הרב יוסף צינוירט: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
כיהן כראש [[ישיבת קרלין]], ולאחר מכן כר"מ ב[[ישיבת איתרי]]. | כיהן כראש [[ישיבת קרלין]], ולאחר מכן כר"מ ב[[ישיבת איתרי]]. | ||
בעת הפיצול הגדול בחסידות קרלין בשנת תשט"ז, פרש מ"זקני קרלין" (שנקראה מאוחר יותר "[[חסידות פינסק קרלין|פינסק קרלין]]) שהכתירו את [[רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב]] לכהן כאדמו"ר, והלך עם "צעירי קרלין" (שנקראו מאוחר יותר "[[חסידות קרלין סטולין|קרלין-סטולין]]") שהכתירו את [[רבי ברוך מאיר יעקב הלוי שוחט]]. בשנת תשמ"ה, כאשר הנהלת מוסדות [[חסידות קרלין סטולין]] החלה לקבל כספים מתקציבי המדינה, התלכד יחד עם כמה מחשובי החסידים, בהם [[הרב חיים אורי פריינד]]- ר"י רמ"א ו[[הרב אברהם אטיק]] ר"י באר שלמה, וייסדו את "[[קהל חסידי ירושלים]], שהיווה מעין חסידות עצמאית. הוא היה "משפיע" ומנהיג הקהילה בפועל, עד למינוי [[רבי אברהם שמחה חנון]] ל[[אדמו"ר]] בשנת תשס"א, אז פרש מהחסידות. כמו כן, | בעת הפיצול הגדול בחסידות קרלין בשנת תשט"ז, פרש מ"זקני קרלין" (שנקראה מאוחר יותר "[[חסידות פינסק קרלין|פינסק קרלין]]) שהכתירו את [[רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב]] לכהן כאדמו"ר, והלך עם "צעירי קרלין" (שנקראו מאוחר יותר "[[חסידות קרלין סטולין|קרלין-סטולין]]") שהכתירו את [[רבי ברוך מאיר יעקב הלוי שוחט]]. בשנת תשמ"ה, כאשר הנהלת מוסדות [[חסידות קרלין סטולין]] החלה לקבל כספים מתקציבי המדינה, התלכד יחד עם כמה מחשובי החסידים, בהם [[הרב חיים אורי פריינד]]- ר"י רמ"א ו[[הרב אברהם אטיק]] ר"י באר שלמה, וייסדו את "[[קהל חסידי ירושלים]]", שהיווה מעין חסידות עצמאית. הוא היה "משפיע" ומנהיג הקהילה בפועל, עד למינוי [[רבי אברהם שמחה חנון]] ל[[אדמו"ר]] בשנת תשס"א, אז פרש מהחסידות. כמו כן, העביר שיעורים עמוקים בישיבת "לפלגות ראובן". כמו כן, היה מעביר שיעור בחסידות בביהמ"ד של [[חסידות דעעש]] בירושלים וכן נהג להעביר שיעורים בישיבות שונות. | ||
נפטר בד' ב[[חשוון]] תשע"ג ונקבר ב[[הר הזיתים]]. | נפטר בד' ב[[חשוון]] תשע"ג ונקבר ב[[הר הזיתים]]. | ||
גרסה מ־11:36, 2 באפריל 2017
|
|
הרב יוסף ציינווירט היה ראש ישיבה ומשפיע חרדי בירושלים, ממנהיגי קהל חסידי ירושלים.
תולדתו חייו
נולד בירושלים בחודש אב תרפ"ט לאביו ר' יהושע ציינווירט. מצעירותו היה מקורב לחסידי קרלין, ונהג בהנהגותיהם.
כיהן כראש ישיבת קרלין, ולאחר מכן כר"מ בישיבת איתרי.
בעת הפיצול הגדול בחסידות קרלין בשנת תשט"ז, פרש מ"זקני קרלין" (שנקראה מאוחר יותר "פינסק קרלין) שהכתירו את רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב לכהן כאדמו"ר, והלך עם "צעירי קרלין" (שנקראו מאוחר יותר "קרלין-סטולין") שהכתירו את רבי ברוך מאיר יעקב הלוי שוחט. בשנת תשמ"ה, כאשר הנהלת מוסדות חסידות קרלין סטולין החלה לקבל כספים מתקציבי המדינה, התלכד יחד עם כמה מחשובי החסידים, בהם הרב חיים אורי פריינד- ר"י רמ"א והרב אברהם אטיק ר"י באר שלמה, וייסדו את "קהל חסידי ירושלים", שהיווה מעין חסידות עצמאית. הוא היה "משפיע" ומנהיג הקהילה בפועל, עד למינוי רבי אברהם שמחה חנון לאדמו"ר בשנת תשס"א, אז פרש מהחסידות. כמו כן, העביר שיעורים עמוקים בישיבת "לפלגות ראובן". כמו כן, היה מעביר שיעור בחסידות בביהמ"ד של חסידות דעעש בירושלים וכן נהג להעביר שיעורים בישיבות שונות.