מיקרופדיה תלמודית:אבוקה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.)
 
מ (Automatic page editing)
 
שורה 1: שורה 1:
{{אנציקלופדיה תלמודית}}
{{מיקרופדיה תלמודית}}
'''הגדרה'''<ref>. א, טור' לב-לג. </ref>
'''הגדרה'''<ref>. א, טור' לב-לג. </ref>
- אור הבא מחיבור של עצים או של נרות דולקים יחד, או אור חזק ממקור אחר.
- אור הבא מחיבור של עצים או של נרות דולקים יחד, או אור חזק ממקור אחר.

גרסה אחרונה מ־07:24, 24 ביוני 2013

ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - אור הבא מחיבור של עצים או של נרות דולקים יחד, או אור חזק ממקור אחר.

השם

אבוקה בלשון חכמים הוא חבוקה, בחילוף א' בח', על שם העצים שמתקשרים ומתחבקים יחד (רמב"ן בראשית לב כג; רבנו בחיי שם כה).

מהות האבוקה

שני נרות יחד (רמ"א אורח חיים תלג ב), או נר שיש לו שתי פתילות שאינן נוגעות זו בזו, אבל שלהבותיהן נוגעות זו בזו (רמ"א או"ח רצח ב; משנה ברורה שם ס"ק ח), אפילו אין הנרות דבוקים זה בזה (הגהות רבי עקיבא איגר או"ח שם, ויו"ד יא ב) נקראים אבוקה, כי אורם רב.

מנורת נפט או גז שיש בה פתילה רחבה, כיון שאורה רב, היא כאבוקה (דעת תורה סי' יא ס"ק ג); ויש אומרים, שכך הדין גם ביחס לנורת חשמל (שו"ת יביע אומר ח"א או"ח סי' יח).

מעלות וחסרונות

מעלות

מעלת האבוקה ביחס לנר שאורה רב יותר. לפיכך במקום שאנו צריכים לראייה בלבד, האבוקה כשרה יותר מאור הנר. דוגמאות:

חסרונות

חסרון האבוקה ביחס לנר הוא בכך שקשה להכניס את שלהבתה במקום צר, ויש להיזהר בשימוש בה מפני סכנת דליקה. לפיכך במקום שצריכים חיפוש ובדיקה לאור הנר, האבוקה אינה כשרה. דוגמאות:

  • יש אומרים שאורה הרב של האבוקה נותן לה דין של "מדורה" שאינה ראויה לנר חנוכה (מהר"ל בס' נר מצוה).

הערות שוליים

  1. . א, טור' לב-לג.
  2. בשאלה אם ניתן לבדוק לאור החשמל אף שאורה רב כאבוקה, אך אין בה את החסרונות של אבוקת אש – ראו חזון עובדיה ח"ב עמ' כג, ושו"ת יביע אומר ח"ד סי' מ; שערים המצויינים בהלכה ח"ג סי' קיא אות ד; יסודי ישורון ח"ו עמ' שלח.