הרב ברוך שלום הלוי אשלג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה|~~~~}} '''הרב ברוך שלום הלוי אשלג''' היה אדמו"ר ומקובל, בנו ומפיץ תורתו של [[ה...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב ברוך שלום הלוי אשלג''' היה [[אדמו"ר]] ו[[קבלה|מקובל]], בנו ומפיץ תורתו של [[הרב יהודה לייב הלוי אשלג]]- "בעל הסולם". | '''הרב ברוך שלום הלוי אשלג''' היה [[אדמו"ר]] ו[[קבלה|מקובל]], בנו ומפיץ תורתו של [[הרב יהודה לייב הלוי אשלג]]- "בעל הסולם". | ||
| שורה 6: | שורה 4: | ||
נולד בז' ב[[שבט]] תרס"ה בורשה לאביו ר' יהודה לייב אשלג ולאמו רויזא רבקה. מילדותו ניכרו בו כשרונות מיוחדים, וכבר בגיל תשע צרפו אביו לקבוצת תלמידים מובחרים שלמדו עמו [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]], וכן הצטרף לאביו בנסיעותיו ל[[רבי מאיר שלום רבינוביץ']] מ[[חסידות פוריסוב#חסידות קאלושין-פוריסוב|קלושין-פוריסוב]], וכן ל[[רבי ישכר דב רוקח (הראשון)|ר' ישכר דב רוקח]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]]. בשנת תרפ"ב עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[ירושלים]]. הוא החל ללמוד ב[[ישיבת תורת אמת]] של [[חסידות חב"ד]], שם נודע בהתמדתו העצומה. בגיל צעיר הוסמך ל[[רב]]]נות על ידי רבה של ירושלים [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], רבה של העדה החרדית [[הרב יוסף חיים זוננפלד]], רב שכונת שערי חסד [[הרב יעקב משה חרל"פ]] ו[[רבי אלימלך הכהן רובינשטיין]] מראחוב. בשנת תרפ"ה נשיא לבתו של ר' יחזקאל אלימלך לינדר, ולאחר נישואיו צרפו לחבורת תלמידיו הקרובים, והוא נעשה לתלמידו המובהק. מאז ועד לפטירתו למד מפי אביו, שמשו ורשם את תורותיו. גם כאשר שישמ אביו כרב שכונת גבעת שאול, צעד מדי לילה מביתו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] עד לגבעת שאול על מנת ללמוד מפי אביו, בכל מזג אויר ואף בימי מלחמה. לאחר שעזב אביו את התפקיד, הפצירו בו תושבי השכונה שיקבל על עצמו את התפקיד, אולם הוא סרב. כשעבר אביו להתגורר ב[[תל אביב]], נסע במסירות נפש מירושלים הנצורה לתל אביו, אולם משראה כי הדבר כרוך בסיכון חייו, עבר להתגורר ב[[יפו]]. לצד אחיו, [[הרב בנימין שלמה הלוי אשלג]], עסק בהדפסת פירוש "הסולם" ל[[ספר הזוהר]] שכתב אביו. | נולד בז' ב[[שבט]] תרס"ה בורשה לאביו ר' יהודה לייב אשלג ולאמו רויזא רבקה. מילדותו ניכרו בו כשרונות מיוחדים, וכבר בגיל תשע צרפו אביו לקבוצת תלמידים מובחרים שלמדו עמו [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]], וכן הצטרף לאביו בנסיעותיו ל[[רבי מאיר שלום רבינוביץ']] מ[[חסידות פוריסוב#חסידות קאלושין-פוריסוב|קלושין-פוריסוב]], וכן ל[[רבי ישכר דב רוקח (הראשון)|ר' ישכר דב רוקח]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]]. בשנת תרפ"ב עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[ירושלים]]. הוא החל ללמוד ב[[ישיבת תורת אמת]] של [[חסידות חב"ד]], שם נודע בהתמדתו העצומה. בגיל צעיר הוסמך ל[[רב]]]נות על ידי רבה של ירושלים [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], רבה של העדה החרדית [[הרב יוסף חיים זוננפלד]], רב שכונת שערי חסד [[הרב יעקב משה חרל"פ]] ו[[רבי אלימלך הכהן רובינשטיין]] מראחוב. בשנת תרפ"ה נשיא לבתו של ר' יחזקאל אלימלך לינדר, ולאחר נישואיו צרפו לחבורת תלמידיו הקרובים, והוא נעשה לתלמידו המובהק. מאז ועד לפטירתו למד מפי אביו, שמשו ורשם את תורותיו. גם כאשר שישמ אביו כרב שכונת גבעת שאול, צעד מדי לילה מביתו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] עד לגבעת שאול על מנת ללמוד מפי אביו, בכל מזג אויר ואף בימי מלחמה. לאחר שעזב אביו את התפקיד, הפצירו בו תושבי השכונה שיקבל על עצמו את התפקיד, אולם הוא סרב. כשעבר אביו להתגורר ב[[תל אביב]], נסע במסירות נפש מירושלים הנצורה לתל אביו, אולם משראה כי הדבר כרוך בסיכון חייו, עבר להתגורר ב[[יפו]]. לצד אחיו, [[הרב בנימין שלמה הלוי אשלג]], עסק בהדפסת פירוש "הסולם" ל[[ספר הזוהר]] שכתב אביו. | ||
החל משנת תש"ט החל, לבקשת אביו, ללמד קבלה לקבוצת אברכים שהתקבצה סביבו. לאחר פטירת אביו בשנת תשט"ו, החל לשמש כאדמו"ר לרבים מחסידי אביו. במשך למעלה משישים שנה לימד את כתבי אביו. הוא ייסד בית מדרש בביתו בתל אביב, ולאחר מכן בדירתו [[בני ברק]]. משרבו תלמידיו, החל בבניית בית מדרש גדול בבני ברק. דרכו היתה לקום בכל לילה (כולל ב[[יום הכיפורים]]) בשעה אחת, וללמד את תלמידיו עד הבוקר. | החל משנת תש"ט החל, לבקשת אביו, ללמד קבלה לקבוצת אברכים שהתקבצה סביבו. לאחר פטירת אביו בשנת תשט"ו, החל לשמש כאדמו"ר לרבים מחסידי אביו. במשך למעלה משישים שנה לימד את כתבי אביו. הוא ייסד בית מדרש בביתו בתל אביב, ולאחר מכן בדירתו [[בני ברק]]. משרבו תלמידיו, החל בבניית בית מדרש גדול בבני ברק. דרכו היתה לקום בכל לילה (כולל ב[[יום הכיפורים]]) בשעה אחת, וללמד את תלמידיו עד הבוקר. היה ידוע בהתרחקותו מן הכבוד והנהגתו בפשטות. | ||
בשנת תש"ן נפטרה רעייתו, ובשנת תשנ"א נישא בשנית לפייגא לונץ. ב[[אלול]] של אותה השנה החל להחלש, עד לפטירתו בה' ב[[תשרי]] תשנ"ב. הוא נקבר על ידי אוהל אביו בהר המנוחות בירושלים. | |||
==כתביו== | |||
* '''ברכת שלום'''- מאמרים שהיה מדפיס מדי שבוע. | |||
* '''אור ברוך''' ו'''אור שלום'''- ביאורים לספרי אביו: "הקדמות לחכמת האמת", "פתיחה לחכמת הקבלה" ו"תלמוד עשר הספירות". | |||
* '''שלבי הסולם'''- חמישה כרכים בהם פורס את משנתו בצורה שיטתית. | |||
* '''דרגות הסולם'''- שני כרכים. | |||
* '''אגרות הרב"ש'''- אגרות ששלח לתלמידיו. | |||
* '''שמעתי'''- דברים ששמע מאביו. לספר צורף קונטרס '''ניגוני עולם הבא'''- תווים של 15 ניגונים שהלחינו אביו והוא. | |||
אדמו"ר | ==מתלמידיו== | ||
* בנו הרב שמואל אשלג- כיהן כאדמו"ר מאשלג בבני ברק. | |||
רבי | חתנו הרב יעקב גרנירר- אדמו"ר מאשלג בבני ברק. | ||
* הרב אברהם ברנדווין- כיהן כאדמו"ר [[חסידות סטרטין|סטרטין]] בירושלים. בן דודו [[רבי יהודה צבי ברנדווין]] (גיסו של בעל הסולם). | |||
* הרב מרדכי שיינברגר- מקובל הפועל בעיר העיתיקה בירושלים. | |||
* הרב אברהם מרדכי גוטליב- ראש בית המדרש "ברכת שלום". | |||
אדמו"ר ברוך שלום | * הרב אלימלך שפירא- ראש ישיבת "ארץ הצבי" בפדואל. נרצח בפיגוע בדרכו לשיעור בבית מדרשו של הרב אשלג | ||
* הרב מאיר כ"ץ- ראש ישיבת ארץ הצבי בפדואל. | |||
* רבי שלום סאפרין- אדמו"ר מ[[חסידות קומרנא|קומרנא]] ירושלים. | |||
{{מיון רגיל:אשלג ברוך שלום}} | |||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | |||
[[קטגוריה:מקובלים]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | |||
[[קטגוריה:בני ברק:רבנים]] | |||
[[קטגוריה:לויים]] | |||
גרסה מ־19:50, 8 בפברואר 2015
|
|
הרב ברוך שלום הלוי אשלג היה אדמו"ר ומקובל, בנו ומפיץ תורתו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג- "בעל הסולם".
תולדות חייו
נולד בז' בשבט תרס"ה בורשה לאביו ר' יהודה לייב אשלג ולאמו רויזא רבקה. מילדותו ניכרו בו כשרונות מיוחדים, וכבר בגיל תשע צרפו אביו לקבוצת תלמידים מובחרים שלמדו עמו שולחן ערוך חושן משפט, וכן הצטרף לאביו בנסיעותיו לרבי מאיר שלום רבינוביץ' מקלושין-פוריסוב, וכן לר' ישכר דב רוקח מבעלז. בשנת תרפ"ב עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והתיישב בירושלים. הוא החל ללמוד בישיבת תורת אמת של חסידות חב"ד, שם נודע בהתמדתו העצומה. בגיל צעיר הוסמך לרב]נות על ידי רבה של ירושלים הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה של העדה החרדית הרב יוסף חיים זוננפלד, רב שכונת שערי חסד הרב יעקב משה חרל"פ ורבי אלימלך הכהן רובינשטיין מראחוב. בשנת תרפ"ה נשיא לבתו של ר' יחזקאל אלימלך לינדר, ולאחר נישואיו צרפו לחבורת תלמידיו הקרובים, והוא נעשה לתלמידו המובהק. מאז ועד לפטירתו למד מפי אביו, שמשו ורשם את תורותיו. גם כאשר שישמ אביו כרב שכונת גבעת שאול, צעד מדי לילה מביתו בעיר העתיקה עד לגבעת שאול על מנת ללמוד מפי אביו, בכל מזג אויר ואף בימי מלחמה. לאחר שעזב אביו את התפקיד, הפצירו בו תושבי השכונה שיקבל על עצמו את התפקיד, אולם הוא סרב. כשעבר אביו להתגורר בתל אביב, נסע במסירות נפש מירושלים הנצורה לתל אביו, אולם משראה כי הדבר כרוך בסיכון חייו, עבר להתגורר ביפו. לצד אחיו, הרב בנימין שלמה הלוי אשלג, עסק בהדפסת פירוש "הסולם" לספר הזוהר שכתב אביו.
החל משנת תש"ט החל, לבקשת אביו, ללמד קבלה לקבוצת אברכים שהתקבצה סביבו. לאחר פטירת אביו בשנת תשט"ו, החל לשמש כאדמו"ר לרבים מחסידי אביו. במשך למעלה משישים שנה לימד את כתבי אביו. הוא ייסד בית מדרש בביתו בתל אביב, ולאחר מכן בדירתו בני ברק. משרבו תלמידיו, החל בבניית בית מדרש גדול בבני ברק. דרכו היתה לקום בכל לילה (כולל ביום הכיפורים) בשעה אחת, וללמד את תלמידיו עד הבוקר. היה ידוע בהתרחקותו מן הכבוד והנהגתו בפשטות.
בשנת תש"ן נפטרה רעייתו, ובשנת תשנ"א נישא בשנית לפייגא לונץ. באלול של אותה השנה החל להחלש, עד לפטירתו בה' בתשרי תשנ"ב. הוא נקבר על ידי אוהל אביו בהר המנוחות בירושלים.
כתביו
- ברכת שלום- מאמרים שהיה מדפיס מדי שבוע.
- אור ברוך ואור שלום- ביאורים לספרי אביו: "הקדמות לחכמת האמת", "פתיחה לחכמת הקבלה" ו"תלמוד עשר הספירות".
- שלבי הסולם- חמישה כרכים בהם פורס את משנתו בצורה שיטתית.
- דרגות הסולם- שני כרכים.
- אגרות הרב"ש- אגרות ששלח לתלמידיו.
- שמעתי- דברים ששמע מאביו. לספר צורף קונטרס ניגוני עולם הבא- תווים של 15 ניגונים שהלחינו אביו והוא.
מתלמידיו
- בנו הרב שמואל אשלג- כיהן כאדמו"ר מאשלג בבני ברק.
חתנו הרב יעקב גרנירר- אדמו"ר מאשלג בבני ברק.
- הרב אברהם ברנדווין- כיהן כאדמו"ר סטרטין בירושלים. בן דודו רבי יהודה צבי ברנדווין (גיסו של בעל הסולם).
- הרב מרדכי שיינברגר- מקובל הפועל בעיר העיתיקה בירושלים.
- הרב אברהם מרדכי גוטליב- ראש בית המדרש "ברכת שלום".
- הרב אלימלך שפירא- ראש ישיבת "ארץ הצבי" בפדואל. נרצח בפיגוע בדרכו לשיעור בבית מדרשו של הרב אשלג
- הרב מאיר כ"ץ- ראש ישיבת ארץ הצבי בפדואל.
- רבי שלום סאפרין- אדמו"ר מקומרנא ירושלים.