רבי חיים סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|תמונה=[[תמונה:Reb chaym.jpg|שמאל|ממוזער|250px]] | |תמונה=[[תמונה:Reb chaym.jpg|שמאל|ממוזער|250px]] | ||
|כיתוב= | |כיתוב= | ||
|תאריך לידה= | |תאריך לידה=תרי"ג | ||
|תאריך פטירה= | |תאריך פטירה=כ"א ב[[אב]] תרע"ח | ||
|מקום פעילות= | |מקום פעילות=וולוז'ין; בריסק דליטא | ||
|השתייכות= | |השתייכות= | ||
|נושאים בהם עסק=[[ | |נושאים בהם עסק=תלמוד ([[שיטת בריסק]]) | ||
|תפקידים נוספים=ראש [[ישיבת בריסק]] | |תפקידים נוספים=ראש [[ישיבת בריסק]] | ||
|רבותיו=[[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)|הבית הלוי]] | |רבותיו=[[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)|הבית הלוי]] | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו=ראה לקמן | ||
|חיבוריו=[[חידושי רבנו חיים הלוי]] | |חיבוריו=[[חידושי רבנו חיים הלוי]] | ||
}} | }} | ||
'''רבי חיים הלוי סולובייצ'יק''' (המכונה "ר' חיים מבריסק") מהגדולות שבדמויות הרבניות במאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני. | |||
'''רבי חיים הלוי סולובייצ'יק''' (המכונה " | |||
== ביוגרפיה== | == ביוגרפיה== | ||
נולד בוואלוז'ין שנת תרי"ח לאביו [[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק]], מראשי [[ישיבת וואלוז'ין]], רבה של בריסק ומחבר [[שו"ת]] "[[בית הלוי]]", ואצלו למד את רוב תלמודו. נשא את ליפשא, בתו של [[הרב רפאל שפירא]], ראש ישיבת וולוז'ין ורב העיר (חתנו של ראש הישיבה [[הנצי"ב]]). בעקבות מחלוקת שפרצה בין אביו לבין הנצי"ב, נאלץ אביו לעזוב את הישיבה, ור' חיים הלך עמו לסלוצק. בשנת תרמ"א שב לוולוז'ין, והתמנה במקום חמיו לעמוד בראשות הישיבה, כמשנה לנצי"ב. בתקופה זו הגיד שיעורים בישיבה. עם סגירת הישיבה, עבר לכהן כרבה של בריסק, ועמד בראשות הישיבה שם. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח למינסק, ובאותה תקופה התגורר יחד עמו חותנו הרב שפירא. | |||
נפטר בכ"א ב[[אב]] תרע"ח ונקבר בבית הקברות בוורשה, על יד סב אשתו הנצי"ב. | |||
היה ידוע בהחמרות מרובות, ביניהן גישה מחמירה לעניין [[פיקוח נפש]]. בעקבות גישה זו, הקל מאוד בשמירת [[צום|צומות]] לאלו שהיו חולים. כאשר טענו כנגדו על כך שהוא מקל בדיני הצומות, אמר שהוא מחמיר בדיני פיקוח נפש. מסופר גם שבאחד מלילות [[יום הכיפורים]] כשנדרש כסף ל[[פדיון שבויים]] משלטון הצאר, הורה שלא יתחיל בתפילה עד שהכסף ייאסף מהציבור, והציבור נדרש להביא אותו במזומן בליל יום כיפורים עצמו. | היה ידוע בהחמרות מרובות, ביניהן גישה מחמירה לעניין [[פיקוח נפש]]. בעקבות גישה זו, הקל מאוד בשמירת [[צום|צומות]] לאלו שהיו חולים. כאשר טענו כנגדו על כך שהוא מקל בדיני הצומות, אמר שהוא מחמיר בדיני פיקוח נפש. מסופר גם שבאחד מלילות [[יום הכיפורים]] כשנדרש כסף ל[[פדיון שבויים]] משלטון הצאר, הורה שלא יתחיל בתפילה עד שהכסף ייאסף מהציבור, והציבור נדרש להביא אותו במזומן בליל יום כיפורים עצמו. | ||
| שורה 35: | שורה 26: | ||
היתה לו השפעה ציבורית רבה, והתנגדותו ל[[הציונות|ציונות]] הייתה חריפה. על אף קנאותו היה ידוע כרחב לב גם כלפי הרחוקים מדרכו, אם כי לא לאידאולוגיה שהם ייצגו. | היתה לו השפעה ציבורית רבה, והתנגדותו ל[[הציונות|ציונות]] הייתה חריפה. על אף קנאותו היה ידוע כרחב לב גם כלפי הרחוקים מדרכו, אם כי לא לאידאולוגיה שהם ייצגו. | ||
==צאצאיו== | |||
* [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], כיהן תחתיו כרב וראש ישיבה בבריסק. לימים עלה ל[[ירושלים]] וייסד שם את [[ישיבת בריסק]], ונעשה ממנהיגי היהדות החרדית בארץ ישראל. בנו [[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים)|ר' יוסף]] כיהן תחתיו כראש ישיבה. | |||
* בנו [[הרב משה סולובייצ'יק]] היגר לארצות הברית והיה לאחד מראשי [[ישיבת רבנו יצחק אלחנן]] וממנהיגי תנועת "המזרחי" בארה"ב. בניו המפורסמים הם [[הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק|ר' יוסף דב]] ו[[הרב אהרן סולובייצ'יק|ר' אהרן]], כיהנו תחתיו כראשי ישיבת רבנו יצחק אלחנן. נכדתו טובה היא אשת [[הרב אהרן ליכטנשטיין]], ראש [[ישיבת הר עציון]], ובנם הוא [[הרב משה ליכטנשטיין]], אף הוא ראש ישיבת הר עציון. | |||
==מורשתו בלימוד גמרא== | ==מורשתו בלימוד גמרא== | ||
| שורה 55: | שורה 45: | ||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
* בנו [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]]- ממשיכו ברבות בבריסק ובראשות הישיבה, ולימים מייסד וראש [[ישיבת בריסק]] בירושלים וממנהיגי היהדות החרדית בארץ ישראל (נודע בכינויו "הרב מבריסק"). | |||
* בנו [[הרב משה הלוי סולובייצ'יק]]- ראש [[ישיבת רבנו יצחק אלחנן]] ומנהיג תנועת המזרחי בארה"ב. | |||
* [[רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ]] - ראש [[ישיבת שער השמים]] בגרודנא ומחבר ספר "שערי יושר". לימים, ר' שמעון פיתח שיטת לימוד ייחודית שונה מזו של ר' חיים. | |||
* [[הרב ברוך בער ליבוביץ]] - ראש [[ישיבת כנסת בית יצחק]] בקמניץ ומחבר ספר "ברכת שמואל". | |||
* [[הרב אלחנן וסרמן]]- ראש ישיבת "אהל תורה" בברנוביץ' | |||
* [[הרב איסר זלמן מלצר]] - מחבר ספרי אבן האזל על [[משנה תורה|הרמב"ם]], בצעירותו הרב של סלוצק וראש הישיבה שם, ובערוב ימיו ראש [[ישיבת עץ חיים]] ב[[ירושלים]]. שיטת לימודו הייתה שונה קצת משיטת רבו. | * [[הרב איסר זלמן מלצר]] - מחבר ספרי אבן האזל על [[משנה תורה|הרמב"ם]], בצעירותו הרב של סלוצק וראש הישיבה שם, ובערוב ימיו ראש [[ישיבת עץ חיים]] ב[[ירושלים]]. שיטת לימודו הייתה שונה קצת משיטת רבו. | ||
* [[הרב | * נכדו, [[הרב יוסף דב סולובייצ'יק]]- ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן וממנהיגי המזרחי בארה"ב. | ||
* | |||
==חיבוריו== | |||
* [[ | * [[חידושי רבנו חיים הלוי]] על [[משנה תורה|הרמב"ם]]- החיבור היחיד שנכתב על ידו. הספר נחשב לספר היסוד בשיטת הלימוד הבריסקאית, וזכה לפופולריות רבה בעולם הישיבות הליטאיות. | ||
* [[חידושי הגר"ח (סטנסיל|חידושי הגר"ח והגרי"ז]] (מכונה בעגה הישיבתית "חידושי הגר"ח סטנסיל" משום שהודפס במכונת כתיבה)- חידושים ממנו ומבנו שנכתבו על ידי התלמידים. החידושים הודפסו במכונת כתיבה ולא בדפוס, על מנת להבדילם מהחידושים שנכתבו על ידי ר' חיים עצמו. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־13:15, 6 בנובמבר 2014
|
|
| רבי חיים הלוי סולובייצ'יק | |
|---|---|
| תאריך לידה | תרי"ג |
| תאריך פטירה | כ"א באב תרע"ח |
| מקום פעילות | וולוז'ין; בריסק דליטא |
| נושאים שבהם עסק | תלמוד (שיטת בריסק) |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת בריסק |
| רבותיו | הבית הלוי |
| תלמידיו | ראה לקמן |
| חיבוריו | חידושי רבנו חיים הלוי |
רבי חיים הלוי סולובייצ'יק (המכונה "ר' חיים מבריסק") מהגדולות שבדמויות הרבניות במאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.
ביוגרפיה
נולד בוואלוז'ין שנת תרי"ח לאביו רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק, מראשי ישיבת וואלוז'ין, רבה של בריסק ומחבר שו"ת "בית הלוי", ואצלו למד את רוב תלמודו. נשא את ליפשא, בתו של הרב רפאל שפירא, ראש ישיבת וולוז'ין ורב העיר (חתנו של ראש הישיבה הנצי"ב). בעקבות מחלוקת שפרצה בין אביו לבין הנצי"ב, נאלץ אביו לעזוב את הישיבה, ור' חיים הלך עמו לסלוצק. בשנת תרמ"א שב לוולוז'ין, והתמנה במקום חמיו לעמוד בראשות הישיבה, כמשנה לנצי"ב. בתקופה זו הגיד שיעורים בישיבה. עם סגירת הישיבה, עבר לכהן כרבה של בריסק, ועמד בראשות הישיבה שם. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח למינסק, ובאותה תקופה התגורר יחד עמו חותנו הרב שפירא.
נפטר בכ"א באב תרע"ח ונקבר בבית הקברות בוורשה, על יד סב אשתו הנצי"ב.
היה ידוע בהחמרות מרובות, ביניהן גישה מחמירה לעניין פיקוח נפש. בעקבות גישה זו, הקל מאוד בשמירת צומות לאלו שהיו חולים. כאשר טענו כנגדו על כך שהוא מקל בדיני הצומות, אמר שהוא מחמיר בדיני פיקוח נפש. מסופר גם שבאחד מלילות יום הכיפורים כשנדרש כסף לפדיון שבויים משלטון הצאר, הורה שלא יתחיל בתפילה עד שהכסף ייאסף מהציבור, והציבור נדרש להביא אותו במזומן בליל יום כיפורים עצמו.
יחסו לחסידות היה מעורב. למרות היותו ליטאי ומתלמידי תלמידיו של הגאון מווילנה, הכיר בחיוניותה, אף שהוא בעצמו לא התנהג לפיה. האדמו"ר הרש"ב מלובביץ', רבי שלום דוב בער שניאורסון, לחם עמו כתף לצד כתף נגד הגזירות השונות של רוסיה הצארית.
היתה לו השפעה ציבורית רבה, והתנגדותו לציונות הייתה חריפה. על אף קנאותו היה ידוע כרחב לב גם כלפי הרחוקים מדרכו, אם כי לא לאידאולוגיה שהם ייצגו.
צאצאיו
- הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, כיהן תחתיו כרב וראש ישיבה בבריסק. לימים עלה לירושלים וייסד שם את ישיבת בריסק, ונעשה ממנהיגי היהדות החרדית בארץ ישראל. בנו ר' יוסף כיהן תחתיו כראש ישיבה.
- בנו הרב משה סולובייצ'יק היגר לארצות הברית והיה לאחד מראשי ישיבת רבנו יצחק אלחנן וממנהיגי תנועת "המזרחי" בארה"ב. בניו המפורסמים הם ר' יוסף דב ור' אהרן, כיהנו תחתיו כראשי ישיבת רבנו יצחק אלחנן. נכדתו טובה היא אשת הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון, ובנם הוא הרב משה ליכטנשטיין, אף הוא ראש ישיבת הר עציון.
מורשתו בלימוד גמרא
השפעתו על שיטות הלימוד הנהוגות כיום בישיבות מכרעת. הוא ותלמידיו נהגו לנתח כל גורם בסוגיה התלמודית לחלקיו, בדרך כלל ל"שני דינים" שונים המעורבים בו. בדרך זו נתנו מימד חדש של עומק לתלמוד ולרמב"ם, ונפתחה הדרך להוסיף ולהעמיק בשאלות ובתירוצים.
אופיינית לו החלוקה בין "חפצא" לבין "גברא" - אם ההלכה נאמרה לגבי החפץ או לגבי האדם. למשל, החובה לבער חמץ ערב פסח - האם פירושה שלאדם לא יהיה חמץ או שמא שהחמץ יתבער. לכאורה נראית זו שאלה עקרה. למעשה ניתן להבין על ידה הבדל חשוב בדין. אם העיקר הוא שלאדם לא יהיה חמץ, מה משנה כיצד הוא יבער אותו. ממילא כל דרכי ביעור החמץ כשרות. אם הדגש הוא על כך שהחמץ יתבער, ייתכן שיש דווקא דרכים מסוימות שבהן עליו להתבער.
כיוצא באלו הוא תוהה על הבנת מושגים הלכתיים רבים, ומתווה דרך לשיטת החקירה הישיבתית ליטאית הרווחת היום.
אחת ההשלכות של שיטתו על הישיבות בימינו היא ההתמקדות המעמיקה בסוגיות והעדפתה על רכישת ידע ושליטה רחבים בתלמוד.
עליו
- "ר' חיים מבריסק היה מיוחד בכך שחידושיו ערוכים בבניה מסודרת. זה ספר עמוק וחסר בו הסבר, אך מצד שני אין בו דברים מיותרים, והוא מחנך. בשביל הסברא של ר' חיים מבריסק, צריך גם את האצבעות של ר' חיים..." (הרב אברהם שפירא[1]).
- "גאונותו הסתירה את צדקותו" (הרצי"ה קוק)
מתלמידיו
- בנו הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק- ממשיכו ברבות בבריסק ובראשות הישיבה, ולימים מייסד וראש ישיבת בריסק בירושלים וממנהיגי היהדות החרדית בארץ ישראל (נודע בכינויו "הרב מבריסק").
- בנו הרב משה הלוי סולובייצ'יק- ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן ומנהיג תנועת המזרחי בארה"ב.
- רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ - ראש ישיבת שער השמים בגרודנא ומחבר ספר "שערי יושר". לימים, ר' שמעון פיתח שיטת לימוד ייחודית שונה מזו של ר' חיים.
- הרב ברוך בער ליבוביץ - ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ ומחבר ספר "ברכת שמואל".
- הרב אלחנן וסרמן- ראש ישיבת "אהל תורה" בברנוביץ'
- הרב איסר זלמן מלצר - מחבר ספרי אבן האזל על הרמב"ם, בצעירותו הרב של סלוצק וראש הישיבה שם, ובערוב ימיו ראש ישיבת עץ חיים בירושלים. שיטת לימודו הייתה שונה קצת משיטת רבו.
- נכדו, הרב יוסף דב סולובייצ'יק- ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן וממנהיגי המזרחי בארה"ב.
חיבוריו
- חידושי רבנו חיים הלוי על הרמב"ם- החיבור היחיד שנכתב על ידו. הספר נחשב לספר היסוד בשיטת הלימוד הבריסקאית, וזכה לפופולריות רבה בעולם הישיבות הליטאיות.
- חידושי הגר"ח והגרי"ז (מכונה בעגה הישיבתית "חידושי הגר"ח סטנסיל" משום שהודפס במכונת כתיבה)- חידושים ממנו ומבנו שנכתבו על ידי התלמידים. החידושים הודפסו במכונת כתיבה ולא בדפוס, על מנת להבדילם מהחידושים שנכתבו על ידי ר' חיים עצמו.
קישורים חיצוניים
חלק מחידושיו על הרמב"ם, מאתר ויקיטקסט
הערות שוליים
- ↑ "אמרי שפר", עמ' שמ