רבי יום טוב בן אברהם אשבילי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רבי יום טוב בן אברהם אשבילי''' (היינו מהעיר סיביליה), הוא '''הריטב"א''', נולד בערך בשנת ה"א י' (1250) בסרגוסה שבספרד ונפטר שם בשנת ה"א פ' (1320) בקירוב. | '''רבי יום טוב בן אברהם אשבילי''' (היינו מהעיר סיביליה), הוא '''הריטב"א''', נולד בערך בשנת ה"א י' (1250) בסרגוסה שבספרד ונפטר שם בשנת ה"א פ' (1320) בקירוב. | ||
הוא למד את תורתו בברצלונה | הוא למד את תורתו בברצלונה מה[[רא"ה]] ומה[[רשב"א]], גדולי תלמידיו של ה[[רמב"ן]]. | ||
ר' יו"ט שימש כרב בסרגוסה ובסיביליה, ואליו ואל בית דינו פנו רבים בשאלות הלכה. קובץ מתשובותיו יצא לאור בידי הרב יוסף קאפח מכת"י שהיה ברשותו, בירושלים תשי"ט. | ר' יו"ט שימש כרב בסרגוסה ובסיביליה, ואליו ואל בית דינו פנו רבים בשאלות הלכה. קובץ מתשובותיו יצא לאור בידי הרב יוסף קאפח מכת"י שהיה ברשותו, בירושלים תשי"ט. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ספרדים]] | [[קטגוריה:רבנים ספרדים]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי הרמב"ן]] | |||
גרסה מ־11:29, 18 ביולי 2013
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: לא ערוך, לא מסודר וחסר תוכן רב. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (היינו מהעיר סיביליה), הוא הריטב"א, נולד בערך בשנת ה"א י' (1250) בסרגוסה שבספרד ונפטר שם בשנת ה"א פ' (1320) בקירוב.
הוא למד את תורתו בברצלונה מהרא"ה ומהרשב"א, גדולי תלמידיו של הרמב"ן.
ר' יו"ט שימש כרב בסרגוסה ובסיביליה, ואליו ואל בית דינו פנו רבים בשאלות הלכה. קובץ מתשובותיו יצא לאור בידי הרב יוסף קאפח מכת"י שהיה ברשותו, בירושלים תשי"ט.
חידושיו לש"ס ידועים ונלמדים בעיון רב עד היום.
הריטב"א כתב גם את ספר הזכרון, להגן על שיטותיו של הרמב"ם בספרו מורה נבוכים מפני טענות הרמב"ן עליהן בפירושו לתורה.
| תקופת חייו של רבי יום טוב בן אברהם אשבילי על ציר הזמן |
|---|
 |
חידושיו על הש"ס
בידינו מצויים חידושי הריטב"א על המסכתות הבאות (מסודר על פי האלף בית): בבא בתרא, בבא מציעא, ברכות ביצה, גיטין, חולין, יבמות, יומא, כתובות, מגילה, מועד קטן, מכות, נדרים, נידה, סוכה, עבודה זרה, עירובין, פסחים, קידושין, ר"ה, שבועות, שבת, תענית.
סגנונו
חידושי הריטב"א כתובים בצורה של הערות ושאלות על הגמרא ותירוצים עליהם. הריטב"א דומה מאוד בסגנון כתיבתו ובדעותיו למוריו הרא"ה והרשב"א וכן רבם הרמב"ן. נוהגים לקרוא לקבוצת הראשונים הזאת (ועוד כמה יחד איתם) "הראשונים הספרדים" או "בית מדרשו של הרמב"ן".
פירושים שיוחסו לו
חלק מחידושי הריטב"א על מסכת גיטין במהדורה הישנה אינם של הריטב"א אלא של רבנו קרשקש. במהדורה של מוסד הרב קוק הופרדו פירושי הריטב"א מחידושי רבי חסדאי ובכל אחד משני הכרכים של מסכת גיטין במהדורה זו יש חלוקה של הספר לשני חלקים -עבור שני הפירושים הנ"ל.
חידושי הריטב"א למסכת בבא מציעא הם לפחות בחלקם אינם שלו ונמצאו חידושים שכן שלו. במהדורת מוסד הרב קוק יש רק את חידושי הריטב"א החדשים ומחידושי הריטב"א המיוחסים יש רק עד דף יב. במהדורות אחרות אפשר למצוא את כל חידושי הריטב"א המיוחסים ובחלקם אין את חידושי הריטב"א האמיתיים.
כמו כן, על מסכת קידושין קיימת "מהדורה בתרא" שנכתבה על ידו, ויצאה לאור לראשונה על ידי מוסד הרב קוק.
היחס אליו בפסיקת הלכה
הריטב"א הוא אחד הראשונים החשובים אם כי לא מהחשובים ביותר לענין פסיקת הלכה. לפניו באים הרמב"ם הרי"ף והרא"ש שמרן הבית יוסף הגדיר כשלושת עמודי ההוראה, הרמב"ן הרשב"א. לעומת זאת הוא נחשב יותר מראשונים כמו הכלבו, הארחות חיים, הריב"ש ועוד.