רב סעדיה גאון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
* פירוש ל"[[ספר יצירה]]".  
* פירוש ל"[[ספר יצירה]]".  
* פיוטים ו"בקשות".
* פיוטים ו"בקשות".
 
==לקראיה נוספת==
* [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], '''רס"ג ועבודתו הספרותית''' בתוך: '''דיוקנאות של מעלה: תולדות ומחקרים''', [[מוסד הרב קוק]] [[ירושלים]] תש"ו, עמ' ה-עג.
{{סדרה|הקודם=[[רב יום טוב כהנא בן יעקב גאון]]|הבא=[[רב יוסף בן יעקב בר סטיא]]|רשימה=גאוני [[ישיבת סורא]]}}
{{סדרה|הקודם=[[רב יום טוב כהנא בן יעקב גאון]]|הבא=[[רב יוסף בן יעקב בר סטיא]]|רשימה=גאוני [[ישיבת סורא]]}}
{{מיון רגיל:סעדיה גאון}}
{{מיון רגיל:סעדיה גאון}}

גרסה מ־15:58, 15 בינואר 2014

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (רס"ג) היה מגדולי הגאונים, גאון ישיבת סורא, רב ופילוסוף חשוב.

תולדות חייו

נולד במצרים בשנת ד'תרנ"ב, ועבר לבבל. למרות שלא נמנה על חוג משפחות הגאונים מינוהו לגאון, כראש ישיבת סורא. הוא ריכז חיבורים בתחומי הלכה שונים, ובכך קנה מקום של כבוד כאבי הספרות הרבנית. רב סעדיה גאון נחשב גם למדקדק העברי הראשון שנתן כללים, והציע הדרכה מעשית לכתיבה נכונה. רס"ג חיבר גם פיוטים שונים.

נפטר בבבל בשנת ד'תש"ב.

ספריו

לקראיה נוספת

הקודם:
רב יום טוב כהנא בן יעקב גאון
גאוני ישיבת סורא הבא:
רב יוסף בן יעקב בר סטיא