הרב ברוך שלום הלוי אשלג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה|~~~~}} '''הרב ברוך שלום הלוי אשלג''' היה אדמו"ר ומקובל, בנו ומפיץ תורתו של [[ה...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה|[[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י|שיחה]]) 19:10, 8 בפברואר 2015 (IST)}}
'''הרב ברוך שלום הלוי אשלג''' היה [[אדמו"ר]] ו[[קבלה|מקובל]], בנו ומפיץ תורתו של [[הרב יהודה לייב הלוי אשלג]]- "בעל הסולם".
'''הרב ברוך שלום הלוי אשלג''' היה [[אדמו"ר]] ו[[קבלה|מקובל]], בנו ומפיץ תורתו של [[הרב יהודה לייב הלוי אשלג]]- "בעל הסולם".


שורה 6: שורה 4:
נולד בז' ב[[שבט]] תרס"ה בורשה לאביו ר' יהודה לייב אשלג ולאמו רויזא רבקה. מילדותו ניכרו בו כשרונות מיוחדים, וכבר בגיל תשע צרפו אביו לקבוצת תלמידים מובחרים שלמדו עמו [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]], וכן הצטרף לאביו בנסיעותיו ל[[רבי מאיר שלום רבינוביץ']] מ[[חסידות פוריסוב#חסידות קאלושין-פוריסוב|קלושין-פוריסוב]], וכן ל[[רבי ישכר דב רוקח (הראשון)|ר' ישכר דב רוקח]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]]. בשנת תרפ"ב עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[ירושלים]]. הוא החל ללמוד ב[[ישיבת תורת אמת]] של [[חסידות חב"ד]], שם נודע בהתמדתו העצומה. בגיל צעיר הוסמך ל[[רב]]]נות על ידי רבה של ירושלים [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], רבה של העדה החרדית [[הרב יוסף חיים זוננפלד]], רב שכונת שערי חסד [[הרב יעקב משה חרל"פ]] ו[[רבי אלימלך הכהן רובינשטיין]] מראחוב. בשנת תרפ"ה נשיא לבתו של ר' יחזקאל אלימלך לינדר, ולאחר נישואיו צרפו לחבורת תלמידיו הקרובים, והוא נעשה לתלמידו המובהק. מאז ועד לפטירתו למד מפי אביו, שמשו ורשם את תורותיו. גם כאשר שישמ אביו כרב שכונת גבעת שאול, צעד מדי לילה מביתו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] עד לגבעת שאול על מנת ללמוד מפי אביו, בכל מזג אויר ואף בימי מלחמה. לאחר שעזב אביו את התפקיד, הפצירו בו תושבי השכונה שיקבל על עצמו את התפקיד, אולם הוא סרב. כשעבר אביו להתגורר ב[[תל אביב]], נסע במסירות נפש מירושלים הנצורה לתל אביו, אולם משראה כי הדבר כרוך בסיכון חייו, עבר להתגורר ב[[יפו]]. לצד אחיו, [[הרב בנימין שלמה הלוי אשלג]], עסק בהדפסת פירוש "הסולם" ל[[ספר הזוהר]] שכתב אביו.  
נולד בז' ב[[שבט]] תרס"ה בורשה לאביו ר' יהודה לייב אשלג ולאמו רויזא רבקה. מילדותו ניכרו בו כשרונות מיוחדים, וכבר בגיל תשע צרפו אביו לקבוצת תלמידים מובחרים שלמדו עמו [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]], וכן הצטרף לאביו בנסיעותיו ל[[רבי מאיר שלום רבינוביץ']] מ[[חסידות פוריסוב#חסידות קאלושין-פוריסוב|קלושין-פוריסוב]], וכן ל[[רבי ישכר דב רוקח (הראשון)|ר' ישכר דב רוקח]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]]. בשנת תרפ"ב עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[ירושלים]]. הוא החל ללמוד ב[[ישיבת תורת אמת]] של [[חסידות חב"ד]], שם נודע בהתמדתו העצומה. בגיל צעיר הוסמך ל[[רב]]]נות על ידי רבה של ירושלים [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], רבה של העדה החרדית [[הרב יוסף חיים זוננפלד]], רב שכונת שערי חסד [[הרב יעקב משה חרל"פ]] ו[[רבי אלימלך הכהן רובינשטיין]] מראחוב. בשנת תרפ"ה נשיא לבתו של ר' יחזקאל אלימלך לינדר, ולאחר נישואיו צרפו לחבורת תלמידיו הקרובים, והוא נעשה לתלמידו המובהק. מאז ועד לפטירתו למד מפי אביו, שמשו ורשם את תורותיו. גם כאשר שישמ אביו כרב שכונת גבעת שאול, צעד מדי לילה מביתו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] עד לגבעת שאול על מנת ללמוד מפי אביו, בכל מזג אויר ואף בימי מלחמה. לאחר שעזב אביו את התפקיד, הפצירו בו תושבי השכונה שיקבל על עצמו את התפקיד, אולם הוא סרב. כשעבר אביו להתגורר ב[[תל אביב]], נסע במסירות נפש מירושלים הנצורה לתל אביו, אולם משראה כי הדבר כרוך בסיכון חייו, עבר להתגורר ב[[יפו]]. לצד אחיו, [[הרב בנימין שלמה הלוי אשלג]], עסק בהדפסת פירוש "הסולם" ל[[ספר הזוהר]] שכתב אביו.  


החל משנת תש"ט החל, לבקשת אביו, ללמד קבלה לקבוצת אברכים שהתקבצה סביבו. לאחר פטירת אביו בשנת תשט"ו, החל לשמש כאדמו"ר לרבים מחסידי אביו. במשך למעלה משישים שנה לימד את כתבי אביו. הוא ייסד בית מדרש בביתו בתל אביב, ולאחר מכן בדירתו [[בני ברק]]. משרבו תלמידיו, החל בבניית בית מדרש גדול בבני ברק. דרכו היתה לקום בכל לילה (כולל ב[[יום הכיפורים]]) בשעה אחת, וללמד את תלמידיו עד הבוקר.  
החל משנת תש"ט החל, לבקשת אביו, ללמד קבלה לקבוצת אברכים שהתקבצה סביבו. לאחר פטירת אביו בשנת תשט"ו, החל לשמש כאדמו"ר לרבים מחסידי אביו. במשך למעלה משישים שנה לימד את כתבי אביו. הוא ייסד בית מדרש בביתו בתל אביב, ולאחר מכן בדירתו [[בני ברק]]. משרבו תלמידיו, החל בבניית בית מדרש גדול בבני ברק. דרכו היתה לקום בכל לילה (כולל ב[[יום הכיפורים]]) בשעה אחת, וללמד את תלמידיו עד הבוקר. היה ידוע בהתרחקותו מן הכבוד והנהגתו בפשטות.
 
 


בשנת תש"ן נפטרה רעייתו, ובשנת תשנ"א נישא בשנית לפייגא לונץ. ב[[אלול]] של אותה השנה החל להחלש, עד לפטירתו בה' ב[[תשרי]] תשנ"ב. הוא נקבר על ידי אוהל אביו בהר המנוחות בירושלים.


על אף המאורעות המרים הללו ועוד רבים אחרים, המשיך אדמו"ר "הברכת שלום" זצוק"ל דרכו בקודש ולא הסתכל כלל על העבר. נוהג היה לומר: מי שמסתכל על העבר, הוא "פנסיונר" בעבודת ה'. ודרכו זו ישם בפועל: מעולם לא היה מביט אחורה, וכל המאורעות הקשים והמרים לא ניכרו בו כלל. ועליו נאמר: "גיבורי כח עושי דברו", דממש היתה זוהרת בו גבורה עליונה כל ימיו, בפסעו קדימה כחיל בדרך עבודת השי"ת.
==כתביו==
אדמו"ר זצוק"ל היה גאון המחשבה והלימוד במלא מובנה של המילה, וכל מי שהכירו עמד משתומם על סגולותיו והנהגותיו, שהיו מתאימים לדורות קדמונים. לימודו ובאוריו על "הזהר" הקדוש, היו מעמיקים בדרך עבודת ה' האמיתית, "וזר לא יבין את זאת". וכן הלך וחקר כל ימיו בפרושיו של אביו על כתבי האר"י הקדוש, עד שנעשה לימוד הקבלה, מבורר ומלובן, וברור לכל בר אוריין כדף גמרא. כממשיך דרכו של אביו, הקדיש כל חייו לסייע בידי הלומדים לעלות ולהתעלות, להעמיק ולהסתכל בחכמה האמת, למד ולימד בדרך המיוחדת שסלל. שיעוריו היו ערוכים ובנויים בשיטה מיוחדת, הוגשו בבהירות ובהעמקה נפלאה, שזורים ביד אומן בלי סטות מהנושא, בהיקף מלא, ועם זאת בלי דיבורים מיותרים, לא גרע ולא הוסיף מכדי הצורך. וכן תירוציו לשאלות, היו יצירות פלאים, בהירים ומדויקים, לעיתים היה מרחיב את היריעה בתשובתו, החל מיסודות החכמה, ועד לענין המדובר, כדי לתת לשואל את הרקע והיסודות הנכונים שעליהם מתבססת התשובה. בהסבריו ותשובותיו, היה מצטט קטעים שלמים, מכל כתבי האריז"ל ואביו זי"ע בעל פה בדיוק נפלא, היה משווה ומבדיל בין ענין לענין, ותוך כדי הסברים אלה, התחדשו בחכמה חידושים רבים וזכו שומעי לקחו להבין דברי חכמים וחידותם, הובהרו דברי בעל הסולם זי"ע, וראו את העומק והדיוק בדבריו הקדושים, עד שאין להוסיף ואין לגרוע בדבריו כלל, ומתוכם השתקפו דברי הזוה"ק והאריז"ל כיום נתינתם. הסבריו בכתב ובע"פ על כתבי אביו יצאו לאור ע"י תלמדיו לאחר פטירתו בביאורים "אור ברוך" ו"אור שלום" על הספרים: הקדמות לחכמת האמת, פתיחה לחכמת הקבלה ותלמוד עשר הספירות.
* '''ברכת שלום'''- מאמרים שהיה מדפיס מדי שבוע.  
כמו"כ היה מדפיס בכל שבוע מאמר בעבודת ה', המתבסס על מאמר מן הזהר הקדוש, או על מאמר חז"ל מן התלמוד ומן המדרשים. מאמרים אלו גילו את הבנתו המיוחדת של אדמו"ר "הברכת שלום" זצוק"ל בכל חלקי התורה. דבכל ענין שהיה מביט אם הלכה או מדרש, או תלמוד, או מאמר מן הזוה"ק (ואליבא דאמת אף בעניני גשמיות), הכל היה מפרש על ענין התקרבות האדם לה'. והיה פורש את הענין בצורה נפלאה, המובנת רק לאלו אשר נכנסו בשער הדרך דעבודת ה'. ובאמת, מאמרים אלו היוו מעין מזון רוחני לתלמידיו, אשר היו שותים בצמאון כל טיפה מן הים הגדול הזה. מאמרים אלו יצאו לאחר פטירתו בסדרת הספרים- ברכת שלום מאמרים.
* '''אור ברוך''' ו'''אור שלום'''- ביאורים לספרי אביו: "הקדמות לחכמת האמת", "פתיחה לחכמת הקבלה" ו"תלמוד עשר הספירות".  
העקרון המרכזי המופיע בים כתביו הוא ענין יציאת האדם מן האהבה העצמית, ויחוד עצמו להשפיע נחת רוח לזולת, לחבר ולהשי"ת. וכך פירש בהקשר לימים הנוראים: "זכרינו לחיים מלך חפץ בחיים, וכתבינו בספר החיים למענך אלקים חיים". יש ב' סוגי חיים: "רשעים בחייהם נקראים מתים", אלו חיים של אהבה עצמית, המכונים מות. ו"צדיקים במיתתם קרוים חיים", אלו חיים של "ממית עצמו באהלה של תורה", שהם החיים האמיתיים. ובתפילה זו אנו מבקשים שהחיים שהקב"ה נותן לנו יהיו חיים דקדושה, חיים של "למענך", של מסירות והקרבה למען עשות נחת רוח ליוצרינו, ולא למעננו.
* '''שלבי הסולם'''- חמישה כרכים בהם פורס את משנתו בצורה שיטתית.  
על אף כל הנהגותיו הנפלאות בקודש, התנהג עם תלמידיו בתכלית הפשטות, כחבר, כידיד, וכאבא טוב. הכבוד היה ממנו והלאה. ולא נדיר היה למצאו יושב בצוותא על ספסל אחד עם תלמידיו, ומסביר להם איזו סוגיה בכתבי אביו זצוק"ל. ובאם היה אחד מתלמידיו נקלע לבעיה או לצרה ח"ו, היה משתתף עמו בצרתו ודואג לו. לא היה נח עד שימצא פתרון לאותו תלמיד, ולא היה נותן תנומה לעפעפיו עד שבא הכל על מקומו. והיה מהווה דוגמא נפלאה לענין "אהבת חברים", אותו העמיד כאחד היסודות המרכזיים של מאמריו.
* '''דרגות הסולם'''- שני כרכים.
כל שנותיו לא חפץ בשמשים ובעוזרים. ומסופר, שהיה נוהג לבנות סוכתו במו ידיו, ולא הסכים להעזר במי מן התלמידים, אלא רק להחזקת כלי העבודה... כאשר נסע לומר שיעורים בירושלים מדי שבוע משך שנים רבות, או כשנסע למקומות אחרים, נסע באוטובוס כאחד האדם, וסרב ככל תוקף לנהוג שררה בעצמו. (ורק בשנותיו האחרונות, כאשר כבר נחלש, נעתר להפצרות תלמידיו, והסכים להעזר באחד מן התלמידים).
* '''אגרות הרב"ש'''- אגרות ששלח לתלמידיו.  
בהיותו לבדו אש בערה בקרבו, כאשר הרגיש שמישהו מתקרב מיד התנהג בקרירות עד שהיה קשה להאמין שאש בוערת בעצמותיו. אמר לאחד התלמידים שישים לבו לתורה שאומר בשעה שהוא אוכל, כי אז הוא אומר את כל היסודות, ומי שראוי שומע, מי שלא ראוי רואה רק את האכילה.
* '''שמעתי'''- דברים ששמע מאביו. לספר צורף קונטרס '''ניגוני עולם הבא'''- תווים של 15 ניגונים שהלחינו אביו והוא.  
אדמו"ר זצוק"ל היה גדול מפיצי חכמת הקבלה. הוא נסע לומר שיעורים ללא הפוגה, אף בגיל מבוגר. וכן שלח את תלמידיו לומר שיעורים במקומות רבים בארץ. תלמידים רבים היו באים לשיעוריו בבני ברק, מכל קצוות תבל.
==מתלמידיו==
מעולם לא ראוהו תלמידיו בעצבות, באופן תמידי היה נתון בשמחה ובהתרוממות הרוח, עד כדי כך, שכל מי שהיה איתו ובקרבתו, היה שואב מלוא חופניים משמחה ומרוממות קודש זו שאפפה אותו תדיר, ומי שלא ראה שמחתו לא ראה שמחה מימיו. נוהג היה לומר: "צדיק" הוא מי שמצדיק את בוראו בכל מצב בו הוא נתון. וכך אכן התנהג, על אף דחקותו הרבה, ומאורעות קשים שעברוהו, דבק בבוראו, והיה ניכר בו ד"עוז וחדוה במקומו".
* בנו הרב שמואל אשלג- כיהן כאדמו"ר מאשלג בבני ברק.  
רבי ברוך שלום אשלג היה נתון כל ימיו לעבודת הקודש, וכל כולו להבה בדרך אביו הקדוש, שהיא ענין היציאה מן האהבה העצמית, וההדבקות בה' ית', ע"י ההשפעה לזולת ולמקום. ופעמים רבות ציטט מאמר אחד מאביו הקדוש, הסובב על מאמר הגמרא (מו"ק י"ז.): "א"ר יוחנן: מאי דכתיב "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא"? אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו, ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו". ושאל: מנין יודע האדם, בזמן שהולך לבקש לו רב, צורתו של מלאך מה היא? אלא הפרוש הוא כך: מלאך, כל ענינו לשמש את הבורא. כל מציאותו, היא מילוי שליחותו של מקום. אם הרב דורש כל ימיו, ומלמד לתלמידיו, היאך היא הדרך לכוון כל מעשיו לשם שמים, לתועלת ה', ולא לתועלת עצמו, זה נק' שהרב דומה למלאך ה', כי מלמד לתלמידיו להתדמות למלאך. על אדם כזה נאמר: "תורה יבקשו מפיהו". והנה ברור היה לכל תלמידיו שתורה זו היא עדות עליו עצמו.
חתנו הרב יעקב גרנירר- אדמו"ר מאשלג בבני ברק.  
בסיון תש"ן הסתלקה הרבנית ע"ה לאחר מחלה ויסורים קשים. אדמו"ר "הברכת שלום" זי"ע טיפל בה במסירות נפש, ואף העמיד משמרות מקרב המשפחה, במשך יותר משש שנים, למלא את כל צרכיה, בכל שעות היממה. הוא סירב לשלחה למוסד כלשהו. הוא נישא בשנית בכסלו תשנ"א עם מרת פייגה לבית לונץ תליט"א. 
* הרב אברהם ברנדווין- כיהן כאדמו"ר [[חסידות סטרטין|סטרטין]] בירושלים. בן דודו [[רבי יהודה צבי ברנדווין]] (גיסו של בעל הסולם).  
באלול האחרון לחייו חש ברע, לבו לא עמד עוד במעמסה הכבידה. למרות זאת מסר שיעוריו תמידים כסדרם.  ובראש השנה האחרון, למרות כאביו יסוריו וחולשתו, התפלל כדרכו כשליח ציבור בתפילת המוסף בב' הימים. שאגת הארי הדהדה בבית הכנסת, כמימים ימימה. ביום ב' של ראש השנה, עת ניהל את שלחנו הטהור, הרגיש שאינו מסוגל עוד לשבת, הוא עזב את השלחן והלך לנוח קמעה. כשחזר אמר את תורתו האחרונה, תורה שאפינה את כל חייו, על הפסוק: "רחש לבי דבר טוב, אומר אני מעשי למלך" (תהילים מ"ה). מהו באמת "דבר טוב"? כאשר אדם יכול לומר, שכל מעשיו הם עמ"נ להשפיע נחת רוח למלך, ואינו מתחשב כלום עם עצמו.
* הרב מרדכי שיינברגר- מקובל הפועל בעיר העיתיקה בירושלים.
במוצאי ראש השנה שנת תשנ"ב, התגברו כאביו, והועבר לבית החולים. תלמידיו הדבוקים בו נחרדו למשמע הבשורה, ולא פסקו מתפילה. אולם בה' בתשרי, בוקרו של יום שישי, ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש.
* הרב אברהם מרדכי גוטליב- ראש בית המדרש "ברכת שלום".  
אדמו"ר ברוך שלום הלוי אשלג "הברכת שלום" זצוק"ל נילקח מאיתנו לחיי העוה"ב, ביום בו נולד אביו בעל "הסולם" זצוק"ל. וברור היה לכל תלמידיו שבה' בתשרי תשנ"ב, נפטר למעשה בעל "הסולם". שכל זמן שהיה אדמו"ר זצ"ל חי, היה דואג אך להמשיך דרכו של אביו הקדוש, וכל מעיני רוחו היו נתונים לענין זה. ונתקיים מאמר הגמרא במסכת קידושין דף ל"ח: "מלמד שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש, שנאמר "את מספר ימיך אמלא".
* הרב אלימלך שפירא- ראש ישיבת "ארץ הצבי" בפדואל. נרצח בפיגוע בדרכו לשיעור בבית מדרשו של הרב אשלג
מאמר מאת רבי אברהם מרדכי גוטליב שליט"א תלמיד הברכת שלום זצוק"ל
* הרב מאיר כ"ץ- ראש ישיבת ארץ הצבי בפדואל.  
* רבי שלום סאפרין- אדמו"ר מ[[חסידות קומרנא|קומרנא]] ירושלים.
{{מיון רגיל:אשלג ברוך שלום}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
[[קטגוריה:בני ברק:רבנים]]
[[קטגוריה:לויים]]

גרסה מ־19:50, 8 בפברואר 2015

הרב ברוך שלום הלוי אשלג היה אדמו"ר ומקובל, בנו ומפיץ תורתו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג- "בעל הסולם".

תולדות חייו

נולד בז' בשבט תרס"ה בורשה לאביו ר' יהודה לייב אשלג ולאמו רויזא רבקה. מילדותו ניכרו בו כשרונות מיוחדים, וכבר בגיל תשע צרפו אביו לקבוצת תלמידים מובחרים שלמדו עמו שולחן ערוך חושן משפט, וכן הצטרף לאביו בנסיעותיו לרבי מאיר שלום רבינוביץ' מקלושין-פוריסוב, וכן לר' ישכר דב רוקח מבעלז. בשנת תרפ"ב עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והתיישב בירושלים. הוא החל ללמוד בישיבת תורת אמת של חסידות חב"ד, שם נודע בהתמדתו העצומה. בגיל צעיר הוסמך לרב]נות על ידי רבה של ירושלים הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה של העדה החרדית הרב יוסף חיים זוננפלד, רב שכונת שערי חסד הרב יעקב משה חרל"פ ורבי אלימלך הכהן רובינשטיין מראחוב. בשנת תרפ"ה נשיא לבתו של ר' יחזקאל אלימלך לינדר, ולאחר נישואיו צרפו לחבורת תלמידיו הקרובים, והוא נעשה לתלמידו המובהק. מאז ועד לפטירתו למד מפי אביו, שמשו ורשם את תורותיו. גם כאשר שישמ אביו כרב שכונת גבעת שאול, צעד מדי לילה מביתו בעיר העתיקה עד לגבעת שאול על מנת ללמוד מפי אביו, בכל מזג אויר ואף בימי מלחמה. לאחר שעזב אביו את התפקיד, הפצירו בו תושבי השכונה שיקבל על עצמו את התפקיד, אולם הוא סרב. כשעבר אביו להתגורר בתל אביב, נסע במסירות נפש מירושלים הנצורה לתל אביו, אולם משראה כי הדבר כרוך בסיכון חייו, עבר להתגורר ביפו. לצד אחיו, הרב בנימין שלמה הלוי אשלג, עסק בהדפסת פירוש "הסולם" לספר הזוהר שכתב אביו.

החל משנת תש"ט החל, לבקשת אביו, ללמד קבלה לקבוצת אברכים שהתקבצה סביבו. לאחר פטירת אביו בשנת תשט"ו, החל לשמש כאדמו"ר לרבים מחסידי אביו. במשך למעלה משישים שנה לימד את כתבי אביו. הוא ייסד בית מדרש בביתו בתל אביב, ולאחר מכן בדירתו בני ברק. משרבו תלמידיו, החל בבניית בית מדרש גדול בבני ברק. דרכו היתה לקום בכל לילה (כולל ביום הכיפורים) בשעה אחת, וללמד את תלמידיו עד הבוקר. היה ידוע בהתרחקותו מן הכבוד והנהגתו בפשטות.

בשנת תש"ן נפטרה רעייתו, ובשנת תשנ"א נישא בשנית לפייגא לונץ. באלול של אותה השנה החל להחלש, עד לפטירתו בה' בתשרי תשנ"ב. הוא נקבר על ידי אוהל אביו בהר המנוחות בירושלים.

כתביו

  • ברכת שלום- מאמרים שהיה מדפיס מדי שבוע.
  • אור ברוך ואור שלום- ביאורים לספרי אביו: "הקדמות לחכמת האמת", "פתיחה לחכמת הקבלה" ו"תלמוד עשר הספירות".
  • שלבי הסולם- חמישה כרכים בהם פורס את משנתו בצורה שיטתית.
  • דרגות הסולם- שני כרכים.
  • אגרות הרב"ש- אגרות ששלח לתלמידיו.
  • שמעתי- דברים ששמע מאביו. לספר צורף קונטרס ניגוני עולם הבא- תווים של 15 ניגונים שהלחינו אביו והוא.

מתלמידיו

  • בנו הרב שמואל אשלג- כיהן כאדמו"ר מאשלג בבני ברק.

חתנו הרב יעקב גרנירר- אדמו"ר מאשלג בבני ברק.

  • הרב אברהם ברנדווין- כיהן כאדמו"ר סטרטין בירושלים. בן דודו רבי יהודה צבי ברנדווין (גיסו של בעל הסולם).
  • הרב מרדכי שיינברגר- מקובל הפועל בעיר העיתיקה בירושלים.
  • הרב אברהם מרדכי גוטליב- ראש בית המדרש "ברכת שלום".
  • הרב אלימלך שפירא- ראש ישיבת "ארץ הצבי" בפדואל. נרצח בפיגוע בדרכו לשיעור בבית מדרשו של הרב אשלג
  • הרב מאיר כ"ץ- ראש ישיבת ארץ הצבי בפדואל.
  • רבי שלום סאפרין- אדמו"ר מקומרנא ירושלים.