מחלוקת על ארכה של תקופה זו. בעל "סדר תנאים ואמוראים"{{דרוש מקור}}, [[רב שרירא גאון]]{{דרוש מקור}} ועוד מגדולי ישראל{{דרוש מקור}}, ולהבדיל מחוקרי התלמוד החילוניים{{הערה|גרץ{{דרוש מקור}},וייס{{דרוש מקור}} ועוד.}}, תקופת הסבוראים הסתיימה בשנת 540 למניינם, עם מותם של [[רב עינא]] ראש [[ישיבת סורא]] ו[[רב סימונא]] ראש [[ישיבת פומבדיתא]]. לעומתם, סובר ה[[ראב"ד הראשון]] ב"ספר הקבלה"{{דרוש מקור}} כי תקופה זו נמשכה עד למחצית המאה השביעית לספירה הנוצרית, עם פטירת [[רב ששנא]], ראש ישיבת סורא. | ||
==== כמה מהסבוראים ==== | ==== כמה מהסבוראים ==== | ||
גרסה מ־11:46, 16 ביוני 2013
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הסבוראים או רבנן סבוראי היו חכמים שפעלו בבבל תקופה קצרה לאחר חתימת התלמוד הבבלי. ומהווים תקופת מעבר בהשתלשלות התורה מהאמוראים לגאונים. הסבוראים הוסיפו ביאור והשלמה לדברי האמוראים ועזרו בסיום עריכת וסידור התלמוד.
תקופת הסבוראים
ישנה מחלוקת על ארכה של תקופה זו. בעל "סדר תנאים ואמוראים"(דרוש מקור), רב שרירא גאון(דרוש מקור) ועוד מגדולי ישראל(דרוש מקור), ולהבדיל מחוקרי התלמוד החילוניים[1], תקופת הסבוראים הסתיימה בשנת 540 למניינם, עם מותם של רב עינא ראש ישיבת סורא ורב סימונא ראש ישיבת פומבדיתא. לעומתם, סובר הראב"ד הראשון ב"ספר הקבלה"(דרוש מקור) כי תקופה זו נמשכה עד למחצית המאה השביעית לספירה הנוצרית, עם פטירת רב ששנא, ראש ישיבת סורא.
כמה מהסבוראים
בידינו לא נותרו הרבה משמותיהם כיוון שמאמריהם שנכנסו לתלמוד נכנסו ללא ציון שמם(דרוש מקור). להלן רשימה חלקית של סבוראים הידועים לנו[2]:
- רב יוֹסֵי
- רַב סַמָּא בַּר יְהוּדָה
- רַב אַחָאי בַּר רַב הוּנָא
- רַב הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא
- רַב אַחָאי בְּרֵיהּ דְרַבָּה בַּר אַבוּהָּ
- רַב תַּחְנָא וּמַר זוּטְרָא בְּנֵי חִינְנָא
- רַב יוֹסֵף
- רַב סִימוּנָא
- רַב עִינָא
- רב נַחְמָן קַטּוּפָא.
פועלם התורני
כותב רב שרירא גאון (רש"ג) באגרתו (מתורגם): "...אף שהוראה לא הייתה (שכן "רב אשי ורבינא סוף הוראה"[3]) היו פירושים וסברות קרובים להוראה, ונקראו רבותינו אלו 'רבנן סבוראי'. וכל מה שהיה תלוי ועמד, פירשוהו".
ובאמת, רוב תורתם של הסבוראים היה בביאור והסבר דברי האמוראים, ופחות בחידוש משל עצמם. רש"ג מציין כי אפילו חלק מהכרעותיהם נכנסו לתלמוד עצמו[4].
דברי סבוראים שנכנסו לתלמוד
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
הראשונים מציינים לכמה סוגיות ומימרות בתלמוד שהוכנסו לשם לאחר עריכת התלמוד, ועיקרם מדברי הסבוראים. להלן רשימה חלקית של מקומות:
- בבלי קידושין ב א- ג ב, וכן עוד קטעים שצוינו על ידי ראשונים שונים.
| הקודם: אמוראים |
השתלשלות התורה שבעל פה | הבא: גאונים |
לקריאה נוספת
- הרב ד"ר אליהו רחמים זייני, רבנן סבוראי וכללי ההלכה
- הרב יהודה (אודי) פרומן, התלמוד כהווייתו - פרק ארבעה עשר: רבנן סבוראי, מתוך: אתר 'דעת'
- הרב זאב סולטנוביץ, בבל - המרכז היהודי הראשון בגלות, מתוך: בינה לעִתים כרך ב שיעור ו, אתר ישיבת בית אל
- ערך סבוראי, באניצקלופדיה 'אוצר ישראל', מאתר היברו בוקס
קישורים חיצוניים
- הרב יוסף שמשי, ביאור הביטוי: "והלכתא", והאם מקורו ב"סבוראים", מתוך: פורטל הדף היומי
- ר' דוד סופר, רבנן סבוראי - הסבוראים, מתוך: אתר Tog
- סבוראים - אנציקלופדיה 'דעת'
- אלכס טל, צוהר למלאכת רבנן סבוראי, פורסם ב'מקור ראשון, מתוך: פורטל הדף היומי
הערות שוליים
- ↑ גרץ(דרוש מקור),וייס(דרוש מקור) ועוד.
- ↑ מתוך אתר ברסלב - שמות הצדיקים.
- ↑ ב"מ פו. מתוך ספרא דאדם הראשון.
- ↑ ראה להלן.