הרש"ש (שרעבי): הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
[[תמונה:Rashash.jpg|שמאל|200px|ממוזער|דיוקן המיוחס לרבי שלום שרעבי]] | [[תמונה:Rashash.jpg|שמאל|200px|ממוזער|דיוקן המיוחס לרבי שלום שרעבי]] | ||
'''רבי שלום שרעבי (רש"ש)''' גדול המקובלים האחרונים. | '''רבי שלום שרעבי (רש"ש)''' גדול המקובלים האחרונים. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשרעב שבתימן, וחי בבירה צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]], והתקבל כשמש ל[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]], בראשות רבי גדליה חיון. בני הישיבה לא ידעו את גדולתו בתחילה, אולם בדרך מקרה ראה אחד מהם פתקים ובהם חידושים בקבלה שכתב ר' שלום, והם קבלוהו לישיבה והחשיבוהו ביותר. בשנת תקי"א נפטר הרב חיון, ור' שלום התמנה לכהן כראש ישיבה תחתיו. במהרה נחשב לאחד מחשובי רבני ירושלים, ושמו התפרסם במהרה בכל רחבי ארץ ישראל. נפטר בי' ב[[שבט]] תקמ"ב (ולפי גרסא אחרת תקל"ז), ונקבר בבית | נולד בשרעב שבתימן, וחי בבירה צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]], והתקבל כשמש ל[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]], בראשות [[רבי גדליה חיון]]. בני הישיבה לא ידעו את גדולתו בתחילה, אולם בדרך מקרה ראה אחד מהם פתקים ובהם חידושים בקבלה שכתב ר' שלום, והם קבלוהו לישיבה והחשיבוהו ביותר. בשנת תקי"א נפטר הרב חיון, ור' שלום התמנה לכהן כראש ישיבה תחתיו, על אף שלא היה הזקן שבחבורה. במהרה נחשב לאחד מחשובי רבני ירושלים, ושמו התפרסם במהרה בכל רחבי ארץ ישראל. נפטר בי' ב[[שבט]] תקמ"ב (ולפי גרסא אחרת תקל"ז), ונקבר בבית הקברות ב[[הר הזיתים]]. | ||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
שורה 14: | שורה 15: | ||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
בין תלמידיו | בין תלמידיו נמנים ה[[חיד"א]] ו[[רבי חיים די לה רוזה]] (בעל "תורת חכם"). | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* יעקב שלום גפנר, '''אור השמש''', הוצאת מפעל "חלקת מחוקק", ירושלים תש"ל. | * יעקב שלום גפנר, '''אור השמש''', הוצאת מפעל "חלקת מחוקק", ירושלים תש"ל. |
גרסה מ־08:58, 3 ביולי 2015
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבי שלום שרעבי (רש"ש) גדול המקובלים האחרונים.
תולדות חייו
נולד בשרעב שבתימן, וחי בבירה צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל, והתקבל כשמש לישיבת המקובלים בית אל בירושלים, בראשות רבי גדליה חיון. בני הישיבה לא ידעו את גדולתו בתחילה, אולם בדרך מקרה ראה אחד מהם פתקים ובהם חידושים בקבלה שכתב ר' שלום, והם קבלוהו לישיבה והחשיבוהו ביותר. בשנת תקי"א נפטר הרב חיון, ור' שלום התמנה לכהן כראש ישיבה תחתיו, על אף שלא היה הזקן שבחבורה. במהרה נחשב לאחד מחשובי רבני ירושלים, ושמו התפרסם במהרה בכל רחבי ארץ ישראל. נפטר בי' בשבט תקמ"ב (ולפי גרסא אחרת תקל"ז), ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
כתביו
- סידור הרש"ש- עם הכוונות המוכרות כ"כוונות הרש"ש". מסידור זה מתפללים עד היום ביבישבת המקובלים בית אל.
- אמת ושלום - על הספר עץ חיים לרבי חיים ויטאל.
- נהר שלום- כוונות התפילות.
- רחובות הנהר- הקדמות האר"י.
- כתבי יד רבים שנשמרו בישיבת המקובלים בית אל.
אחד מגדולי המקובלים התבטא: "לכל מי שלומד דברי הרב בעל עץ חיים מבלי שלמד בנהר שלום והקדמותיו, ימשש כעיוור באפלה... צוללים במים אדירים ולא מצאו ידם... עד אשר יעברו את הנהר".
מתלמידיו
בין תלמידיו נמנים החיד"א ורבי חיים די לה רוזה (בעל "תורת חכם").
לקריאה נוספת
- יעקב שלום גפנר, אור השמש, הוצאת מפעל "חלקת מחוקק", ירושלים תש"ל.
- אהרן סורסקי, אורות ממזרח ח"א, בני ברק תשל"ד, עמ' לא- נ.