הרב מאיר מאזוז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(קישור וסידור)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}


[[תמונה:Rav mazuz.png|ימין|ממוזער|200px|הרב מאיר מאזוז]]
[[תמונה:Rav mazuz.png|שמאל|ממוזער|200px|הרב מאיר מאזוז]]


'''הרב מאיר נסים מאזוז''' (יש המכני אותו על שם חתימתו '''נאמ"ן ס"ט'''- נאום אני מאיר ניסים ס"ט) הוא ראש [[ישיבת כסא רחמים]] וממנהיגי הציבור החרדי-ספרדי בדורנו.
'''הרב מאיר נסים מאזוז''' (יש המכנים אותו על שם חתימתו '''נאמ"ן ס"ט'''- נאום אני מאיר ניסים ס"ט) הוא ראש [[ישיבת כסא רחמים]] וממנהיגי הציבור החרדי-ספרדי בדורנו.


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==

גרסה מ־11:47, 24 במאי 2013

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
הרב מאיר מאזוז

הרב מאיר נסים מאזוז (יש המכנים אותו על שם חתימתו נאמ"ן ס"ט- נאום אני מאיר ניסים ס"ט) הוא ראש ישיבת כסא רחמים וממנהיגי הציבור החרדי-ספרדי בדורנו.

תולדות חייו

נולד באי ג'רבה שבתוניסיה לאביו הרב מצליח מאזוז (מחבר "שו"ת איש מצליח"), מגדולי רבני תוניסיה וג'רבא ומייסד ישיבת כסא רחמים באי, על שם הרב רחמים חי חויתה הכהן, הרב הראשי לתוניסיה. כבר בנערותו, בהיותו בן שבע עשרה החל להעביר שיעורי גמרא בישיבה שהוקמה על ידי חסידי חב"ד בתוניסיה.

עלה לארץ ישראל בשנת תשל"א, לאחר שאביו הרב מצליח נרצח על ידי ערבי. בארץ הקים את ישיבת כסא רחמים בבני ברק.

הרב מאזוז נודע בידיעותיו בתחום דקדוק השפה העברית. [1]

הרב מאזוז דואג להדגיש כי בני עדות המזרח אינם נחותים מאחיהם האכנזים, וכי יש להם להיות גאים במסורותיהם ובדרכי לימודם. בהקשר זה, פרסם הרב מאזוז מאמרים וחוברת אודות שיטת העיון הספרדית, לאחר שראה כי דרך העיון האשכנזית משתלטת גם על הישיבות הספרדיות, וכן פעל להוצאת סידורים ולבירור צורת הגיית האותיות והמילים.

חיבוריו

הרב מאזוז עסק רבות בהוצאת כתבי חכמי ספרד לאור, ובשל כך פחות עסק בהוצאת כתביו הוא (ובדרך מליצה הזכיר על זה את הפסוק בשיר השירים: "כרמי שלי לא נטרתי"[2]). בין ספריו שנדפסו:

וכן מאמרים רבים שמפוזרים בבמות שונות, בעיקר בירחון "אור תורה".

מפסקיו

  1. על ופל יש לברך "שהכל נהיה בדברו"[3].

השקפתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מחקרו בענין הברת האותיות נדפס לראשונה בשו"ת יצחק ירנן (של גיסו הרב יצחק ברדא), ובקיצור יותר בקונטרס "אוקמי גירסא" שנדפס בסוף סידור איש מצליח.
  2. בהסכמתו לשו"ת מקור נאמן.
  3. כך הובא בשמו בספר "ברכת ה'"(דרוש מקור) של הרב משה לוי.