רב סעדיה גאון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
* פירוש ל"[[ספר יצירה]]". | * פירוש ל"[[ספר יצירה]]". | ||
* פיוטים ו"בקשות". | * פיוטים ו"בקשות". | ||
==לקראיה נוספת== | |||
* [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], '''רס"ג ועבודתו הספרותית''' בתוך: '''דיוקנאות של מעלה: תולדות ומחקרים''', [[מוסד הרב קוק]] [[ירושלים]] תש"ו, עמ' ה-עג. | |||
{{סדרה|הקודם=[[רב יום טוב כהנא בן יעקב גאון]]|הבא=[[רב יוסף בן יעקב בר סטיא]]|רשימה=גאוני [[ישיבת סורא]]}} | {{סדרה|הקודם=[[רב יום טוב כהנא בן יעקב גאון]]|הבא=[[רב יוסף בן יעקב בר סטיא]]|רשימה=גאוני [[ישיבת סורא]]}} | ||
{{מיון רגיל:סעדיה גאון}} | {{מיון רגיל:סעדיה גאון}} |
גרסה מ־15:58, 15 בינואר 2014
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (רס"ג) היה מגדולי הגאונים, גאון ישיבת סורא, רב ופילוסוף חשוב.
תולדות חייו
נולד במצרים בשנת ד'תרנ"ב, ועבר לבבל. למרות שלא נמנה על חוג משפחות הגאונים מינוהו לגאון, כראש ישיבת סורא. הוא ריכז חיבורים בתחומי הלכה שונים, ובכך קנה מקום של כבוד כאבי הספרות הרבנית. רב סעדיה גאון נחשב גם למדקדק העברי הראשון שנתן כללים, והציע הדרכה מעשית לכתיבה נכונה. רס"ג חיבר גם פיוטים שונים.
נפטר בבבל בשנת ד'תש"ב.
ספריו
- פירוש על התורה.
- "האמונות והדעות" -החיבור ספר הפילוסופי היהודי הראשון.
- פירוש ל"ספר יצירה".
- פיוטים ו"בקשות".
לקראיה נוספת
- הרב יהודה לייב הכהן מימון, רס"ג ועבודתו הספרותית בתוך: דיוקנאות של מעלה: תולדות ומחקרים, מוסד הרב קוק ירושלים תש"ו, עמ' ה-עג.
הקודם: רב יום טוב כהנא בן יעקב גאון |
גאוני ישיבת סורא | הבא: רב יוסף בן יעקב בר סטיא |