הרב יוסף סוסו הכהן: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==דעתו בענין הצבעה בבחירות לכנסת== | ==דעתו בענין הצבעה בבחירות לכנסת== | ||
ידוע היה, כי הרב כהן, כחלק מבית הדין של העדה החרדית הספרדית, אסר השתתפות בבחירות לכנסת, וישנם כרוזים עליהם חתום יחד עם עמיתו [[הרב יעקב מוצפי]] הקוראים לא להשתתף בבחירות אלו | ידוע היה, כי הרב כהן, כחלק מבית הדין של העדה החרדית הספרדית, אסר השתתפות בבחירות לכנסת, וישנם כרוזים עליהם חתום יחד עם עמיתו [[הרב יעקב מוצפי]] הקוראים לא להשתתף בבחירות אלו. אולם, על פי עדות בני משפחתו, אין הדבר נכון וכי הוא עצמו השתתף בבחירות אלו, ותעודת הזהות שלו מוכיחה כי השתתף בבחירות לכנסת השישית והשביעית. | ||
[[תמונה:Bhirot.jpg|200px|שמאל|ממוזער|צילום תעודת הזהות של הרב כהן, עם הספח עליו חותמות המעידות כי השתתף בבחירות, בניגוד לשמועות ולכרוזים{{ש}} מקור:הרב יצחק דדון, אתחלתא היא ח"ב עמ' קמז]]. | [[תמונה:Bhirot.jpg|200px|שמאל|ממוזער|צילום תעודת הזהות של הרב כהן, עם הספח עליו חותמות המעידות כי השתתף בבחירות, בניגוד לשמועות ולכרוזים{{ש}} מקור:הרב יצחק דדון, אתחלתא היא ח"ב עמ' קמז]]. | ||
גרסה מ־09:37, 12 במאי 2014
|
|
רבי יוסף סוסו הכהן היה רב ואב"ד בעיר גאבס שבתוניס, מראשי יהדות תוניס בארץ ישראל וחבר בית הדין של העדה החרדית הספרדית.
תולדות חייו
נולד בגאבס שבתוניס בחג השבועות בסביבות שנת תרנ"א לרבי שאול ורחימה הכהן. סבו היה רבי דוד הכהן, ראש ישיבה בגאבס ובעל מופתים. למד אצל רבי חיים חורי שהיה לרבו המובהק, וכן אצל רבי פראג'י עלוש, ר"י "בית דוד" וראב"ד גאבס. לאחר פטירת הרב עלוש, בשנת תרפ"א, החל לכהן כראש הישיבה וראב"ד תחתיו.
בגיל 19 נשא את שאשונה, בתו של רבי ציון כהן, מחבר הספר "יושיע ציון".
בשנת תש"א נאלץ לעבור מגאבס לתונס עיר הבירה בשל טיפולים רפואיים שנאלץ בנו לעבור. בתוניס לימד תורה באחד מבתי הכנסת. במקביל, נבחר לכהן כסגן הרב הראשי לתוניסיה, רבי מרדכי כמוס אמייס, וכראש הרכב בבית הדין הראשי.
באייר תשי"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בבאר שבע, שם התגורר רבו הרב חורי. מכיוון שהיה מעל גיל 70, לא יכל לכהן כדיין רשמי בבתי הדין של הרבנות, והתמנה לכהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית שבירושלים. בביקוריו בירושלים, מלבד התעסקותו בענייני בית הדין, הלך ללמוד בישיבת פורת יוסף ובישיבת ראשית חכמה.
היה ידוע כבעל מופתים ונעים הליכות.
התכתב עם גדולי הספרדים בהם הרב עובדיה הדאיה, הרב עמרם אבורביע, הרב מרדכי אליהו והרב עובדיה יוסף.
נפטר בי"ב באייר תש"מ, ונקבר בחלקת הרבנים בבית העלמין בבאר שבע. על שמו הקים נכדו וממשיך דרכו, הרב יורם כהן, רב שכונת רמות בבאר שבע, את מוסדות "אמרי יוסף" להפצת התורה בעיר, אשר כוללים רשת גני ילדים בעיר באר שבע, וכן כולל לגמלאים וכולל אברכים ללימוד רבנות.
דעתו בענין הצבעה בבחירות לכנסת
ידוע היה, כי הרב כהן, כחלק מבית הדין של העדה החרדית הספרדית, אסר השתתפות בבחירות לכנסת, וישנם כרוזים עליהם חתום יחד עם עמיתו הרב יעקב מוצפי הקוראים לא להשתתף בבחירות אלו. אולם, על פי עדות בני משפחתו, אין הדבר נכון וכי הוא עצמו השתתף בבחירות אלו, ותעודת הזהות שלו מוכיחה כי השתתף בבחירות לכנסת השישית והשביעית.
.
מספריו
כתב ספרים רבים, ביניהם:
- שו"ת חיים ביד
- קשות הנסך- על סוגיות הש"ס.
- שארית יוסף
- כסא דפסחא -על הגדה של פסח.
לקריאה נוספת
- החוברת עוד יוסף חי
- הרב יצחק דדון, אתחלתא היא יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה, ח"ב ירושלים תשס"ח, עמ' קמג- קמט.