כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון | [[כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון]] (בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו") הוא כלל הלכתי האומר כי לרוב חכמים קובעים את תקנותיהם בדומה לציוויי התורה. | ||
==מקור== | |||
הגמרא במספר מקומות (לדוגמא {{#makor-new:פסחים ל ב|בבלי-פסחים|ל|ב}}) כותבת כי תקנות חכמים דומות בגדריהן למצוות התורה. | |||
כאשר חכמים תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים {{מקור|יומא ל, ב}} {{מקור|יומא לא, א}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה. | כאשר חכמים תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים {{מקור|יומא ל, ב}} {{מקור|יומא לא, א}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה. | ||
גרסה מ־15:42, 28 באפריל 2020
|
|
כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון (בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו") הוא כלל הלכתי האומר כי לרוב חכמים קובעים את תקנותיהם בדומה לציוויי התורה.
מקור
הגמרא במספר מקומות (לדוגמא פסחים ל ב) כותבת כי תקנות חכמים דומות בגדריהן למצוות התורה.
כאשר חכמים תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים יומא ל, ב יומא לא, א. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.