שפת סימנים: הבדלים בין גרסאות בדף

תזאורוס לוגי

ראה תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ה עמוד ב

"רבי יהושע בן חנניה הוה קאי בי קיסר, אחוי ליה ההוא מינא: עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה. אחוי ליה: ידו נטויה עלינו. אמר ליה קיסר לרבי יהושע: מאי אחוי לך? - עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה, ואנא מחוינא ליה: ידו נטויה עלינו. אמרו ליה לההוא מינא: מאי אחויית ליה? - עמא דאהדרינהו מריה מיניה. - ומאי אחוי לך? - לא ידענא. אמרו: גברא דלא ידע מאי מחוו ליה, במחוג יחוי קמי מלכא? אפקוהו וקטלוהו".

תרגום: ריב"ח הוה עומד בבית הקיסר. סימן לו אותו מין (נוצרי) "עם שהחזיר אדונו את פניו ממנו". סימן לו: "ידו נטויה עלינו". אמר הקיסר לר"י: "מה סימן לך?" - "עם שהחזיר אדונו פניו ממנו, ואני סימנתי לו: ידו נטויה עלינו". אמרו לו לאותו המין: "מה סימנת לו?" - "עם שהחזיר אדונו פניו ממנו". - "ומה סימן לך?" - "לא יודע". אמרו: "אדם שאינו יודע מה מסמנים לו, יסמן לפני המלך?" הוציאוהו והרגוהו.

יוצא שהיתה מעין שפת סימנים מקובלת שנחשבה כחכמה, שמי שמשתמש בה ואינו בקי בה נחשב יהיר.