רבי יצחק מנחם וינברג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נולד ב[[ירושלים]] בכ"ה ב[[תשרי]] תשי"ג לבית דתי לאומי. אמו גיטל מירל בריינדל לאה, היתה בתו של [[רבי יוחנן טברסקי מטולנא]], שנישאה לישראל צבי וינברג. למד ב[[ישיבת נתיב מאיר]] בירושלים אצל [[הרב אריה בינה]], שם גילה כשרונות מיוחדים בלימוד גמרא. בתקופה זו, החל לקרבו האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]], [[רבי ישראל אלתר]]. לאחר גמר הישיבה התיכונית, החל ללמוד ב[[ישיבת כוכב מיעקב|כוכב מיעקב - טשעבין]] אצל [[הרב ברוך שמעון שניאורסון]], ולאחר מכן בהוראת האדמו"ר מגור החל ללמוד בישיבת [[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]]. נשא את מרים-רבקה וייסבלום, בת למשפחה רבנית מכובדת. לאחר מספר שנות לימוד ב[[כולל]], החל לכהן כר"מ ב[[ישיבת שפת אמת]] של חסידות גור בירושלים. האדמו"ר מגור, [[רבי פנחס מנחם אלתר]], קרבו ביותר, עד שהפך הפך לאיש סודו ומקורבו. בכ"ה ב[[כסלו]] תשנ"ט, נפטר סבו האדמו"ר, ולפי בקשתו כיהן תחתיו ר' יצחק מנחם. הוא שיקם את מוסדות החסידות (שהיו מדולדלים מאד בתקופת סבו). כיום, נמצא בהקמה מרכז גדול של מוסדות חסידות טולנא בשכונת הבוכרים, בסמוך לביהמ"ד הנוכחי. | נולד ב[[ירושלים]] בכ"ה ב[[תשרי]] תשי"ג לבית דתי לאומי. אמו גיטל מירל בריינדל לאה, היתה בתו של [[רבי יוחנן טברסקי מטולנא]], שנישאה לישראל צבי וינברג. למד ב[[ישיבת נתיב מאיר]] בירושלים אצל [[הרב אריה בינה]], שם גילה כשרונות מיוחדים בלימוד גמרא. בתקופה זו, החל לקרבו האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]], [[רבי ישראל אלתר]]. לאחר גמר הישיבה התיכונית, החל ללמוד ב[[ישיבת כוכב מיעקב|כוכב מיעקב - טשעבין]] אצל [[הרב ברוך שמעון שניאורסון]], ולאחר מכן בהוראת האדמו"ר מגור החל ללמוד בישיבת [[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]]. נשא את מרים-רבקה וייסבלום, בת למשפחה רבנית מכובדת. לאחר מספר שנות לימוד ב[[כולל]], החל לכהן כר"מ ב[[ישיבת שפת אמת]] של חסידות גור בירושלים. האדמו"ר מגור, [[רבי פנחס מנחם אלתר]], קרבו ביותר, עד שהפך הפך לאיש סודו ומקורבו. בכ"ה ב[[כסלו]] תשנ"ט, נפטר סבו האדמו"ר, ולפי בקשתו כיהן תחתיו ר' יצחק מנחם. הוא שיקם את מוסדות החסידות (שהיו מדולדלים מאד בתקופת סבו). כיום, נמצא בהקמה מרכז גדול של מוסדות חסידות טולנא בשכונת הבוכרים, בסמוך לביהמ"ד הנוכחי. | ||
האמו"ר מטולנא ידוע כאיש חינוך בכיר, ומרבה לשאת הרצאות ונאומים בעניני חינוך ולהשתתף בכנסים שונים. | האמו"ר מטולנא ידוע כאיש חינוך בכיר, ומרבה לשאת הרצאות ונאומים בעניני חינוך ולהשתתף בכנסים שונים. הוא ידוע ביחסו האוהד לבני הציונות הדתית. הוא עומד בקשרים טובים עם רבנים דתיים-לאומיים, ומארגן כינוסי איחוד שונים<ref>אלי מאור, [http://www.datili.co.il/index.php?id=38917| "איחוד מגזרים בבית האדמו"ר מטולנא"], אתר 'דתילי'.</ref>. | ||
אחיינו [[רבי אמיתי טברסקי]], מכהן כאדמו"ר מטולנא-אשדוד. | |||
==מספריו== | ==מספריו== | ||
גרסה מ־22:21, 1 בדצמבר 2013
|
|
רבי יצחק מנחם וינברג הוא האדמו"ר הנוכחי מטולנא- ירושלים, ואיש חינוך חרדי נודע.
תולדות חייו
נולד בירושלים בכ"ה בתשרי תשי"ג לבית דתי לאומי. אמו גיטל מירל בריינדל לאה, היתה בתו של רבי יוחנן טברסקי מטולנא, שנישאה לישראל צבי וינברג. למד בישיבת נתיב מאיר בירושלים אצל הרב אריה בינה, שם גילה כשרונות מיוחדים בלימוד גמרא. בתקופה זו, החל לקרבו האדמו"ר מגור, רבי ישראל אלתר. לאחר גמר הישיבה התיכונית, החל ללמוד בכוכב מיעקב - טשעבין אצל הרב ברוך שמעון שניאורסון, ולאחר מכן בהוראת האדמו"ר מגור החל ללמוד בישיבת סוכטשוב. נשא את מרים-רבקה וייסבלום, בת למשפחה רבנית מכובדת. לאחר מספר שנות לימוד בכולל, החל לכהן כר"מ בישיבת שפת אמת של חסידות גור בירושלים. האדמו"ר מגור, רבי פנחס מנחם אלתר, קרבו ביותר, עד שהפך הפך לאיש סודו ומקורבו. בכ"ה בכסלו תשנ"ט, נפטר סבו האדמו"ר, ולפי בקשתו כיהן תחתיו ר' יצחק מנחם. הוא שיקם את מוסדות החסידות (שהיו מדולדלים מאד בתקופת סבו). כיום, נמצא בהקמה מרכז גדול של מוסדות חסידות טולנא בשכונת הבוכרים, בסמוך לביהמ"ד הנוכחי.
האמו"ר מטולנא ידוע כאיש חינוך בכיר, ומרבה לשאת הרצאות ונאומים בעניני חינוך ולהשתתף בכנסים שונים. הוא ידוע ביחסו האוהד לבני הציונות הדתית. הוא עומד בקשרים טובים עם רבנים דתיים-לאומיים, ומארגן כינוסי איחוד שונים[1].
אחיינו רבי אמיתי טברסקי, מכהן כאדמו"ר מטולנא-אשדוד.
מספריו
- מאמרי קודש- שיחות ותורות לפרשת השבוע ומועדים.
- המה ינחמוני שיחות על סדר פרשת השבוע ולמועדים וכן על מלאכות שבת הקשורות לפת, שנאמרו בבית אחותו באפרת. לאחר פטירתה, שיעורים אלה יצאו לעילוי נשמתה בשבע חוברות.
- י"ג זמן קהילה לכל
- טנא דקשייתא- קושיות ותירוצים.
הערות שוליים
- ↑ אלי מאור, "איחוד מגזרים בבית האדמו"ר מטולנא", אתר 'דתילי'.